בזכות הבנים
"פוקד עוון אבות על בנים" (במדבר יד,יח). הקב"ה מחסיר ומקטין את עוון האבות בזכות הבנים – אם יש לאדם בנים טובים, נמחלים לו עוונותיו בזכות הבנים.
(הכתב והקבלה)
היה ממי ללמוד
כאשר בני ישראל חוטאים הקב"ה מביא בחשבון שלא עליהם בלבד מוטלת האשמה, כי אף אבותיהם חטאו, וממילא היה להם ממי ללמוד.
(דמשק אליעזר)
המתקה לטובה
"נושא עוון ופשע" (במדבר יד,יח). כשם שהשטות של התינוק מעלה שחוק אצל האב, כך כשהעוון עולה למקום גבוה, נעשית המתקה לטובה.
(המגיד ממזריטש)
הקב"ה מתחרט
בגמרא (סוכה נד) נאמר: "ארבעה מתחרט עליהם הקב"ה שבראם. ואלו הם: גלות, כשדים, ישמעאלים ויצר הרע. לכן כשאדם עובר עבירה חס ושלום, הקב"ה כביכול נושא את העוון על עצמו, שהוא הגורם לכך, מכיוון שברא את יצר הרע.
(דרך חסידים)
נושא ומעלה
"נושא עוון" – הקב"ה נושא ומעלה את ניצוצות הקדושה המצויים בעוון ומחזירם לשורשם העליון.
(הבעל שם טוב)
העלאת הכוח המתאווה
את מעשה העבירה אי-אפשר להעלות לקדושה מפני שהוא רע גמור, אך הכוח המתאווה לעבירה אינו רע, ואפשר להשתמש בו לטוב. לכן כשאדם עושה תשובה על חטאיו, הוא מעלה ונושא את הכוח המתאווה, שהיה מלובש בעבירה, אל שורשו העליון.
(אדמו"ר הזקן)
פגיעה בזכות האבות
"סלח נא לעוון העם הזה" (במדבר יד,יט). למה לא הזכיר משה בחטא המרגלים את זכות האבות, כמו שעשה בחטא העגל? – משום שכאשר מאסו בארץ חמדה ודיברו סרה על ארץ האבות, נסתפק משה אם הם ראויים לזכות הזאת.
(רבנו בחיי)
מידות טובות ותקיפות
"כי עם קשה עורף הוא וסלחת" (שמות לד,ט). האם העובדה שבני ישראל הם "עם קשה עורף" היא סיבה לסליחת עוונותיהם? – אלא כוונת הכתוב למידות הטובות המאפיינות את בני ישראל, כמו רחמנות, ביישנות וגמילות חסדים, המצויות בהם בבחינת "קשה עורף", בחיוּת ובתוקף רב. לכן ראויים הם ל"וסלחת".
(ספר השיחות ת"ש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
