שאלה: מה טעם המנהג להישאר ערים בלילה שלפני הברית?

תשובה: נאמר בפרשתנו (יז,ט): "ואתה את בריתי תשמור". מכאן מצאו סמך לכך, שיש לדאוג לשמירה רוחנית לרך הנימול, כדי למנוע מן השטן להזיקו ולמונעו ממצות מילה. שמירה זו היא על-ידי "רוממות א-ל בגרונם (היא קריאת-שמע, לפני:) וחרב פיפיות בידם" (הברית הנעשית בסכין) (תהילים קמט,ו).

לפיכך, בלילה שלפני המילה (גם כאשר הברית חלה בשבת) נוהגים להיות ערים כל הלילה אצל התינוק, ועוסקים בתורה. לילה זה נקרא 'ליל שימורים', ובפי הספרדים 'ברית יצחק'. וכתבו, שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הרך הנימול, שיגדל יהודי נאמן לה' ושומר הברית, וכן על כל המתעסקים במצווה זו.

קבעו סדר לימוד מיוחד ללילה זה, שעיקרו בדברי הזוהר העוסק בברית-מילה. שם מופיעות עשר 'פתיחות' מעשרה חכמים, שכולן נאמרו בליל השימורים שלפני הברית. לפני-כן אומרים בקהילות רבות פסוקי תורה נביאים וכתובים ומאמרי חז"ל בעניין המילה, וכן קוראים קריאת-שמע ופסוקי-שמירה (על-ידי תינוקות-של-בית-רבן עם ה'מלמד' שלהם), ואומרים שירות ותשבחות וספר תהילים, ונכון לומר אחר חצות את סדר 'פיטום הקטורת'.

בכמה מקומות נהגו שאבי הבן עורך סעודה בלילה זה אצל התינוק והיולדת, ומזמינים אליה את המוהל והסנדק ועוד קרובים וידידים. היו שנהגו שה'סנדק' עורך את הסעודה. טעמה, כדי להרבות בכבוד המצווה העומדת להתקיים מחר. יש סוברים שזו סעודת-מצווה. ורבים נהגו שאין עושים סעודה ממש, אלא טועמים פירות ומגדנות. ויש מקומות שנהגו לערוך שמחה וריקודים בלילה זה.

מקורות: זוהר פ' לך צג,ב. ב"ק פ,א תוד"ה ישוע הבן, שו"ע יו"ד קעח ס"ג, רמ"א, ש"ך ודגמ"ר. מחזור ויטרי עמ' 627. מג"א סי' תרמ ס"ק יג, וא"ר שם ס"ק יט. מטה משה ח"ז פ"ד ס"ב. אוצר הברית פ"ג סי' ז, וש"נ (סדר הלימוד שם עמ' שפח ואילך). אנציקלופדיה תלמודית ערך 'ברית מילה', כרך ד טור רמז.