חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:25 י"ד בכסליו התשפ"א, 30/11/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המילה העתידית
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1640 - כל המדורים ברצף
חפשו את המניע הפנימי
יש חדש
צריך שכל, אבל בגבולותיו
מחילת חטא
החמיצות מתוקה
מה אכפת לך
אמונה משתלמת
המילה העתידית
ציצית ההצלה בקרב המר
בדיקת הציצית וברכתה

אחד הדברים שיקרו בזמן הגאולה היא מילת הלב שיעשה הקב"ה, כמו שנאמר: "ומל ה' אלוקיך את לבבך". מתברר שברית מילה אינה פעולה חד-פעמית שעושים אותה לתינוק בן שמונה ימים בלבד, אלא זו עבודה מתמדת – למול את עורלת הלב. בידינו להסיר את ה'ערלה' הגסה, אבל הסרת ה'עורלה' הדקה תיעשה בידי הקב"ה עצמו לעתיד לבוא.

מהי אותה 'עורלת הלב' וכיצד מסירים אותה? אפשר לראות אותה בסיפור המרגלים. כאשר שבו המרגלים והוציאו את דיבת הארץ רעה, החלו בני ישראל לבכות ולא רצו להיכנס לארץ ישראל, ואף פקפקו ביכולת ה' להכניסם לארץ. ואז ה' קצף עליהם ונשבע שלא יביאם אל הארץ, ופתאום קמו בני ישראל ואמרו "הננו ועלינו". מה קרה כאן? וכי קיבלו תשובה לפקפוקיהם?

מה אוטם?

מסביר רבנו הזקן בספר התניא (פרק כט) כי זו המחשה לתופעת 'טמטום הלב'. האדם מבין בשכלו את הדברים, אבל ליבו קהה ואטום מלחוש זאת. במצב כזה אין עצה אלא 'לבטש' את היצר ולהכניעו, ואז נפתח הלב ופורצת האמונה שהייתה קיימת גם קודם לכן בתוך הלב. לכן כשהקב"ה "הרעים בקול רעש ורוגז, עד מתי לעדה הרעה הזאת... נכנע ונשבר ליבם בקרבם", ופתאום רצו לעלות לארץ ישראל.

'טמטום הלב' מתבטא בקהות ובאטימות מסוימת לענייני קדושה. דברים רוחניים אינם נקלטים כראוי. בענייני העולם – הכול מובן היטב, מעניין, מרגש, מלהיב; ואולם בענייני תורה ומצוות, ובפרט בעניינים עדינים בעבודת ה', מופיע לפתע 'טמטום' – הדברים נבלמים ואינם חודרים אל תוך המוח והלב.

יש 'טמטום המוח' – המוח אטום מלקבל את אור התורה. בני-אדם שבענייני העולם מוכיחים הבנה יפה וטובה אינם מצליחים להבין דברים הקשורים בתורה וביהדות. כאילו בעניינים אלה דווקא ניטלה מהם בינתם.

סוג שני, דק יותר, מכונה 'טמטום הלב'. זו קהות רגשית מסוימת לדברים שבקדושה. אדם מבין היטב עניין אלוקי מסוים, מרגיש חיוּת והתלהבות שכלית ויכול להסביר את הדבר בטוב טעם, אבל הלב כאילו מסרב להתעורר ולחוש את הדברים; כאילו הוא חתום ונעול.

סוג שלישי, דק עוד יותר – נתק שקיים לפעמים בין ההבנה והרגש ובין החיים. האדם מבין היטב את הדברים, ואף מצליח לעורר בליבו רגשות מתאימים, אך בשלב זה התהליך נעצר. המסקנה המתבקשת, שצריכה הייתה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות היום-יומית – אינה באה. המוח והלב אינם מצליחים להשפיע על המעשים.

ביטוש עצמי

כל אלה הם אטימות, בדרגות משתנות, לעניינים שבקדושה. הסיבה העיקרית לכך היא, כדברי הפסוק (ישעיה ו,י): "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה, וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע. פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו, וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע, וּלְבָבוֹ יָבִין, וָשָׁב וְרָפָא לוֹ". הכול מתחיל מ"הַשְׁמֵן לֵב הָעָם" – משומן התאוות, החל בתאוות איסור וכלה בתאוות היתר. כשאדם הולך בשרירות ליבו ונוהה אחר תענוגות העולם, יש לכך השפעה ממשית על נפשו. היא נעשית קהה ואטומה לעניינים רוחניים דקים, לעניינים שבקדושה.

בתורת החסידות ניתנות כמה עצות להתגברות על בעיה זו. העיקרית היא לשבור את חומת היֵשות העצמית על-ידי 'ביטוש' עצמי. האדם נדרש לבטש ולהשפיל את עצמו ולראות את הצדדים הנחותים שלו. הוא צריך לחשוף לפני עצמו את כל שפלותו, עד שיגיע לשיברון לב ולמרירות נפש. ביטוש זה מסלק את שומן התאוות, ופותח את המוח והלב לקבלת אור ה'.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)