פרשת האזינו מסתיימת בציווי ה' אל משה לעלות להר נבו, לראות ממנו את ארץ ישראל ולהתכונן למותו. רש"י מפרש את הפסוק "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה":
"בשלושה מקומות נאמר 'בעצם היום הזה'... אף כאן, במיתתו של משה, נאמר 'בעצם היום הזה'. לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך, אם אנו מרגישין בו, אין אנו מניחין אותו. אדם שהוציאנו מצרים, וקרע לנו את הים, והוריד לנו את המן, והגיז לנו את השליו, והעלה לנו את הבאר, ונתן לנו את התורה – אין אנו מניחין אותו. אמר הקב"ה: הריני מכניסו בחצי היום וכו'".
ידעו שנתמנה יהושע
בני ישראל שנפרדו ממשה רבנו לא היו הדור של יוצאי מצרים, שהִמרו לא אחת את פי ה', אלא בני הדור השני, שעליהם נאמר (דברים ד,ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". ובכל-זאת ניסו למנוע את גזירת מותו של משה רבנו, ואמרו "אין אנו מניחין אותו"!
משמעות הדברים מתעצמת על רקע הפסוקים הקודמים, שמתארים את העברת שרביט ההנהגה ממשה ליהושע בן-נון. התורה אומרת (שם מד): "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם, הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן". מפרש רש"י: "שבת של דיוזגי הייתה: ניטלה רשות מזה, וניתנה לזה. העמיד לו משה מתורגמן ליהושע שיהא דורש בחייו". משמע שבני ישראל כבר ידעו שנתמנה מנהיג יורש למשה. ובכל-זאת מיאנו להיפרד ממשה.
לא דיי בניצוץ
יתרה מזו: משה רבנו אמר לאותו דור (דברים י,יב): "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה'...". שואלים חז"ל (ברכות לג,ב), וכי יראה היא דבר פעוט כל-כך, והם משיבים שבעבור משה אכן יראת ה' היא דבר קטן. אך כיצד התשובה מתרצת את השאלה, והלוא משה אומר "שואל מעמך", מכל יהודי, ומה זה מועיל שלגבי משה יראה היא דבר קטן?
מסביר רבנו הזקן בספר התניא (פרק מב) "שכל נפש ונפש מבני ישראל יש בה מבחינת משה רבנו". ואם הדברים אמורים על כל יהודי, עד סוף כל הדורות, קל וחומר בני הדור ההוא. ובכל-זאת, אף-על-פי שכל אחד ואחד מהם היה בו ממדרגת משה רבנו, ואף שכבר נתמנה יורש למשה, עמדו וניסו למנוע את ביצוע גזירתו של הקב"ה, והכריזו: "אין אנו מניחין אותו"!
התקשרות נפשית
עמדתם זו של בני ישראל ביטאה את גודל התקשרותם הנפשית אל נשיא הדור, והיא מלמדת כל יהודי עד כמה נדרש להתקשר אל נשיא הדור, להתמסר אליו בכל לב ונפש, ולשאוף להיכנס עמו יחד, נשמות בגופים, לארץ ישראל, בגאולה האמיתית והשלמה.
(תורת מנחם תשמ"ו, כרך א, עמ' 153) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
