חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:22 זריחה: 6:07 ט"ז באב התשע"ט, 17/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

גזל שלילי, גזל חיובי
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1645 - כל המדורים ברצף
לא 'אסירים' אלא רוצחים נתעבים
יש חדש
גזל שלילי, גזל חיובי
מלחמת מדיין
המשיח מוכרח לבוא
עצה לחרדה
השפלה מתקנת
סיבה לחגיגה
הרפת הסודית לגידול פרה אדומה
הכנת בגדים לתשעת הימים

רצונם של בני גד ובני ראובן להתיישב בעבר הירדן – חבל ארץ המשופע בשטחי מרעה – נתפס באור חיובי ושלילי. מדרש אחד (קוהלת רבה א,יג) מציין זאת לשבחם: "שבט ראובן וגד שהרחיקו עצמן מן הגזל, לפיכך נתן להם הקב"ה נחלתם במקום שאין בו גזל". לעומת זה, מדרש שני (רבה, פרשת מטות) רואה זאת באור שלילי: "חיבבו את ממונם וישבו להם חוץ מארץ ישראל, לפיכך גלו תחילה מכל השבטים".

תורת החסידות מסבירה כי העדפת השבטים האלה להתיישב בעבר הירדן נבעה משיקולים רוחניים. הם שאפו להימנע ממגע יום-יומי עם ענייני החולין, ולכן בחרו להתפרנס מרעיית צאן במרחבי הטבע, הרחק מריכוזי יישוב. עבר הירדן היה אזור מושלם בעבורם.

אתגר הניצוצות

הרצון להתבדל מן הגשמיות ולדבוק ברוחניות אינו עולה בקנה אחד עם המשימה הנדרשת מן האדם לקדש את הגשמיות ולרומם אותה לקדושה, ולא לברוח מפניה. אין זה אתגר קל, שכן הגשמיות מנוגדת למהותו של היהודי, והעיסוק בה אינו טבעי לו. ובכל-זאת האדם נדרש לעשות זאת, מכיוון שבתוך ענייני העולם טמונים ניצוצות רוחניים שיש לברר, 'לגזול' אותם מן הגשמיות ולהאירם באור הקדושה.

לפי זה, רצונם להתרחק "מן הגזל" אינו לשבחם של השבטים האלה. מגזל גשמי ברור שיש להתרחק, אך מ'גזל' רוחני של בירור הניצוצות אין להתרחק, אלא יש לחתור לפעילות עם הגשמיות כדי לקדשה ולהעלותה.

תוכחה מדרבנת

רצונם של בני גד ובני ראובן להתרחק מהעיסוק עם ענייני העולם נבע מן החשש שעולם החולין ישפיע עליהם השפעה שלילית. הם חששו שהעיסוק עם הגשמיות יגרע ממעמדם הרוחני ויפגע בדבקותם בקב"ה.

לכן בתגובה לבקשתם השמיע משה רבנו באוזניהם דברי תוכחה. הדבר לא נועד לנזוף בהם, אלא לדרבן אותם להתגייס למערכה על כיבוש הארץ במובן הרוחני. משה רבנו עורר בנפשם את כוח מסירות הנפש, שבכוחו תתבטל הדאגה מפני ההתמודדות עם הגשמיות.

כוחו של החכם

רעיון דומה עומד מאחורי דיני נדרים המפורטים בתחילת הפרשה, ודרכי התרתם בידי החכם. הסייגים שהאדם מגביל בהם את עצמו נועדו להרחיקו ממגע עם הגשמיות, כדי להגן עליו מירידה רוחנית. אך החכם מבין שאין מקום להתבדלות מופרזת מן העולם, כדברי הירושלמי (סוף קידושין): "עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל".

סוד כוחו של החכם הוא ביטולו המוחלט לספירת החוכמה העליונה, שמייצגת התבטלות שלמה עם האור האלוקי. מי שבטל לקב"ה באמת אינו חושש מהשפעות העולם הגשמי, ואף בכוחו להתיר את הנדר, ולתת לאדם כוח לחזור ולקדש את הגשמיות בלי מורא. האדם נדרש לשלב את שתי הגישות: לחתור לדבקות בקדושה, ובד-בבד לא לזנוח את המשימה להאיר את העולם ולרומם את החולין.

(תורת מנחם, כרך נז, עמ' 126)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)