ב"ה, ו' אייר תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
...מה שכותב במכתבו שיש לו שברון לב מהמצב שהוא שרוי בו וכנראה כוונתו למצו בענין פרנסה גשמית, הנה נפלאתי עליו במאד מאד כי אחרי שראה הוא וזוגתו שיחיו וכל אלו הנמצאים בסביבתו נפלאות השי"ת במשך השנים שעברו וכן כאו"א מאתנו משארית הפליטה אשר הצילנו השי"ת בדרך נפלאה, כי לא מרובכם כו' הנה אחכ"ז אין מקום להיות בשברון לב ובפרט שנמצא עתה לפ"ע זמן קצר במדינה חדשה, ונכון יהי' לבו בטוח בהזן ומפרנס לכל אשר ימציא לו פרנסתו בעתו ובזמנו, ואז יתמה על עצמו מה שהי' נדמה לו שיש ממה להיות בשברון לב אף שלא הי' אלא ענין עובר וכו', ויה"ר מהשי"ת אשר יאחז בדרך הבעש"ט עפה"פ עבדו את ה' בשמחה, והיינו שאפילו בענין עבודת ה' דבכל דרכיך דעהו (רמב"ם הלכות דעות פ"ג, וטושו"ע סימן רל"א) הרי גם עבודה זו צריכה להיות בשמחה, ובמשך הזמן מובטחני ששמחה זו תהי' אצלו לא בדרך קבלת עול אלא שגם בשכלו יונח ויוקלט הענין שיש ממה להיות שמח לא רק מצד נפש האלקית כ"א אפילו מצד הגוף ונה"ב.
בברכה להסתדרות טובה בגו"ר.
(אגרות קודש כרך ו' עמ' כט)
ב"ה, כ"ב מ"ח, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מט"ז מ"ח והקודמו, מובן שאין דעתי נוחה כלל מהנראה מבין שיטות מכתבו, שמפני העדר שימת לב הדרושה בעניני פרנסתו, יש איזה פגם בהסחורה שלו, ומלבד הענין דבל תשחית, שגם זהו אזהרתו של הקב"ה כמו שאר המצות, הנה נוסף באלו המפרישים מהריוח שלהם סכומים נכונים לצדקה שהנ"ל נוגע גם בענין הצדקה, ואמת נכון דיוק תורת החסידות, יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, ולא יגיעת הראש, שכח ההתבוננות העמוקה צריך להיות בענינים רוחנים ולא בהנ"ל, אבל פשוט שעשי' בעניני פרנסה שעלי' נאמר וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה, אי אפשר שתעשה בעינים סגורות ובכף יד בלבד, כי צריך שעכ"פ שכל המעשי, ז.א. העשי' באופן שתתאים למטרת העשי', ותקותי שעכ"פ להבא ילך בדרך התורה גם בזה, ז.א. שבעניני פרנסה יעשה בזה באופן שגם ע"פ הטבע יצליח, ואז נותן השי"ת ברכתו גם למעלה מהטבע, ויהי רצון שיבשר טוב בהנ"ל. . .
בברכה לבשו"ט בכהנ"ל.
(אגרות-קודש כרך ט"ז עמ' פח)
...במ"ש הטעם בהנוגע לחתונם בנם... שי' להמשיך בזה כיון שדחוק מחובות וכו' וכו', אף שהמחותנים אומרים שמצדם אין כל מניעה, ואינו יודע מה לעשות בזה.
הנה תמי' ופליאה, שהרי ידוע מרז"ל ומבואר בלקו"ת סוף פ' ברכה דנותנים פרנסה לאיש בשביל אשתו, וא"כ – אפשר מה שדחוק הוא מפני שעדיין לא נתחתן, והטענה דאין בגדים מתאימים וכו', מובן עד כמה מגוכחת היא בענין עיקרי כהנ"ל, ושנוגע לכל החיים כולם כחתונה, ואפילו אם הי' ברור שיש מלעיגים, הנה התחלת כל הד' חלקי שו"ע הוא שאל יבוש וכו'. ובפרט שזהו ענין מדומה, שאין מלעיגים עד"ז אפילו בארצוה"ב ששם להן בכל העולם שכן הכסף תופס מקום ביותר, וכמה מבני ישראל כאן, ואפילו אלו שלא נתחנכו בבית חסידותי ודתמימים, מתחתנים ע"מ אח"כ ללמוד בכולל כמה שנים בהסכמת שניהם של החתן והכלה, אף שחיים חיי דוחק. עאכו"כ כשהמדובר בבנו של תמימים וכו' וכו'. ולפלא שאפילו בדבר פשוט כזה צריך לשאול מעבר לים, וכשעונים בזה – ספק אם יועילו הדברים ואם יפעלו פעולתם. ופלא עוד יותר – שכנראה אצל ההורים טעמים הנ"ל תופסים מקום לא פחות מאשר אצל הבן. האפשרי כי יסופר? ובמ"ש שאומר למה למהר, מובן תמיהת טענה זו, ועוד יותר מהנ"ל, שהרי ידע אינש בנפשי'. וכדיוע מאמרי רז"ל בזה, וק"ל.
ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור, ושיהיו הבשורות ברוח חסידותי.
בברכה.
חי"ק
(אגרות-קודש כרך טז עמ' קיד)
ב"ה, ב' אייר, תשט"ו
ברוקלין.
ברכה ושלום!
במענה למכתבה – ללא תאריך הכתיבה – בו כותבת אודות הסתדרות ופרנסה שהשי"ת יכול לתת פרנסה בכל מקום וכו'.
בהחלט, אכן כן הוא, ולכן מובן גם שאי אפשר להעמיד לפני הקב"ה שום תנאים, שזה יהי' דוקא במקום שמוצא חן בעיני האדם, אלא יש לקבל את זה כפי שהשם יתברך רוצה, ויהודי צריך לרצות למלא את השליחות של השם יתברך לא דוקא במקום שמוצא חן בעיניו, אלא היכן שההשגחה עליונה מביאה אותו, והיכן שהוא יכול לפעול יותר בעד היהדות ובעד יהודי נוסף, שבכך מגדילים את הברכות מהשי"ת, במה שיהודי, הוא ובני ביתו זקוקים.
שכן זוהי דרכו של הקב"ה – מדה כנגד מדה, כאשר נמצאים במקום, היכן שאין רבים כל כך הזקוקים לעזרת הזולת, אי אפשר לתבוע את הזכות וברכה. אבל ניתן לקוות שכאשר השי"ת רואה שמסייעים ליהודי נוסף, לקרבו לתורה ומצוות ובפרט שזה נעשה במקום שיש מעטים העוסקים בעבודה כזו, שהשי"ת יעזור לו במה שהוא צריך, כמה פעמים ככה.
והשם יתברך יעזור להם להסתדר בהסתדרות טובה, ובמקום שנכון יותר לפני הקב"ה ובאופן שימצא חן בעיני הקב"ה שזהו המקום הטוב ביותר לכל הנצרכים הן בגשמיות והן ברוחניות.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
(אגרות קודש – מתורגמות ב' עמ' 198) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
