כל השיח של 'פגיעה ברגשות' אינו ממין העניין. לא ברגשות אנו עוסקים אלא בקיום מצוות ובאפשרות לחיות על-פי התורה
בעת האחרונה לא יכול לעבור שבוע בלי כמה פרשיות של 'הדתה', שאותן התקשורת מפמפמת בכותרות צעקניות. הציבור כבר ודאי משוכנע שהדת משתלטת בקצב מהיר, ועוד מעט לא יוכלו לחיות בארץ מי שאינם שומרי מצוות.
רק כשמסירים את מסך העשן שהתקשורת מייצרת, ובוחנים את מהותם של דברים, מגלים שההפך הוא הנכון. בכסות הכותרות הרעשניות מנסים להצר את רגליהם של יהודים שומרי תורה ומצוות ולמנוע מהם לחיות על-פי אמונתם.
הזרועות הבוחשות
בכל העולם מתקיימים אירועים בהפרדה בין גברים לנשים. בתי מלון מושכרים לקבוצות של נופשים חרדים. אתרי בילוי מקיימים ימים מיוחדים לציבור הדתי. איש לא ראה בכך מעולם בעיה כלשהי. יש ציבור שמעוניין להתכנס, לנפוש ולבלות בתנאים כאלה, ואין שום סיבה למנוע זאת ממנו.
אבל עכשיו כל אירוע כזה הוא 'הדתה'. אם מלון מתאים את עצמו לשבוע שבו הוא מקבל אורחים חרדים – זו עילה לקרוא להחרמתו. אם אתר בילוי מקיים ימים מיוחדים לציבור דתי, מודיע על כך מראש ומבקש לבוא בלבוש צנוע – מיד פוצחת המקהלה המתוזמרת במחאות ובהפרחת הצהרות להימנע מלבוא למקום הזה.
ברור שיש כאן מערכה מאורגנת וממומנת, שזרועות התמנון של ה'קרן' בוחשות גם בה. יש לכל זה מטרה מדויקת – להשניא את שומרי המצוות על הציבור, לצייר את היהדות באור שחור, ולדחוק את רגליהם של יהודים מאמינים ממוקדי השפעה. כך יהיה אפשר לקדם את החזון הנכסף, להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה, מדינה מעורטלת מערכים יהודיים וממורשת יהודית.
בתוך כל זה כדאי לשים לב לצמד מילים שנעשה בו שימוש גובר: 'פגיעה ברגשות'. הצרכים המיוחדים של ציבור דתי מוצגים ככאלה שנועדו למנוע 'פגיעה ברגשותיו'. כאן טמון כשל בסיסי – מי קובע שרק לציבור אחד יש 'רגשות' ורק כלפיו צריך להיזהר מ'פגיעה'? אולי גם ציבור אחר מוצא עצמו 'נפגע'?
אך האמת היא שכל השיח הזה של 'פגיעה ברגשות' אינו ממין העניין. לא ברגשות אנו עוסקים אלא בקיום מצוות. יהודי שומר מצוות זקוק לאוכל כשר לא למען 'רגשותיו', אלא כי אין הוא יכול לאכול מזון שאינו כשר. באותה מידה בדיוק הוא זקוק לגדרי הצניעות, כי בלעדיהם אין הוא יכול לרחוץ בים או בבריכה, למשל. אין כאן שום עניין של 'רגשות', אלא של הלכות ברורות ומפורשות.
הסתה ופלגנות
אותה תורה שמחייבת את היהודי לאכול כשר, לשמור שבת ולהניח תפילין, קובעת גם מה מותר לו לראות ומה אסור. ב'קריאת שמע' נאמר במפורש: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". אז מה רוצים, לאלץ יהודי לעבור על מצוות התורה או לכלוא אותו בבית?
ועל מה מדובר? על כמה בתי מלון וכמה אתרי בילוי, מבין אלפי האתרים הפועלים בארץ. על זה הזעם הגדול – שכמה מקומות הותאמו לצרכיו של ציבור דתי וחרדי. האם לא ברור שזו הסתה ופלגנות לשמה?
תלמידי ישיבה בנופש. מה רוצים, לכלוא אותם בבית? (צילום: יוסי בלשניקוב)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
