הרמב"ם כותב בסוף ספרו כי חכמי ישראל נתאוו לימות המשיח כדי שיוכלו לקבל את ההתגלות הגדולה של חוכמת התורה שתהיה אז. והלוא מתן תורה היה פעם אחת ויחידה ו"התורה הזאת לא תהא מוחלפת"?! איך ייתכן שהנביאים מדברים (ישעיה נא,ד. ויקרא רבה פרשה יג,ג) על 'תורה חדשה' ועל כך שהתורה שאנו לומדים בזמן הזה היא בבחינת 'הבל' לגבי תורתו של משיח (קוהלת רבה פרשה יא,ח)?
אנו נוגעים כאן, למעשה, בשאלת מהותה של התורה. תורת החסידות מסבירה את מהות התורה על-פי ההגדרה המופיעה בספר שמואל-א (כד,יג): "כַּאֲׁשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי". מפרש זאת רש"י (על הפסוק "והאלוקים אִנָּה לידו", משפטים כא,יג): "משל הקדמוני היא התורה". הגדרה זו מסייעת לנו לחדור לסוד מהותה של התורה.
אותו רעיון
מהו משל? כאשר קשה להביע רעיון כלשהו בצורתו המקורית, משתמשים במשל. משל אמיתי הוא כזה, שבו מלבישים אותו רעיון עצמו בדברים הקרובים יותר להבנה, ובאמצעותם קל יותר להבין את הרעיון. נמצא שהמשל הוא אותו רעיון עצמו, אלא שברמה נמוכה ופשוטה יותר. במשל (כאשר הוא משל אמיתי ומושלם) מצויים כל ההיבטים של הרעיון, ולכן אפשר להבין על־ידו את הרעיון עם כל פרטיו, אלא שהמשל הוא מעין לבוש לרעיון המופשט.
לדוגמה, האור והחושך הגשמיים יכולים לשמש משל לאור וחושך בעולם השכל. החוכמה נקראת אור ואילו העדרה מכונה חושך, כמאמר הפסוק (קוהלת ב,יד): "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ". כשם שהאור מראה לנו את הדרך, כך הבנת העניין מאירה את הסוגיה.
אך האם האור הגשמי ואור השכל הם שני דברים נפרדים, ורק שהאחד יכול לשמש משל על השני? קובעת תורת החסידות שבמשל אמיתי, משל של התורה, לא זו בלבד שהמשל תואם את הנמשל, אלא שהוא עצמו נובע ומשתלשל ממנו. וכך במשל האור: 'אור' פירושו – בהירות, גילוי. כאשר מדברים במושגים גשמיים, בהירות פירושה אור גשמי, וכאשר מדברים במושגים השייכים לעולם השכל, בהירות ואור פירושם חוכמה. זה אותו דבר עצמו, הלובש בכל עולם את הלבוש המתאים לאותו עולם, ומאחר שזה אותו דבר במהותו, יכול האחד לשמש משל בעבור השני.
תורה חדשה
כך התורה שלפנינו, המדברת במושגים גשמיים, היא משל בלבד לתורה שלמעלה, תורתו של הקב"ה. התורה כפי שהיא בשורשה אינה מדברת על שניים האוחזים בטלית או על אדם המחליף פרה בחמור. היא עוסקת בעניינים רוחניים טהורים ועדינים ביותר. אלא שאותה תורה עליונה התלבשה בלבוש הגשמי, וכך יכולים אנו ללומדה. התורה שלפנינו היא אפוא משל בלבד לתורה האמיתית.
לאמיתו של דבר יש בזה אין-סוף דרגות. מכיוון שהמרחק בין הקב"ה ובין עולמנו אין-סופי, גם הדרגות הקיימות בתורה אין-סופיות הן. בעולם הגשמי עצמו אפשר ללמוד את התורה בכמה וכמה רמות, וגם בעולמות העליונים יש אין-סוף דרגות בתורה.
כיום אנו יכולים ללמוד את התורה רק כפי שהתלבשה במושגי העולם הזה, אבל על כך אמרו: "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו". כשתבוא הגאולה, ייפתחו לפנינו מעיינות התורה העליונים ונוכל להבין את התורה הטהורה, כפי שהיא נלמדת על-ידי הקב"ה עצמו. וכך תהיה זו אותה תורה, ועם זה – "תורה חדשה". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
