חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:54 זריחה: 5:55 ט' בחשון התשפ"א, 27/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

השמטה בהוראה מלמעלה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
החידוש בהעלאת הגשמיות במשכן ובתפילה
הנשמה אינה בגלות וגם הגוף אינו בגלות
השמטה בהוראה מלמעלה
פרשת ויקהל-פקודי
הרחבה למעלה מהטבע
כ"ה באדר
הלכות ומנהגי חב"ד

איזה קטע בגמרא נשמט ב'עין יעקב'? * קטע שביקש הרבי להשמיט מ"סרט הקלטה" בביקור ה'פני מנחם' זצ"ל * הרבי התנגד להקים מוסד מתחרה ב'יד ושם' שבירושלים * לימוד קדשים בזמן-הזה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

באמת רציתי לדבר על זה בהתוועדות דפורים, אבל התאפקתי, כיון שהעמידו מכונה שקולטת [=מקליטה] את כל מה שמדברים... והלואי שהדיבור עתה לא יהיה "קול קורא במדבר"!...

כך התבטא הרבי בהתוועדות שבת פרשת כי תישא תשכ"ד (תורת מנחם כרך לט עמ' 191). מדובר בשיחה בה עורר הרבי את הקהל בזהירות במנהג ישראל לסגור את הספר כשמפסיקים ללמוד, ומהזלזול בזה – נשתלשלה התופעה (בלתי רצויה) של אי-הקפדה על בזיון כתבי-קודש, וכן אי-הקפדה על בזיון כתבי-קודש, וכן אי-הקפדה על עניית "ברוך-הוא וברוך-שמו" (תורת מנחם שם עמודים 192-190).

לא לתרגם

עשרים שנים לאחר מכן, בהתוועדות שבת קודש פרשת שמיני פרשת פרה תשד"מ ('התוועדויות תשד"מ' כרך ה' עמ' 1314), השמיע הרבי את הביאור הנפלא בדברי הגמרא "קם רבה ושחטי' לרב זירא", כאשר לדבריו הוא מקדים את ההקדמה הבאה:

מכיון ששבת זו היא השבת שלאחרי פורים – הרי כאן המקום לבאר סיפור תמוה בגמרא בקשר לחיוב דמשתה ושמחה בימי הפורים, שעל זה אמרו (מגילה ז, ב) "מחייב איניש לבסומי (להשתכר ביין – רש"י) בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", כדלקמן.

ובהקדים:

לעולם היו צריכים לבאר ענין זה בהתוועדות דפורים, אמנם, מכיון שמדובר אודות ענין תמוה ביותר הדורש ביאור (כדלקמן), לכן לא דובר בענין זה בהתוועדות דפורים, התוועדות שהועברה בכלי התקשורת ותורגמה בשפת המדינה, גם עבור אלו שרחוקים עדיין מהבנה והשגה בתורה (ועד שאפילו אינם-יהודים יכלו לשמוע את הדברים) – מפני החשש ד"מקום מים הרעים כו'", שישמעו את הסיפור התמוה, ומפני חושך הגלות לא יתקבל אצלם ביאור הענין כו'.

"ועד כדי כך" – המשיך הרבי – "שבכמה גירסאות של הספר "עין יעקב" נשמט כל הסיפור של "רבה ורב זירא כו'", והטעם היחידי לכך (בפשטות) הוא – מפני גודל התמיהה שבסיפור זה, ומחשש שלא יוכלו לבאר זאת היטב לאנשים פשוטים כו'. ורק מפני שאאמו"ר [אבי-אדוני-מורי-ורבי] מבאר סיפור זה (באותיות הקבלה) [לקוטי לוי יצחק על מאמרי חז"ל עמ' קצח. ובארוכה – באגרות לוי"צ עמ' שב-שג] – החלטתי על הצורך לבאר ענין זה גם בפשטות, כדלקמן.

"ולכן" – סיים הרבי בבקשה – "כאשר מתרגמים את הדברים הנאמרים בהתוועדות זו לשפת המדינה – לא ירשמו את הענין דלקמן (מפני חשש האמור), ומספיק שירשמו את הדברים בלשון-הקודש, ועל כל פנים (בשפה שבה נאמרו הדברים) באידיש".

הרבי הורה להשמיט מ"סרט ההקלטה"...

ביום ה' י"ט טבת תשמ"ב הגיע הגאון הצדיק רבי פינחס מנחם אלתר זצ"ל (לימים בעל ה'פני מנחם') מגור לבקר אצל הרבי.

במהלך הביקור ('התוועדויות תשמ"ב' כרך ב' עמ' 677) "הגאון רבי פינחס מנחם אלתר שליט"א דיבר אודות הנחיצות שנתעוררה לייסד מוסד מקביל ל"בית יעקב" ברוח החסידות – ע"י האדמו"ר מגור (בעל ה'לב שמחה') שליט"א".

הרבי ביקש אז שישמיטו את הדברים מ"סרט ההקלטה" [=ומובן גם מהפירסום בדפוס].

בין השאר סיפר אז הרבי על הנהגת חמיו כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ בקשר לי"ט כסלו שהיה חוגגו בלהט ומדבר על אדמו"ר הזקן ותלמידיו, אך נמנע מלהזכיר את ה"מוסר" (מלשין) אביגדור וכו'; מספרים שהלה (אביגדור) היה מגיע להתוועדויות חסידים בי"ט כסלו ותובע שיתנו לו "לחיים" וכשנשאל על הקשר שלו לאירוע השיב: כי לולי הוא לא היה כל המאורע של י"ט כסלו קיים (ראה 'מקדש מלך' כרך ד' עמ' תמב).

יש-אומרים שהרבי הביע אז דעתו שהיה מן הצורך גם להיאבק בחוק המסגרת הרגילה של "בית יעקב" ולהנהיג שם את רוח החסידות.

אגב:

בענין דומה, שנים לפני כן נשאל הרבי האם מפני שבמוסד יד-ושם בירושלים אין ביטוי הולם ליהודים החרדים שקידשו את ה' במהלך השואה, האם כדאי להקים מוסד שינציח את פעלם של היהודים הדתיים בשואה? הרבי שלל זאת וטען כי אדרבה, יש להיאבק ולדאוג לכך שהדברים ימצאו פתרונם בתוך המסגרת של יד-ושם (המכתב נדפס ב'אגרות-קודש').

לימוד קדשים בזמן הזה

בב' דראש חודש תמוז תשכ"ח ביקר אצל הרבי רבה הראשי של מוסקבה הרב יהודה לייב לוין והרבי אמר לו (תורת מנחם כרך נג עמ' 155):

ה"חפץ חיים" התחיל להנהיג בזמנו לימוד סדר קדשים, בכתבו, שלימוד סדר קדשים הוא סגולה לקירוב הגאולה, שאז יקריבו קדשים בפועל. אבל הדבר החזיק מעמד רק זמן קצר, כמה שנים, ולאחרי זה נשתתק הענין, ועכשיו התחילו ללמוד שוב".

ויש לציין לדברי כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ בשיחת יום ב' דחג השבועות תש"א שאז אמר (כאן ב'תרגום חפשי'): "לו היו שומעים לי, הייתי מציע לבני הישיבה מכל הישיבות, להתחיל לקבוע שיעור לימוד בסדר קדשים וטהרות.. כאשר משיח יגיע ואף אחד לא ידע שום דין מדינים אלו (בסדר קדשים וטהרות) הרי הבושה תהיה גדולה מאד... [והרבי חזר על דבריו אלו שוב!]".

כמה שנים אחר כך, במאמר נדיר שהשמיע הרבי בהתוועדות ש"פ יתרו תשכ"ד, הוא מתבטא (תורת מנחם כרך לט עמ' 79): "בלימוד התורה גם בזמן הזה לומדים (לא רק סדר נזיקין, אלא) גם סדר קדשים וטהרות"... [וראה בהמשך המאמר באות וא"ו (שם עמ' 84) ביאור הדבר]. ראה עוד רשימתינו על לימוד קדשים בגליון 889

בגליון א'רכג עמ' 10 הבאנו את דבר הרבי בשנת תשד"מ בנוגע להרחמ"ל. כדאי להביא כאן מכתב שלא פורסם עד עתה בסדרת 'אגרות-קודש' ונדפס במקדש מלך כרך ד' עמודים שנא-שנב. באותו מכתב חוזר הרבי ומפרט:

ב"ה, י"א שבט ה'תשכ"ג

          ברוקלין, נ.י.

לכבוד הרב ד. לאטיש שליט"א

שלום וברכה:

בטח מסר לכ' הרב גארעליק שי' תודה בשמי בעד מכ"ע "ישראל" שמוציא לאור. אבל רצוני למלא אחריו בשורותי אלו באופן אישי גם כן, ותקותי שגם להבא ישלח החוברות הבאות בפרט שהספרי' שלנו היא לתועלת הרבים, ות"ח מראש.

בהזדמנות זו אגיד לכת"ר שקראתי בהתענינות את מאמרו על הרמח"ל. ואביעה תקותי שכיון שעמד במאמרו על המחבר של מסילת ישרים כאיש המוסר, בודאי ישלים תיאור דמותו גם בתור מקובל. שאף על פי שספר מסילת ישרים נתפשט יותר מספריו בקבלה, אבל בודאי שגם ספרי קבלה ראויים לתיאור מפורט, ובפרט בתקופתנו זו, שלצערנו יש ספרים וסופרים מקרוב באו המתארים את חכמת הקבלה וגם תורת החסידות איש כישר בעיניו, ולא שמוריקים יין ישן לתוך קנקנים חדשים, אלא מוציאים את הישן מפני החדש, ונכון יותר לומר שממלאים את הקנקנים חומץ, והקורא לפי תומו הולך שולל בחשבו שממלא כרסו בקבלה וחסידות.

ואוסיף בהזדמנות זו, שבודאי יודע שהשנה היא שנת המאה וחמשים להסתלקותו של בעל התניא, מחולל שיטת החב"ד בחסידות. ותקותי שגם לזה יתן דעתו ויפרסם הערכה על אישיותו ותורתו של בעל התניא, שבודאי יענין את קהל קוראיו.

ויהי רצון שרבות בשנים ינצל כוחותיו וכשרונותיו שחונן בהם להפצת היהדות המסורתית והטהורה, בלי פשרות, ויעשה בזה בבריאות הנכונה ומתוך שמחה וטוב לבב.

בכבוד ובברכה

          צויתי למזכירות לשלוח לו מפרסומינו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)