שאלה: מתי מקיימים השנה את 'תענית בכורות' הנהוגה בערב פסח, ביום חמישי או ביום שישי?
תשובה: השאלה היא אם בקביעות כזאת יש להקדים את התענית ליום חמישי, כדי שלא לצום בערב שבת. כך עושים הנוהגים להתענות בערב ראש חודש ('יום כיפור קטן') כאשר ראש חודש חל בשבת, ואז מתענים ביום חמישי ולא בשישי.
ואולם תענית הבכורות, שנקבעה לי"ד בניסן, מתקיימת גם כאשר יום זה חל ביום שישי (וכך נקבע עוד מימי התלמוד) ואין מקדימים אותה. במובן זה נוהגים כמו בעשרה בטבת שחל ביום שישי, שאין מקדימים את הצום.
הדעות בזה חלוקות רק כשערב פסח חל בשבת, שאז בכל מקרה מקדימים את התענית, והשאלה אם לחמישי או לשישי.
אך למעשה המנהג שפשט בעם ישראל הוא, שכל החייבים בתענית זו פוטרים עצמם בהשתתפות בסעודת סיום מסכת, או בכל סעודת מצווה, ושוב אין חיוב תענית עליהם. כי התענית עצמה היא 'זכר לנס' שהכה ה' את בכורי מצרים והציל את בכורי ישראל, וגם סעודת המצווה מבטאת זאת. לכן (שלא כמי ששכח ואכל בתענית ציבור, שחייב להשלים תעניתו) ביום זה פוקעת התענית על-ידי הסיום, ומותר לאכול כל היום.
המסיים מסכת כדאי שילמד בַסיום דברי אגדה המתאימים לכל שומע. אפשר לעשות סיום על כל מסכת, גם מסכתות קטנות, כמו כלה, סופרים ואבות דרבי נתן, ובוודאי בתלמוד ירושלמי (אף שהמסכתות שבו אינן בשלמות מלאה). המסיים מסכת משניות או ספר נביא עליו ללמדם היטב ובמשך זמן. הבכורים המשתתפים צריכים לאכול בסעודת הסיום, ועדיף לאכול שיעור 'כביצה'.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תע ס"ב ונו"כ. שו"ע אדה"ז ס"ז. פסקי תשובות שם. שלחן מנחם ח"ב סי' רכט,רל. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
