נושאים נוספים
	שבת של התרוממות
	עצות לכעס ולאהבת ישראל
	כל יהודי יכול לבנות משכן
	גאולה ב'פשט' ולא ב'דרש' בלבד...
	סיפורים ומקורותיהם
	פרשת תרומה
	זכאי, זכאי!
	"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
	הלכות ומנהגי חב"ד

על-פי הספר 'הלכות ומנהגי חב"ד'

שבת-קודש פרשת תרומה
ד' באדר א'

קריאת התורה: עליית 'שלישי' מתחילה מפרשת המנורה: "ועשית מנורת זהב טהור" (כה,לא)¹.

יש לשים לב: במילה 'לולאות' בפעם הראשונה (כו,ד) הלמ"ד השנייה בשבא-נע, ואילו בכל הפעמים הבאות – הלמ"ד בקמץ.

יום ראשון
ה' באדר א'

מוצאי-שבת-קודש:

אם צפויה עננות כבדה, ויש חשש שלא יוכלו לקדש את הלבנה בזמן – יש להקדים ולקדשה, ואין להמתין עד אחר שבעה ימים מהמולד.

יום שני
ו' באדר א'

יום פטירת הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג), גיסו של כ"ק אדמו"ר, בבוקר יום השבת-קודש, ו' אדר ראשון תשמ"ט. בהתוועדות באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת תומכי תמימים.

יום שלישי
ז' באדר א'²

יש להשתדל להוסיף ביום זה בשמחה של תורה ובשמחה של מצווה, כיוון שנולד בו משה רבינו ע"ה, מושיען של ישראל³.

בשבעה באדר – וכן בתפילת מנחה שלפניו – לא היו נשיאי חב"ד אומרים תחנון. זאת דווקא לאחר שעלו לנשיאות, אבל לא לפני זה⁴.

__________________________

1)    כך נקט הרבי בפשטות, 'התוועדויות' תשמ"ה ח"ג עמ' 1511, בלתי מוגה (כבחומשים הרגילים, ולא כבתנ"ך קורן. מכיוון שהרבי נהג בקביעות לשמוע קרה"ת ולקרוא את ההפטרה מתוך חומש 'תורה תמימה' [משא"כ לשיחות-רש"י השתמש ב'מקראות גדולות', כמדומני הוצאת 'חורב'], נהג הבעל-קורא בבית-חיינו, הרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן ע"ה, לקרוא כחומש זה – שהוא 'מנהג מדינתנו' – בכל מקום שיש חילוקים בין הדפוסים השונים ואין הוראה אחרת).

2)    עניינו של יום זה – באדר-ראשון, כדעת המג"א סי' תק"פ ס"ק ח – הכרעת הרבי בלקוטי-שיחות, כרך טז, עמ' 342, וש"נ.

ביום זה כתב משה רבנו ע"ה שנים-עשר ספרי-תורה ונתנם לכל השבטים, ועוד אחד שהניח בארון. ומזה הוראה לחיזוק השליחות להגברת לימוד התורה מתוך קבלת-עול (לקוטי-שיחות כרך כ"א עמ' 317. וראה 'היום יום' דהיום).

ביום זה נאמר הציווי לכל איש ישראל לכתוב ספר-תורה לעצמו. ביאור אודות אופן קיום מצווה זו למעשה לכל ישראל, בלקוטי-שיחות כרך כ"ד עמ' 207 ואילך, ובלה"ק ב'שערי הלכה ומנהג' יו"ד סי' קיא.

3)    'התוועדויות' תשמ"ח ח"ב עמ' 388. 'התוועדויות' תשמ"ו ח"ב עמ' 589.

4)    ספר-המנהגים עמ' 72, מרשימותיו של הרבי (אם-כי הרבי עצמו כן אמר תחנון, ראה 'אוצר מנהגי חב"ד - חודש אדר' (י"ל יחד עם מגילת אסתר עם ביאורי הרבי, היכל מנחם, ירושלים תשס"ב עמ' רלט) שכותב על כו"כ שנים: ז אד"ר תשכ"ה; ז' אדר תשכ"ו; תשמ"א - שהרבי אמר תחנון, ואינו מביא אף שנה אחת שראו שלא אמר תחנון (ללא שהיה חתן). וכן ביומנים שבסוף שיחת קודש החדש תשי"ב ותשל"ח ח"ב).