חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:38 זריחה: 6:09 ג' באדר התש"פ, 28/2/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הפצת וביאור "אגרת התשובה"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
האחדות שמתגלה במסכת ראש-השנה
כלו כל הקיצין
הפצת וביאור "אגרת התשובה"
יודעי תרועה
החסיד שהיה שותף לחלום המופלא
הלכות ומנהגי חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד

בשלהי שנת תשכ"ח הורה הרבי להדפיס בשתי מהדורות את 'אגרת התשובה' של אדמו"ר הזקן * במקביל – החל בצורה קבועה לבאר ביאורים נפלאים ב"אגרת התשובה" בשנים תשכ"ט וגם תש"ל * לימוד זה נחשב "כאילו" עסקו בעבודת התשובה, וזה יביא למימושה בפועל * פרסום ראשון של קטע מדברי הרבי שלא באו בדפוס עד עתה * יובל החמישים (תשכ"ט-תשע"ט)

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

"תשכ"ט – מתחיל לבאר אגרת התשובה לאדמו"ר-הזקן, וממשיך בזה בשנת תש"ל" – כך נאמר ברשימת פועליו של הרבי שנדפסה בראש קובץ 'היום יום' [מהדורת תשמ"ב (ואילך)].

בשבת פרשת וילך, וא"ו תשרי, תשכ"ט אומר הרבי (תורת מנחם – התוועדויות כרך נד עמ' 39):

יום השבת קשור עם ענין התשובה . . ובפרט יום השבת שבעשרת-ימי-תשובה . . ולכן הרי זה הזמן המתאים לבאר ענין באגרת התשובה.

הרבי ביאר בהרחבה מדוע הביא אדמו"ר הזקן ארבעה פסוקים ולא הסתפק באחד מהם, וכן מדוע הביאם שלא כפי סדרם בתנ"ך.

בהתוועדות הבאה – ש"פ האזינו – הוסיף הרבי לבאר באותו נושא ודברים הקשורים בו, והקדים (שם עמ' 72) "מובן שרבינו הזקן לא יכתוב בתניא ענינים רק לתפארת המליצה חס-ושלום, ובודאי יש בזה כוונה עמוקה שנוגעת לכללות התוכן של אגרת התשובה, ולכן כתב רבינו הזקן תיבות אלו בסוף וחותם אגרת-התשובה, כיון שזה נוגע לכללות תוכן האגרת", הדברים נסובו על הנאמר שם "ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב" תיבות שהם צירוף של שני פסוקים במשלי (יד, ו. טז, כ).

לאחר מכן ביאר הרבי (עמ' 74 ואילך) את התחלת אגרת-התשובה "תניא בסוף יומא . . עכ"ל הברייתא" – תוכן הדברים: הגירסא "תניא" היא על פי "עין יעקב"; "בסוף יומא" – כי בשאר המקורות אינם ברייתא (ואינם "תניא") או שמבארים ד' חילוקי כפרה, או שמיוסדים על פסוקים ולא מסברא; השימוש ב"תניא" (גירסא נדירה) נועד לעורר את ה"איתן" שבנשמה ולבטל קליפה הנקראת תניא.

שתי שיחות נוספות (שם עמודים 93-82) הוקדשו לביאורי קטעים נוספים בפרק א'.

ביום שני של חג-הסוכות ביאר הרבי (שם עמ' 129-113) ענינים בפרקים ג' וד' של אגרת-התשובה.

וכך אמר הרבי בשבת חול המועד סוכות (שם עמ' 148):

נתעכב עתה על ענין באגרת התשובה, בכדי לעורר על דבר לימוד אגרת התשובה בפועל.

הרבי ביאר בהרחבה את הנאמר באגרת-התשובה פרקים ה-ו בענין "יעקב חבל נחלתו".

גם בליל שמחת תורה (קודם ההקפות) ביאר הרבי דברים באגרת התשובה פרקים ז-ח (תו"מ כרך נד עמ' 162).

"כדי שהלימוד יהיה מתוך עריבות ("מיט א געשמאק") וכו' – מדברים על זה בהתוועדויות, כדי להוסיף תבלין בזה" –  התבטא הרבי ביום שמחת תורה (שם עמ' 191).

הרבי ציין ש'אגרת התשובה' הודפסה מחדש על מנת שילמדוה, גם אלה שכבר למדוה כמה פעמים ואפילו פעמים רבות (כמאה פעמים ואחת) וירבו כמותם בישראל, הרי עדיין יכולים להוסיף בזה, ובאופן ד"חדשים".

הרבי הסביר דברים בפרקים ט' ויו"ד הן בכללות הן פרטיים.

תשובה אחרי המלחמה

גם ביו"ד שבט תשכ"ט (תו"מ כרך נה עמ' 224) אומר הרבי: "ובכל ענינים אלו נוגע ההוראה בפועל – כמדובר כמה-פעמים בנוגע לקביעות עתים בלימוד אגרת התשובה, ועל דרך זה בנוגע לכללות ענין התשובה . . שיעשו תשובה בגלגול זה, וכל זה מתוך שמחה וטוב לבב . . והלימוד צריך להיות באופן ד"הפך בה והפך בה" . . טוב שעושה פירות..."

נחזור לרגע לתקופה הסמוכה למלחמת ששת הימים:

הרבי הביע אכזבתו מהעובדה שהיה זה "עת רצון" שלא נוצל כדבעי לצאת ולקרוא ליהודים לשוב לצור מחצבתם (ראה 'אגרות-קודש' כרך כד עמ' שפב; התקשרות גליון א'רה).

הרבי החליט להרים את ה'כפפה':

כבר בכ"ף מנחם-אב תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמ' 364 ואילך) הקדיש הרבי את שתי השיחות הראשונות לענין התשובה, ובהמשך ביאר בהרחבה את דעת הרמב"ם בענין התשובה וגם את דברי אדמו"ר הזקן באגרת התשובה כשהוא מקשר זאת לסיום מסכת יומא.

למעשה נושא התשובה היה הבריח-התיכון של ההתוועדות.

בשתי השבתות שלאחר מכן, ש"פ עקב וש"פ ראה תשכ"ח, המשיך הרבי להשלים את ביאור הדברים בענין התשובה שהחל לבאר בכ"ף מנחם-אב.

גם במכתב כללי של ימי הסליחות תשכ"ח עוסק הרבי בהכתרת המלך בראש השנה המחייבת שיעבוד כל הכוחות. מבאר את ההבדל בין קבלת עול שבכל יום לקב"ע שבראש השנה. הקדמת עבודת התשובה וגם בזמנינו ניתן להגיע לקבלת עול (תורת מנחם אגרות-מלך כרך א' עמודים סא-סז).

בשלהי חודש אלול תשכ"ח הודפסה מהדורה מיוחדת של אגרת התשובה בחוברת בפני עצמה. מהדורה זו נסקרה בספר תורת חב"ד –ביבליוגרפיה (קה"ת תשמ"ב) בעריכת הרב יהושע מונדשיין (ז"ל) עמ' 154:

דפוס-צילום מ"אגרת התשובה" שב'תניא' הוצאת 'קהת', בתוספת: א] הגהות מכ"ק אדמו"ר מ"צמח צדק".. ב] לוח התיקון.. ג] הערות וביאורים לאגרת התשובה מכ"ק אדמו"ר שליט"א.

ב"הקדשה" שבחוברת: לזכרון כבוד אמו הצדקנית הרבנית מרת חנה... נדפס ספר זה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש.

לפי דברי הרב חדקוב הודפסו בנ.י. שתי מהדורות: אחת – בגודל הרגיל, השניה – בפורמט כיס (זו שבגודל הרגיל תוארה (ב'תורת חב"ד') שם באות ה' וכיס – באות ו').

חוברת במחיר סמלי

בכ"ה אלול תשכ"ח ('ימי תמימים' כרך ד' עמ' 122-121) כתב הרב חודקוב להרב אפרים וולף: "על פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א הדפסנו כאן, בחוברת בפני עצמה, את אגרת התשובה אשר לרבינו הזקן (עם הוספות), בכדי להפיצו באופן הכי מקסימלי וכו'. ויש יש לעשות בארץ-הקודש תבנה-ותכונן.

"ולכן יש להדפיס מודעות בעיתונות על-דבר ההדפסה ואיפה יכולים להשיגה וכו' וכו' (דוגמא ממודעה שלנו צורפת-בזה).

"בהנוגע להמחיר, יש לקבוע מחיר היותר זול, היינו רק מה שצריכים לקחת שלא יהא בחינם. ואל בינתו אשען.

"כמה להדפיס ובאיזה גודל – יחליט על אתר.

"בחבילה בפני-עצמה שולחים לו טופס מהנ"ל ויש להדפיסו כמו שהוא, ביחד עם ההקדשה שנדפסה שם וכו'.

"באם יעלה בידינו, נשלח לו גם הצילומים מהם נדפס כאן.

"כמובן שיש להזדרז הן בהדפסה והן בפרסומת, בזריזות הכי גדולה וכו'.

"בטח יודיענו מהנעשה בזה, ות"ח מראש.

"בברכת כל-טוב-סלה, וכתיבה-וחתימה-טובה, הרב ח.מ.א. חדקוב".

בג' תשרי תשכ"ט כותב הרב וולף לרב חדקוב ('ימי תמימים' שם עמ' 146):

"הריני לאשר קבלת המכתב בדבר הדפסת אגרת התשובה, מיד עם קבלת האגרת התשובה מכם נדפיסם ונשתדל להפיצם".

אמנם לפועל נזדרזו והדפיסו כבר מהדורת כיס מיד, כפי שדיווח בי"ב תשרי (שם עמ' 149):

"הצילומים של אגרת התשובה [הגיעו] אחר יום-כיפור, אולם אצל ר' חנוך שי' גליצנשטיין הי' מונח אגרת התשובה בפורמט קטן שקיבל מידידו בארה"ב, לקחנו זאת והדפסנו את זה, והצלחנו ב"ה לסיים ההדפסה בערב יום כיפור אחר הצהריים, ובכפר חב"ד ובלוד היו אגרת התשובה מהדפסה זו. עתה נדפיס אי"ה גם את הפורמט גדול".

(הרבי אף השתתף בעלויות ההדפסה. ראה 'ימי תמימים' כרך ח' עמ' 416).

בי"ג מרחשון תשכ"ט (אגרות-קודש כרך כו עמ' יב) כותב הרבי לאישיות חשובה:

בודאי ידוע לו כי הו"ל [=הוצאנו לאור] בהוצאה מיוחדת אגרת התשובה לרבנו הזקן בקשר עם התעמולה להפיץ לימוד חלק זה של התניא קדישא, וכן הו"ל [=הוצאנו לאור את] התרגום האנגלי של אגרת התשובה גם כן בהוצאה מיוחדת. ותקותי חזקה שיכלול בפעולות ההפצה שלו גם הפצת לימוד זה, וכמובן לימוד המביא לידי מעשה כי מעשה עיקר.

מספר ימים קודם לכן, בז' מרחשון כותב הרבי לאחד מאנ"ש באוסטרליה (שם עמ' יא):

התקוה שגם הוא משתתף בהפצת לימוד אגרת התשובה לרבנו הזקן שהו"ל [=שהוצאנו לאור] זה עתה בחוברת בפני עצמה וכו' בכדי להגדיל ההפצה, וזכות הרבים מסייעת.

ולסופר מר אליעזר שטיינמאן כתב בב' דראש חודש אדר תשכ"ט (שם עמ' ק):

נוסף על מבצע תפילין קאך איך זיך [=עוסק אני בלהט] גם-כן בלימוד אגרת התשובה לרבנו הזקן ומה טוב אם גם לזה יקדיש מאמר וזכות הרבים מסייעתו.

ב'יחידות' לה זכה הרב אפרים וולף בכסלו-טבת תשכ"ט ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 417), מסר לו הרבי מס' 'אגרת התשובה' עבור בית הכנסת 'צמח צדק' שילמדו בו שם.

כשמר שז"ר הזכיר בנאום בי"ט כסלו את לימוד אגרת-התשובה ביקש הרבי שימסרו לו את תודתו על כך ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 417).

מיד נגאלין

כיון שבתשובה ישנם כמה מדריגות שאין בנקל כל כך להגיע אליהם... הנה על-ידי לימוד "אגרת התשובה" – "הלכות תשובה" כפי שנתבארו בתורה-שבכתב של פנימיות התורה – הרי זה "כאילו" עסקו בעבודת התשובה בכל המדריגות המבוארים באגרת-התשובה.

וכיון שישנו פסק-דין בתורה "תלמוד מביא לידי מעשה, הרי הלימוד יביא לכל המדריגות שבתשובה בפועל...

ועל-ידי-זה הנה – כפסק רז"ל – "מיד הן נגאלין"...

דברים אלו שהשמיע הרבי במהלך יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט (תו"מ כרך נד עמ' 117-116) – הם אולי המטרה העיקרית שהרבי כיוון בנושא "אגרת התשובה".

ובשבת חול המועד סוכות של אותה שנה (שם עמ' 148) אמר הרבי:

בהמשך להמדובר לאחרונה אודות לימוד אגרת התשובה, הי' מן הראוי שיקבעו שיעורים ללמוד אגרת-התשובה ולשנן בעל-פה וכו'...

ולהעיר שמעבר לים קבעו שיעורים ללמוד אגרת התשובה וא"כ כאן בוודאי צריכים לעשות כן...

מתשובה – לגאולה!

בהתוועדות י"ט כסלו אמר הרבי (תורת מנחם כרך נה עמ' 42):

כיון שהגאולה העתידה בביאת המשיח היא ע"י תשובה.. הנה כאן המקום להזכיר אודות המדובר בנוגע ללימוד אגרת התשובה.

וחזר על נקודה זו בש"פ וישב (שם עמ' 86) שעל-ידי העסק ב"תורת התשובה" – שזהו תוכן לימוד אגרת התשובה, פועלים את הגאולה ע"י משיח צדקנו, כי, כאשר ישראל עושין תשובה, "מיד הן נגאלין".

חידושו של רבינו הזקן – עשיית בעלי-תשובה עילאה – כך הגדיר הרבי בש"פ וישב (שם עמ' 73-72). ה"הדרן" (על מסכת יומא) שאמר הרבי בי"ט כסלו נסוב על תורה תפילה ותשובה וכו'.

כמעט מידי התוועדות

ביטויים לרוב השמיע הרבי בעניין איגרת התשובה, והנה לקט של כמה מהם:

"רגיל לאחרונה לבאר ענין ב'אגרת התשובה' (ש"פ ויגש – חנ"ה עמ' 130); "לאחרונה נהוג ללמוד אגרת התשובה – כפי שנתחדש בשנה האחרונה לגבי השנים הקודמות" (שם עמ' 153); "כאן המקום לבאר... גם ענין באגרת התשובה כרגיל" (שם עמ' טוב); "רגיל בהתוועדויות בתקופה האחרונה לבאר ענין באגרת התשובה (שם עמ' 345); "כרגיל בהתוועדויות האחרונות מבארים ענין באגרת התשובה" (ש"פ במדבר – חנ"ו עמ' 201); "כנהוג בזמן האחרון – יתבאר עתה ענין באגרת התשובה" (שם עמ' 307); "בנוגע למנהג ללמוד ענין באגרת התשובה" (חנ"ז עמ' 177);

"כרגיל לבאר ענין באגרת התשובה" (שם עמ' 225); "בנוגע ללימוד ענין באגרת התשובה (שם עמ' 289); "נהוג לאחרונה ללמוד ענין באגרת התשובה, ובודאי... בחודש אלול, ובפרט ביום השבת.. בשבת שבחודש אלול (שם עמ' 318); "לאחרי השיחה הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א שבאגרת התשובה אוחזים כעת בפרק ה'" (שם עמ' 345); "רגיל ללמוד ענין באגרת התשובה" (כרך סא עמ' 233); "באגרת התשובה אוחזים בפרק י"א – "א געשמאקער פרק" [=פרק ערב] "שככל שמעיינים בו יותר, מוצאים בו יותר ויותר" כך התבטא הרבי בש"פ אחרי תש"ל (תו"מ כרך ס' עמ' 194). אפילו בפורים תשכ"ט (כרך נה עמ' 340) ביאר הרבי ענין באגרת התשובה הקשור לפורים – דבר הקשר בולט בגלוי ולא רק ברמז: "וכמ"ש במגילת אסתר".

"ככל שילמדו ימצאו ריבוי ענינים עד אין סוף" התבטא הרבי לגבי הענינים באגרת התשובה שהוא מתעכב עליהם לבארם – בהתוועדות שבת בראשית (עמ' 250).

הרבי הקדים:

והרי ידוע גודל הדיוק של רבינו הזקן בספר התניא אפילו בנוגע לאות אחת... וכל-שכן בנוגע לענין שלם שהוא בודאי בתכלית הדיוק. ובפרט כשמדובר באגרת התשובה שנדפסה מכתב-יד-קודשו של רבינו הזקן, בוודאי שכל הענינים הם בתכלית הדיוק.

בש"פ ויצא (שם עמ' 305) הקדים הרבי: בנוגע ללימוד אגרת התשובה (כנהוג לאחרונה) – וכמדובר כמה-פעמים שיש בזה גם כמה וכמה ענינים בנגלה דתורה, וכל תיבה ואות הם בדיוק כולל גם תיבת "וכו'".

הרבי קובע (שם עמ' 314) שבענין שאדמו"ר הזקן לא רצה להכריע בו בצורה ברורה – רמזו בתיבת "וכו'".

בש"פ אחרי תש"ל (כרך ס' עמ' 195) אומר הרבי: באגרת התשובה – יש קבלה וחסידות וגם נגלה... באופן גלוי יותר מאשר בכל ספר התניא, ולכן יש מקום לדייק באגרת התשובה יותר מאשר בכל ספר התניא.

"עכשיו צריכה להיות העבודה מתוך שמחה, וכן בנוגע לעבודת התשובה – תשובה עילאה שהיא בשמחה" כך קבע הרבי בש"פ בשלח תשכ"ט (תו"מ חנ"ה עמ' 250).

השיחה האבודה

המשפיע הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום שי' דייטש שהה בחצרות קדשנו בתשרי תשכ"ט, וזוכר באופן ברור שיחה של הרבי בהתוועדות מאותו חודש תשרי, ובה שאל הרבי כדלהלן:

בפרק ז' שבאגרת התשובה מבאר אדמו"ר הזקן שיש ב' דרכים להגיע לתשובה תתאה: הא', לעורר רחמים העליונים והב', לבטש ולהכניע הקליפה. לאחרי שמבאר בארוכה האופן הב' – ממשיך בריש פרק ח' ש"אחרי העמקת הדעת בכהנ"ל תקבע בלבו כו' ובזה יעורר רחמים העליונים".

הרבי שאל אז, שבתחילה אומר אדמו"ר הזקן שהן ב' דרכים, ולאחר מכן אומר שגם על-ידי הדרך הב' ("אחרי העמקת הדעת בכהנ"ל") יגיע לרחמים ("יעורר רחמים העליונים") שהוא בעצם אופן הא'. אך לאחר חיפוש לא מצאנו את הדברים האמורים בשיחות הנדפסות מתשרי תשכ"ט.

פתרון התעלומה נעוץ, כנראה, בכך שבשיחת ליל שמח"ת תשכ"ט מצויין ב"תורת מנחם" חלק נד עמוד 162 בהערה 97:

"ברשימת ההנחה צויין: ביאור על אגרת התשובה פרקים ז-ח. אך לעת עתה מצאנו רק..." כיון שהשאלה האמורה היא אכן מהפרקים ז-ח מסתבר שהיא היתה בשיחה שלא הגיעה לידינו.

בשולי הרשימה – עוללות:

בין המתנות שהוענקו לרבי במלאת ארבעים שנה לנישואיו (תרפ"ט-תשכ"ט) היה לימוד "אגרת התשובה" – ראה 'ימי מלך' כרך א' עמודים 311-309 והרבי שיבח זאת.

ב'יחידות' של הרב זלמן גורארי' – בחורף תשכ"ט (אור לכ"ף מרחשון) – תבע הרבי הרבה אודות איגרת התשובה, עפ"י מכתבו של הרה"ת ר' דוד שי' פישר המוסיף ומספר לעמיתו, חותני הרה"ג הרה"ח ר' טובי' שי' בלוי:

"אגב, קבעו כאן כמה קביעות-לימוד ברבים ב'אגרת התשובה'. וביחוד יש לציין הקביעות כאן בליל שבת-קודש אחר תפילת ערבית שר' יואל החוזר [= הרה"ח ר' יואל הכהן שי' כהן] חוזר ברבים בעת הלימוד ביאורי אדמו"ר שליט"א על אגרת התשובה מלוקט מהתוועדויות לאחרונה.

ביומנו של הרה"ת ר' מנחם מענדל שי' וולף (אז ב-770) כתוב לאמור: "יום ד' כ"ח אלול . . אחרי מעריב . . אד"ש יוצא ומודיע להרב חדקוב שמאחר והדפיסו בשני מהדורות את 'אגרת התשובה', שילמדו בינתיים מהעותק שלו – כי עדיין לא הגיעו הנדפסים.

וראה עוד 'התקשרות' גליון קסו (פרשת נצבים וילך תשנ"ז) עמודים 15-13.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)