חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:22 זריחה: 6:07 ט"ז באב התשע"ט, 17/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נסיעת החסידים לחודש תשרי
בדרכי החסידים

נושאים נוספים
מ'שובה' ל'תשובה' בתנועה תמידית
נחת גם מפרט ישראל
נסיעת החסידים לחודש תשרי
יום הכיפורים
שמחה ביום הכיפורים
היום הקדוש במחיצת רבותינו
הלכות ומנהגי חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד

"ויסעו... ויחנו..." – תיאור אותנטי על נסיעתם של חסידי חב"ד אל רבם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לפני מאה ושלושים שנה בשנת תרמ"ח * תולדותיו וקורות ימי חייו של כותב הזיכרונות הרה"ח ר' דוד שיפרין ע"ה, מראשי עדת חב"ד בארצות הברית, שזכה לראות ארבעה מאדמו"רי חב"ד

מאת: הרב מנחם מענדל אברמסון

בגיליון 'חב"ד בולעטין' –ביטאון אגודת חסידי חב"ד בארה"ב ובקנדה (בין השנים תרצ"ה-ת"ש), שיצא לאור בחודש תמוז תרצ"ט, נדפסו זיכרונותיו המקוריים של הרה"ח ר' דוד שיפרין ע"ה, ממניחי היסוד של חסידות חב"ד בארה"ב.

חלק נכבד מזיכרונותיו על ימי חורפו, הוקדש לתיאור נסיעתם של אנ"ש חסידי חב"ד ממחוזות ערי מגוריו, לשהות בימי חגי חודש תשרי במחיצתו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בליובאוויטש. הוא מתמקד בנסיעתם בשנת תרמ"ח – שנים אחדות לאחר הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

בראש הנוסעים עמדו החסיד ר' חנוך הענדל קוגל, שהיה מגיע מידי שנה בימות הקיץ לבקר את נכדיו המתגוררים בעיר פלעשצניץ, ושהותו בעיירה הייתה "כיומא אריכתא לפני אנ"ש מיום בואו העירה כל הקיץ בהתוועדות (פאַרבריינגען מיט אים)".

תיאורו של הכותב, בשפתו המקורית והעסיסית, כחמישים שנה לאחר התרחשות הדברים! – מתמקד במסלול הנסיעה גרידא כשגדולי וחשובי החסידים בראשם, והוא אינו עוסק בימי שהותם בליובאוויטש עצמה. ויש בעובדה זו כדי ללמד על שיגם ושיחם של חסידים בשעת נסיעתם אל רבם:

"חודש אלול היה [ר' חנוך הענדל הנ"ל] מכין את עצמו לילך אל ההר הטוב והלבנון ליובאוויץ אל קדוש ישראל, רבינו [מוהרש"ב]. כי אז נדברו איש אל רעהו מהעיירות הסמוכות: דאָקשיץ, אילעיי, הלובאָק, דלהיינאָוו, זעמבּין, כל האנ"ש הנמצאים בעיירות הנ"ל – כולם נמנו וגמרו לילך אל חצרות ה' בצוותא עם הרה"ח ר' חנוך הענדל ועם הרה"ח ר' שמואל גרונם זצ"ל.

"דכירנא בשנת תרמ"ח נאספו חסידים גדולי הדור מעיר דאָקשיץ, הרה"ח ר' אהרן והרה"ח ר' יקותיאל, תמימים וישרים. מה נהדר היה המחזה לראות פני הרה"ח ר' חנוך הענדל בעת ההיא, עיניו כלפידים ופניו להבים, וכולו אומר כבוד. כל הרואה להקת אלה הנוסעים היו מכירים כי כבר שכחו תבל ומלואו ובאנו לעיר זעמבּין, מקום הרה"ח ר' שמואל גרונם, וגם הוא מכוון להיות בצוותא הנעימה.

"פה אקצר במקום שראוי להאריך, הקבלת פנים בבית הרה"ח ר' אברהם [לנדא] זלה"ה. והנה עגלות רתומים הולכים מזעמבּין לבּאָריסאָוו, מקום משכן כב' הרה"ח המפורסם חכימא דיהודאי ר' שמואל דוב בער זצלה"ה (אודות האי גברא יקירא יש לנו הרבה דברים במדור לפני עצמו יבוא).

"אחד החסידים ושמו ר' גרשון שיפרין מזעמבּין (חותנו של הרה"ח התמים ר' יעקב עוזר דובראָוו הרב בוואַשינגטאָן), הוא היה המצביא לכל צבאות ה' אשר יצאו מזעמבין והיה דרכו לרוץ רגלי לפנינו, ובכל תחנה אכסניה על הדרך היה מקדים לבוא ולערוך שולחן עם מעטפה לבנה, ולהעמיד בקבוק יי"ש וגבינה, ובעל האכסניה היה שש ושמח לקבל אורחים כאלו אשר כל הרואה הכירם כי ברוכי ה' המה. כה באו עד תחנה קאמירוייקע, ומשם תחנה קאשיצקי, ומשם תחנה שטאחאווע.

אכסניה ומופת

"דכירנא עזבנו עיר פּלעשצעניץ ובאו אל העיירה קאמין שמה, יצאו לקראתנו תושבי העיירה ובתוכם אחד מאנ"ש אשר הוא ובניו היו מקושרים לכ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נבג"מ, ר' יצחק פּאליקאָוו ז"ל, שהיה מחזיק האַרענדע [חכירה] במלון קאמין והיה רואה חיים טובים עד שנשתגע האדון אשר היה שמו נקרא זאבראָסקי, ובנה בנין מפואר רחב ידיים והשכיר את האַרענדע לאיש נכרי.

"ר' יצחק הנ"ל מפיל תחנונים לפני החסיד ר' חנוך הענדל שיעשה פדיון-נפש תיכף ומיד בבואו אל ליובאַוויץ אל כ"ק אדמו"ר. בזכרוני כי רח"ה שאל מאתו שיאמר לו שם אמו של האדון הנ"ל. סוף דבר, בחזירתנו מליובאוויץ, באנו עד מקום קאמין הנ"ל ואין בית ואין זכר אפילו מן הבנין המפואר הנ"ל. עיני ראו ולא זר אשר קופה של עפר במקום הבנין המפואר ור' יצחק הנ"ל נשאר על כנו.

"כמו חי נצב כנגד עיני ההתוועדויות האלה על התחנות האלה. מאושר הנני כי זכיתי להיות זעירי דמן חברייא לשתות בצמא את דבריהם אם כי לא זכיתי להבין". 

סיפור מעשה נוסף הכרוך בנסיעתו של ר' דוד שיפרין לליובאוויטש, מופיע ברשימותיו של הרה"ח ר' יוחנן גורדון: "ר' דוד שיפרין ע"ה סיפר, אשר אירע לו פעם שבא רגלי ללובאוויטש ובידו שתי קאפיקעס. נכנסו להאכסניא הנקרא 'שמואל בער דער כהן גדול' שני החסידים ר' יקותיאל ור' אהרן מדוקשיץ, לאסוף ממון עבור אורחים עניים שבאו, ור' דוד היה שם. נגש ר' דוד אליהם ואמר להם: שתי קאפיקעס יש לי, האם ליתנם לכם, או לעכבם עבורי?

"השיבו לו החסידים הנ"ל: דוּ האָסט צוויי קאָפּיקעס, גיב אונז אַוועק, אוּן נאָכדעם וועלען מיר דיר געבין [=יש לך שתי קאפיקעס, תנה אותן לנו, ואחר-כך נעניק לך]...".

תולדותיו וקורותיו של כותב הזכרונות

כותב הזיכרונות, הרה"ח ר' דוד שיפרין, היה מראשי עדת חסידי חב"ד בארצות הברית. הוא נולד לאביו ר' אליעזר בעיר זעמבין, שם עברו עליו ימי ילדותו, נעוריו ובחרותו. על שנותיו הראשונות, גידולו וחינוכו לא ידוע הרבה, אך נראה שהיו אלה שנים שהטביעו בו את חותמן הארוך, ולא נס ליחן.

שלוש תחנות מוקד עיקריות היו בחייו של ר' דוד: זעמבין, פלעשצניץ וניו-יורק. אלו לא היו עבורו תחנות גיאוגרפיות גרידא, אלא נקודות של תוכן פנימי, בהן היה קשור בכל נפשו.

וכך הוא כותב: "אני הגבר נולדתי בעיר זעמבין מקום אשר הרה"ח המפורסם ר' אברהמ'קע [לנדא] קורניצער זצ"ל שימש פאר בתור רב ומ"ץ... הוא רבי של המשפיע ר' שמואל גרונם אשר כבוד אדמו"ר רוח אפינו, הרש"ב נבג"מ, שמו אדון לבית הישיבה אשר יסד המלך בשם 'תומכי תמימים'.

"אחרי אשר הרב החסיד ר"א (ר' אברהמ'קע) מסר לו מעיינות החכמה כמובן היה דולה ומשקה מתורת אדמו"ר זצלה"ה אל מאות התלמידים אשר זכו  לחסות בישיבת תו"ת, ועל פיו המה חיים עד עתה. אלו צאן קדשים אשר נקראים – 'תמימים' – המה כאבני נזר מתנוצצים בכל המקומות אשר נמצאים.

"כבן עשרים נהייתי לחתן בעיר פּלעשצעניץ, עזבתי עיר זעמבין, נהייתי חבר לאנ"ש בעיר פּלעשצעניץ".

בפלעשצניץ נמנה ר' דוד בין ידידיו ומקורביו של החסיד המופלא רבי אברהם חיים רוזנבוים, ונמשכה ידידותם של השניים גם ב"עולם החדש" – בתקופת מגוריהם בניו-יורק.

בחג הפסח תש"ב (שנה לפני פטירתו בחודש אייר תש"ג), זכה ר' דוד להיות בין המסובין אצל אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. באותה הזדמנות סיפר, שפעם בא בליל י"ג ניסן לעירו זעמבין, ובהלכו ברחוב, בשעה מאוחרת בלילה, שמע קול נגינה מהחסידים שהתוועדו לכבוד ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע, וסיים – אה!... ואמר כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] שה"אה" איז איבעריק [ה"אה" הוא מיותר]. והעיר הרה"ח ר' שמואל לויטין, שזהו מצד ההפלאה. והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: "אני חושב שההפלאה צריכה להיות גם עתה!" ["איך מיין, אַז די הפלאה דאַרף זיין יעצט אויך"]1.

לפני כעשרים שנה, בשנת תשנ"ח, נדפס ע"י מערכת 'אוצר החסידים' הספר "תולדות אברהם חיים", ובו תולדותיו וקורות ימי חייו של הרה"ח ר' אברהם חיים הנ"ל, ויש בספר זה פתיחת אשנב לתוך נפשו של חסיד זה, ולנפשם של חסידים מפורסמים אחרים, שהתכתבו עם הר' אברהם חיים בעניני עבודת השם ועוד.

גם כאן פוגשים אנו בר' דוד שיפרין, שאלמלא הוא – היה חסר לנו מימד שלם על דמותו החסידית של ר' אברהם חיים וקשריו עם רבותינו הקדושים. ר' דוד שלח אל אדמו"ר הריי"צ את חבילת אוסף כתביו ומכתביו של ר' אברהם חיים שנדפסו בספר זה. ופרט לכך, העלה בעצמו על הכתב את זיכרונותיו ורשמיו האישיים על אודות חסיד מופלא זה.  

יודעיו ומכיריו של ר' דוד סיפרו שזכה לשהות עוד במחיצתו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש. אחרי הסתלקותו הפך לחסיד ומקושר לבנו אדמו"ר מוהרש"ב (ומסופר שטרם נסיעתו לארה"ב בשנת תר"ס לערך, בא להיפרד ממנו על-מנת שלא יחשב כ"תלמיד הבורח מן החדר")2.

ר' דוד רכש את אמונו של אדמו"ר מוהריי"צ בכל הקשור לפעילות החב"דית בארצות הברית, וכאמור, היה מנוטעי היתד של אגודת-חסידי-חב"ד במדינה. "הוא היה נקודה המרכזית של אנ"ש בארה"ב" – מתאר הר"ר ישראל דזייקאבסאן – אַ האַרציגער פנימיות'דיקער קלוגער חסידישער איד, הוא עמד בקישור עם כל אנ"ש בארה"ב בלי פרסום ובלי משרד ובלי משרת פקיד או איזה תואר שיהיה, רק האַרציגע אמת'דיקע חסידישע אהבת אחים". 

חסיד עתיר זכויות זה, הביט פעם בעין בוחנת על הרבי – "הרמ"ש" כפי שנקרא אז – וכאשר הבחין בתפילתו ובשאר הנהגותיו, הפטיר בשפת הביקורת החריפה האופיינית לו: "עס ווייזט אויס צו זיין עפעס רעכט!"... [נראה שיש כאן דבר נכון]3.

__________________________

1)     ספר השיחות תש"ב – סעודת ליל שני דחגה"פ, בעריכת הסדר.

2)     ראה 'זכרון לבני ישראל', ניו-יורק תשנ"ו, עמ' קכו.

3)     ראה 'ימי מלך', ב, עמ' 562.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)