חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 6:45 ט"ז בתשרי התש"פ, 15/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

היסח הדעת – למעלה מהדעת
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1630 - כל המדורים ברצף
עוגני הנצח בעולם משתנה
יש חדש
מה נשתנתה גלות זו מכל הגלויות?
פסח
עזרה ל'אלמנות'
פסח אינו מסתיים
אותות משמים
היסח הדעת – למעלה מהדעת
הגדה ששווה מיליוני דולרים
תענית בכורות ביום שישי

ימי ניסן בכלל, וימי חג הפסח בפרט, מעוררים ומגבירים את הציפייה לגאולה. אדמו"רי החסידות הִרבו לדבר בימים האלה על הגאולה ועוררו את הלבבות להגברת האמונה והציפייה לביאת המשיח.

בסיום עריכת הסדר, בליל חג הפסח, היה רבנו הזקן בעל התניא נוהג לומר: "ריבונו-של-עולם, עשיתי את רצונך וקיימתי את הסדר כהלכתו. עתה, עשה-נא אתה את רצוני – 'לשנה הבאה בירושלים'!" (ספר השיחות תרצ"ו עמ' 235).

כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש הִרבה לדבר על הגאולה הקרובה. הוא ציין כי הכלי לביאת המשיח הוא – אחדות ישראל סביב האמונה בגאולה: "כאשר בני ישראל יתאחדו וכולם ידברו על משיח – ימשיכו ברצון השם יתברך את הגאולה השלמה על-ידי משיח גואל צדק במהרה בימינו" (שם, עמ' 330).

לייקר את האור

הוא המשיל את דורנו לאדם המטפס על הר גבוה, וכבר מתקרב אל ראש ההר. מטפס הרים נדרש לעמוד בכמה תנאים: עליו להיות בעל כוח; עליו לדעת את הדרכים; בגדיו צריכים להיות מותאמים למשימה. לנו אין תנאים אלה. עלינו אפוא לטפס במסירות נפש. כבר קרובים אנו אל הפסגה, אך תשושים מגודל המאמץ. עתה יש להגביר את כל הכוחות ולעבור את השטח הקטן שעוד נותר (שם עמ' 316).

ועוד דמיון למטפס הרים: במצב כזה, כל עשב, ענף או אבן – יקרים הם; שכן אפשר להיאחז בהם, ביד, בגוף או ברגל. כמו-כן יש צורך דחוף באוֹר, כדי לראות במה אפשר להיאחז, וכשמאיר אור – יקר הוא ביותר. אף אנו צריכים לייקר ביותר כל דבר טוב. יש צורך דחוף באור להאיר – היינו בלימוד התורה ובהרבצתה (שם עמ' 316).

"עומדים אנו על סף הגאולה, ויש להתחזק, שלא להחמיץ את הזמן בתרדמה (באשמורת הלילה האחרונה, קודם שמאיר היום, מתחזקת השינה, כידוע). כאשר פוגשים יהודי, יש לומר לו: שמע-נא, אחי, אל תירדם קודם שמאיר היום! עוד מעט קט, כאשר יגיע אור היום, תתחרט על כך" (שם, עמ' 317).

סימן מובהק

הרבי מליובאוויטש הסביר מדוע בימים עברו היה נהוג למנות עשרה למניין בעזרת הפסוק (תהילים כח,ט) "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, אשתחווה אל היכל קודשך, ביראתך" (מובא בספר הפרדס לרש"י סימן צט); ואילו בַדורות האלה נהוג לומר פסוק אחר (תהילים ה,ח): "הושיעה את עמך וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם" (מובא בקיצור שולחן ערוך סימן טו סעיף ג).

הסיבה היא, שבדורות הראשונים בחרו בפסוק המתאים לתפילה בבית הכנסת, פסוק המדבר על הכניסה לבית ה'. ואולם בדורות האחרונים, כאשר אנו מתקרבים לביאת המשיח, הרי הדבר הראשון שאנו מוצאים לנכון לומר בהתאספנו בבית הכנסת לתפילה, הוא תפילה לגאולה – "הושיעה את עמך"!

וכך הסביר הרבי את המאמר (סנהדרין צז,א) שמשיח בא "בהיסח הדעת": אמונתנו בביאת המשיח היא אמונה שלמה, שלמעלה מטעם ודעת; אף-על-פי שהדעת והשכל אינם מבינים כיצד הגאולה אפשרית. זהו שאמרו שהמשיח בא בהיסח הדעת – כלומר, מתוך אמונה שהיא מעל הטעם והדעת. עצם הטענה כי אין הדור ראוי לביאת המשיח היא סימן מובהק שאנו עומדים על סף הגאולה. כאשר המצב הוא כזה שאין הדעת והשכל רואים שום מקום איך תבוא הגאולה – 'היסח הדעת' הזה הוא אות לגאולה הקרובה (לקוטי שיחות, כרך י, עמ' 171).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)