נושאים נוספים
	על ידי 'העלאה' ועבודה מלמטה, נמשכות הברכות בגשמיות ורוחניות
	כי הרחיב – בניין נצחי
	סיפורים, הוראות ומקורותיהם
	בפעם הראשונה: הרבי משוחח עם עיתונאי
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת: הרב מנחם מענדל אברמסון

מאורעות קיץ תרצ"ז בעיר המרפא פרכטלסדורף שבווינה – הרבי עומד לימין חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בנושא בריאותו * תעמולה חיובית בעיתונות המקומית והכללית * בירורי ניצוצות הקדושה וה"בירורים הקשים להתרפאות כ"ק" * כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ וחתנו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו משוחחים עם עיתונאי על מצב היהדות

בקיץ תרצ"ז נסע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לעיר המרפא פרכטלסדורף שבווינה למנוחה. בימים הראשונים לשהותו במקום, עמדה לימינו בתו הרבנית חיה מושקא ע"ה, שהגיעה – לפי בקשתו – מפריז על-מנת לשהות עמו במחיצתו בבית ההבראה.

כעבור ימים ספורים חזרה הרבנית לפאריז, ובמכתבו אל חתנו, הרבי, מבקש אדמו"ר מוהריי"צ כי יואיל לבוא אליו לבית ההבראה שבווינה, לשם התייעצות עם הרופאים לגבי מצב בריאותו.

בעקבות בקשתו, הצטרף הרבי אל חותנו, לעמוד לימינו ולשרתו בבית ההבראה. באותה עת היה הרבי מעורב מאוד בענייני הבריאות של חותנו. בד בבד, העלה על הכתב ביומנו האישי את הדברים ששמע מפיו באותה עת בה שהו בצוותא. מאותה תקופה נשתמרה גם התמונה הידועה, בה נראים הרבי וחותנו בעיצומו של משחק השחמט.

בה בעת, החלה בקרב החסידים המקורבים התעוררות מיוחדת ויציאה אל הציבור הרחב על-מנת לעוררו ולעדכנו במצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ. בחורף תרצ"ז כתב המזכיר הרה"ח ר' יחזקאל פייגין מאטווצק אל מנהל אגודת חב"ד בארה"ב הרה"ח ר' ישראל דזייקאבסאן: כי יש "להשתדל להמשיך ההתעוררות הטובה הנעשית ע"י [עיתון] ה'מאָרגן זשורנאַל', כבר הנך בקי באמעריקא הרבה, אשר כל התעוררות יכולה בנקל להתקרר אם לא יעמדו תמיד להוסיף חום. ראיתי המאמר של ה'מאָרגן זשורנאַל', ובערך זשורנאַליסט [=עיתונאי] נכתב זה בדרך הפלגה ובטח פעלה התעוררות הראויה, ועל כן צריכים לשׂוּם לב שיבוא לפועל טוב, כי למותר עוד לכפול נחיצות הענין של אמצעים נכונים להתרפאותו, כי מעצמו מובן לך אשר המשך המחלה כ"כ זמן אין זה ענין להמחלה, ובהכרח לאזור כוחות בדבר ההתרפאות...".

דאגה לריפוי הרבי

בתוך מכתביו הנמרצים, העוסקים בעניינים המעשיים והבוערים שעל הפרק, שירבב המזכיר הר"י פייגין הארות חסידיות רבות-לקח לפי דרכו. באחד ממכתביו שעוסק ב"בירורים הקשים להתרפאות כ"ק", הוא מציין כי "דברים מנקרים במוחי ולבי... הרי הננו רואים בחוש כי האדם בכוחו על-פי תורה רק לברר ניצוצי הקדושה אשר מקליפת נוגה בעניני היתר, אבל שלוש קליפות הטמאות הרי אי אפשר לבררם, ורק אם ח"ו עבר האדם – הנה ע"י תשובה גדולה יכולים להעלות הניצוצות כידוע. ומכל מקום, הרי יש דרך שעל-ידי רפואות הרי הותר על-פי תורה גם איסורי דאורייתא ודרבנן, הרי שיש בכוח הרפואה להעלותם... ולדעתי הוא על-דרך הענין המבואר בעניני יסורים ר"ל שמגיעים למעלה מתורה ומצוות, רק שהאדם אין צריך לבחור בזה... והשי"ת ירחם על עמו ישראל בכלל ואנ"ש בפרט".

גם במכתבים נוספים מפרי עטו מעורר המזכיר ר' יחזקאל פייגין על הצורך להשתמש בתעמולה נכונה, כאמור, במסגרת העיתונות המקומית והכללית, שמטרתה לעורר את הציבור הרחב להתעניין במצבו של הרבי ולסייע "באמצעים נכונים להתרפאותו" כלשונו. במכתביו אלו מציין המזכיר כי "חתנו הר"מ שי' שניאורסאהן אשר הוא העיקר המתעסק עם הרופא".

ואכן, החלה התעוררות בכיוון האמור; נדפסו בעיתונות מאמרים ורשימות אודות פועלו הכביר של אדמו"ר מוהריי"צ בעבר ובהווה, ומסירות נפשו למען היהדות והחסידות בכל תחנה ותחנה מתחנות חייו.

רשמי העיתונאי

ענייננו עתה בכתבה עיתונאית שהתפרסמה לפני יותר משמונים שנה, בשלהי שנת תרצ"ז, בעיתון הניו-יורקי 'מאָרגן זשורנאַל' הנזכר. הכתבה – שכותרתה "ביקור אצל הרבי מליובאוויטש החולה" – חזרה ונדפסה לאחר מכן בעיתון 'אוּנזער עקספּרעס' הווארשאי בחודש חשון תרח"צ¹.

בהזדמנות זו שמע העיתונאי – שהגיע במיוחד לבית ההבראה בווינה – את עמדותיו של אדמו"ר מוהריי"צ בכל הקשור למצב היהודים באותה עת ואת דעתו על מדינה יהודית. את ה'תדרוך' קיבל העיתונאי מחתנו של אדמו"ר מוהריי"צ, הוא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, אשר סיפק לעיתונאי פרטים שונים על פועלו הכביר של חותנו וכן פרטים על מצב בריאותו. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שהרבי שוחח עם עיתונאי באופן רשמי.

הכתבה פותחת בפרטים שונים אודות מצב בריאותו של הרבי. "איך אתם מרגישים, רבי?" – היתה השאלה הראשונה שלי. "תודה להשם יתברך, אני מרגיש יותר טוב", היתה תשובתו בשפה שלא היתה ברורה. מחלתו באה לידי ביטוי בכך שהוא איבד את צחות הלשון. חלק מאותיות האלף-בית לא מבוטאות בבירור, ולאוזן טריה קשה לתפוס בדיוק מה הרבי מליובאוויטש אומר, אבל לאט לאט מתרגלים, האוזן קולטת בדיוק את דבריו ותופסים יותר טוב את דבריו.

"יחד עם זאת, הליובאוויטשער איבד גם את הכוח של רגליו וקשה לו ללכת ולעמוד. זה קרה זמן קצר לאחר בואו מאמריקה, לפני חמש-שש שנים. מהי המחלה והסיבה שלה בדיוק, לא ברור לגמרי. בכל אופן, זה לא שיתוק. רופאים שבדקו אותו בתקופה הראשונה, התבטאו באותה שעה כי אילו היה זה שיתוק, מזמן היו מרפאים אותו, אך המתודיקות כיצד לטפל בחולה מסוג זה לא ברורות לחלוטין, ומאחר שלא ידעו איזה סוג מחלה היא, בתקופה הראשונה הרופאים ויתרו על התקוה לרפא אותה. הם היו בדעה שעם הזמן היא תחמיר.

"ואולם, העולם האורתודוכסי בכלל, והחסידים של הליובאוויטשער בפרט, בוודאי ישמחו לשמוע שאותם רופאים עשו טעות חמורה. לפני מספר שנים, הליובאוויטשער ביקר את המומחה היהודי גערזון בוינה. הוא עצר את המחלה כמו בכישוף... מאז הולך ונהיה לו טוב יותר. הדיבור שלו הולך ונהיה יותר ברור ורגליו הולכות ומתחזקות. הוא כבר יכול לא רק לעמוד עליהם אלא גם ללכת בעצמו.

"הוא מטייל כל יום מעט מעט, מטבע הדברים לא לבדו. תמיד יש לו מלווה בעת הטיול, אבל המלוה הוא מטעמי שמירה, אולי הוא יתעייף לפתע, אבל הוא הולך מבלי להשען על מישהו.

"חתנו הצעיר של הליובאוויטשער – גם הוא שניאורסון ובן דודו – שעשה אתו את הקיץ בסנטריום בפרכטלסדורף, הצהיר כי המחלה, לפי חוות דעת הרופאים, היא תוצאה מעבודתו המאומצת מידי של הליובאוויטשער בעת ביקורו באמריקה.

"השיחה שלנו, שנמשכה יותר מחצי שעה, היתה לא רק אודות מוסדות התורה של ליובאוויטש ולא רק בטון רציני ותקיף. הליובאוויטשער אוהב לומר 'ווערטל' נאה, מעט חסידות ולהבהיר ענין חשוב באמצעות משל.

"כשהבחנתי שדמותו מביעה אופטימיות למרות מצבו הפיזי והדאגות המתמידות שלו אודות הישיבות שהוא מחזיק, וביטאתי בפניו את שביעות הרצון שלי מכך, הוא ענה מיניה וביה: חבל על הזמן לדאוג... אבי זצ"ל היה נוהג לומר על זה כך: 'טובה פעולה אחת מאלף אנחות'.

"ביחס למצב הקשה של יהודים בארצות מסוימות, אמר הליובאוויטשער 'ווערטל' חסידי: 'יהודים נקראים ארץ-חפץ וזאת בשל כך שליהודים יש את התכונה של ארץ. כולם דורכים על הארץ, והארץ נשארת תמיד שלמה. כמו הארץ, גם העם היהודי תמיד מוציא פירות. וכמו הארץ, העם היהודי מכיל זהב, כסף, אבנים טובות ומעיינות בריאים'.

"לגבי תכנית המדינה היהודית, אמר הליובאוויטשער: 'בטבעי אינני סוחר-רוכל ואינני סוחר בסוגים רבים של סחורות. יש לי סוג אחד של סחורה עבור יהודים וזו תורה ויראת שמים. אבל העמדה ביחס למדינה יהודית מזכירה את העמדה של אנשים ביחס לכסף. גביר מלידה, למשל, כאשר נותנים לו אלף דולר, זה לא מי יודע מה, אפילו כשאין לו פרוטה בכיס. לעומתו עני מלידה, כאשר נותנים לו אלף דולר זה אצלו ענין גדול. אנחנו היהודים עשירים מלידה ורואים את ארץ ישראל כפי שהיא מתוארת בתורה, גדולה עם גבולות רחבים'".

*

 "פרטים שונים שמסייעים לעמוד על הפעילות הענקית של הליובאוויטשער, סיפק לי חתנו הצעיר של הליובאוויטשער, שניאורסאהן, שעושה את הרושם של יהודי מהגזע שמתייחס לנסיכי תורה.

"שניאורסון תיאר לי תחילה את הפעילות השוטפת של הליובאוויטשער.

"הליובאוויטשער, הוא אמר, בשל העובדה שאינו יכול לדבר וללכת כרגיל, עסוק עכשיו עוד יותר בעבודה שלו למען מוסדות התורה. הוא מנהל התכתבות ענפה ועומד בקשר עם יהודים בכל חלקי העולם. הידיים תופסות את המקום של הרגליים והלשון.

"הליובאוויטשער צריך לדאוג לרשת של תריסר ישיבות, שהראשונה בהן נוסדה לפני ארבעים שנה על ידי אביו ר' שלום דובער שניאורסאהן בליובאוויטש, והיא נמצאת כעת באוטווצק ליד וורשה.

"הליובאוויטשער עזב עיר הולדתו ליובאוויטש בשנת 115 [כך במקור], בזמן מלחמת העולם ואז עבר לרוסטוב על הדון. לאחר מכן התיישב בפטרבורג וכאשר לפני עשר שנים הבולשביקים אילצו אותו לעזוב את רוסיה, הוא התיישב בריגא, ומאז שנת 1934 הוא באוטווצק, לשם הוא העביר את ישיבת ליובאוויטש, הישיבה-גדולה בה נמצאים כשלוש מאות בחורים.

"ב-1920 הוא יסד בוורשה את ישיבת "תומכי תמימים" שביחד עם שבע ישיבות נוספות בפולין משמשות כפרוזדור, מקומות הכנה לישיבה-גדולה שיש בהם כ-600 תלמידים. השבע נמצאות בלודז, ווילנה, חלם, לובקי, פארסינוי ושתיים בערים אחרות. כל הישיבות הללו ניצבות ברמה רוחנית גבוהה. התלמידים היותר מבוגרים ויותר טובים, עומדים בקשר עם התלמידים המבוגרים של ישיבת ר' יצחק אלחנן, אבל גשמית המצב לא טוב. ולכן הישיבה הגדולה באטווצק נאלצת להגביל את מספרם של התלמידים החדשים, מחוסר אפשרות להחזיק אותם. בחורי הישיבה בכל הסניפים מקבלים דירה, מזון וביגוד.

"מלבד הישיבות האמורות, הליובאוויטשער תומך גם בישיבת "תורת אמת" בירושלים.

"הליובאוויטשער עשה כשלושה חדשים בסנטריום ליד וינה הנמצא ביער על גבי הר, הרחק מרעש, במקום ששוררת תמיד מנוחה מלאה ושקט שמופרעים רק על ידי שירת ציפורים".

___________________________

1)    את הכתבה – ותרגומה מיידיש ללה"ק – פירסם לראשונה הרה"ח ר' משה מרינובסקי שי' בחודש אלול תשע"ו, במדור 'יין ישן וטוב' באתר 'שטורעם'.