חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מה קורה כשבמהלך "מבצעים" נפגשים בגוי?
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1232 - כל המדורים ברצף
שמחה מסוגלת למגר את ה'נחש'
סוף סוף ייגאלו כל ישראל
מה קורה כשבמהלך "מבצעים" נפגשים בגוי?
פרשת כי-תשא
הלכות ומנהגי חב"ד

התייחסות מרתקת של הרבי בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ג ליהודי שפונה לגוי במהלך "מבצעים"? * הרבי הרגיע: החסיד פעל כשורה – לאור פסק הגמרא * * מה ביקש הרבי לברר בנוגע ל"סנהדרין" שהקים ביו"ד שבט תשל"ו מהם תבע הרבי לפסוק: ארץ-ישראל שייכת לעם ישראל!

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ג (שהועברה בפעם הראשונה דרך לוויין לארץ-הקודש, שם התכנסו אנ"ש בכפר חב"ד ובירושלים וזכו לראות את מלכנו בשעת ההתוועדות) התייחס הרבי ('התוועדויות תשמ"ג' כרך א' עמ' 1210 ואילך) לשאלה [שאלת כמה ש"תואנה הם מבקשים" ו"נטפלים" עם כל מיני שאלות בנוגע לענין ה"מבצעים"] מה יקרה כאשר יגשו לאדם ברחוב כדי להציע לו להניח תפילין ובסוף יתברר שהוא גוי [והרבי ציין "וכפי שקורה אמנם בפועל"], אם-כן, נמצא שפעולה זו היתה לבטלה, ומה גם שהיה כאן ענין של בזיון וכו'!

ובכן, השיב הרבי תשובה ארוכה שניתן לחלקה לשלושה:

ראשית: אפילו אם האמת היתה כדבריהם, שהאדם שיפגשו הוא גוי והדבר כרוך בבזיון כו' – גם אז צריכים לעסוק ב"מבצע תפילין" כדי להציל עשרות אלפי יהודים שיצאו מהכלל של "קרקפתא דלא מנח תפילין".

ואין בכוחו של חשש של בזיון לדחות ולבטל ענין חשוב כזה – מה גם שאינו אלא חשש של מה בכך (כדלקמן).

שנית: לפועל, בנוגע לענין של בזיון – "לא מיניה ולא מקצתיה": הגויים שיפגשו יתייחסו ביחס של כבוד והערצה, ואדרבה יתפעלו שאדם לוקח מזמנו ומתהלך ברחוב כדי לעשות טובה לאדם זר שאינו מכירו ומעולם לא ראהו וכל זה – ללא תמורה של ממון וכבוד וכיו"ב.

ושלישית: לגבי הטענה של "דברים בטלים" – עפ"י מאמר חז"ל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה הרי גם כאשר לפועל התברר שהאיש שפנו אליו הוא גוי (וממילא אינו שייך להנחת תפילין) בהכרח שמחשבה זו תפעל אצל הגוי שגם הוא יתחיל להתעניין בטובתו של הזולת – וממילא פעולה זו של היהודי לא תלך לבטלה ואין כאן "דברים בטלים" (ח"ו).

טענה שהיא "דברים בטלים"

יצויין, כי בהתוועדות אחרון-של-פסח תשמ"ג (שם עמ' 1334 ואילך) אמר הרבי (ולא בקשר ישיר להנ"ל) את הדברים הבאים:

כולנו נתונים עדיין תחת רישומם של המאורעות שאירעו לפני ארבעים שנה, רחמנא ליצלן [="השואה"]. והנה, ראו בפועל שבין אומות-העולם היו גם "חסידי אומות העולם" – אמנם, לא רובם, ואפילו לא מחצה על מחצה, אבל אף-על-פי-כן, היו ביניהם "חסידי אומות העולם", שהצילו עשרות אלפי יהודים! וטעם הדבר – מכיון שהם ידעו אודות המושג של צדקה, ואצלם היה מופרך ענין של גזל, ועל-אחת-כמה-וכמה – הרג, רחמנא-ליצלן"...

אגב:

הרבי ציין בי"א ניסן תשמ"ג (שם עמ' 1211): הלוואי היה ה"טוען" הנ"ל מדבר אודות ה"מבצעים" באותו יחס של כבוד והערצה כפי שמתייחס אליהם הגוי שפנו אליו ברחוב ושאלוהו אם הוא יהודי.

ולגבי טענת "דברים בטלים" – הנה הטענה גופא היא בחינת "דברים בטלים"!...

נתינת דולר לאינה-יהודייה

בחנוכה תשל"ד כאשר הוחל ב"מבצע חנוכה" ביקש הרבי שיעניקו בשמו דמי חנוכה לחיילי צה"ל. הרבי מסר אז באמצעות ה"מזכירות" חבילת דולרים על-מנת לחלקם לאנשי הביטחון של "אל על" בנמלי התעופה ע"ש קנדי בניו יורק הרב יקותיאל ראפ (ז"ל) שהחל אז את פעילותו חילק לעובדים. אחת העובדות הפטירה שהיא אינה-יהודייה ולכן לא צריכה לקחת. עמיתיה הישראלים לחצו עליה שגם היא תיקח והיא הושיטה את ידה. הרב ראפ נתן לה דולר, אך התלבט אם נהג כשורה.

כשחזר ל-770 סיפר על-כך למזכירו של הרבי בתוספת ההתלבטות אם היה אכן צריך לתת גם לגויה.

תגובת הרבי לסיפורו של המזכיר הייתה:

אמור לו, שישנה גמרא (גיטין סא, א) מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום...

ומענין לענין – מבצע תפילין:

שנת תשכ"ח היתה השנה הראשונה ל"מבצע תפילין". הרב טוביה בלוי שיגר חוברת אודות תפילין שהוכנה ונשלחה לרבי או ל"מזכירות" וביום י"ג ניסן תשכ"ח כותב הרב חדקוב להרב בלוי:

"שלום וברכה!

"מצורף לזה מחזירים אנו לכם את הצעת החוברת מטעם צאגו"ח אודות תפילין שקבלנו מכם, יחד עם הערותיו של ר' ניסן שי' מאנגעל, שבקשנוהו להגי' את ההצעה הנ"ל.

"בברכת חג כשר ושמח

"הרב ח.מ.א. חדקוב".

פסק דין בבחינת 'סנהדרין'

בהתוועדות יו"ד שבט תשל"ו ('שיחות-קודש' תשל"ו כרך א' עמ' 443-442) ביקש הרבי ששבעים ושנים רבנים (בעלי סמיכה לרבנות) יפסקו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל!

בהמשך לזה כתב הרה"ח ר' משה פינחס הכהן ז"ל כ"ץ לרבי ביום ה' י"א אדר ראשון תשל"ו (תשורה י"ד שבט תשע"ב עמ' 20):

"כ"ק אדמו"ר שליט"א.

"נמצא ברשותי ספר עשר צחצחות, ושם תולדות, אמרות, סיפורים מהרה"ק [מהרבנים הקדושים] תלמידי המגיד וכו', המחבר הוא הרב ישראל בערגער מבאקארעסט, נדפס בשנת תר"ע, בפיעטרקוב.

"וכותב שם בההקדמה אודות דודו הרב מוה"ר חיים מאיר זאב הארטמאן אב"ד שאמלויא והגליל במדינת הגר שחתם בהפסק של ע"ב רבנים גאוני ישראל נגד המתחדשים.

"ועלה בדעתי להודיע זה לכ"ק אד"ש.

"משה פינחס הכהן כ"ץ".

הרבי הגיב: ות"ח [=ותשואת-חן].

ושאל:

ה[אם] כותב [בספר הנ"ל] טעם המספר [של ע"ב רבנים]

יצויין כי במהלך ההתוועדות התבטא הרבי: "בנוגע לסנהדרין ישנו המספר שבעים, שבעים ואחד וע"ב (ראה סנהדרין פ"א מ"ו. רמב"ם הל' סנהדרין פרק א' הלכה ג'. תפארת ישראל לסנהדרין שם. וראה זבחים פ"א מ"ג. תוספות דיבור-המתחיל והיו – סוכה נא, ב. תוספות דיבור-המתחיל אחד – סנהדרין טז, ב)".

תובע מעצמו עשר פעמים ככה

לפני שאני תובע מחסידים לפעול בענין מסויים הנני תובע מעצמי עשר פעמים ככה ופועל באופן זה –

כך בערך התבטא הרבי, והדברים סופרו ע"י המזכיר הרב יהודה לייב גרונר בביקורו בארץ-הקודש בשנת תשל"ט.

יש בנותן טעם להביא, איפוא, התבטאות של הרבי כמה שנים לאחר-מכן בהתוועדות ש"פ צו שבת הגדול תשמ"ג ('התוועדויות תשמ"ג' כרך ג' עמ' 1258) הקשורה לתוכן הנ"ל:

ויהי-רצון שהדיבור בכל ענינים אלו יבוא במעשה בפועל אצל כל-אחד-ואחד מהשומעים – על-כל-פנים חלק עשירי ממה שדובר" והרבי הוסיף מיד: "ובאמת הייתי מרוצה גם אילו פחות מחלק עשירי מהמדובר לעיל היה בא למעשה בפועל – "משהו" על-כל-פנים!

מ"משהו" ל"משהו"!..

אבל היו פעמים שהרבי לא הסתפק ב"משהו": בביקורם של הרבנים הראשיים לארץ-הקודש בשנת תשד"מ הפטיר הרה"ג ר' אברהם שפירא (זצ"ל) כי הוא מקווה שלאור השיחה עם הרבי אודות לימוד פנימיות התורה וכו' יצא משהו בנוגע למעשה בפועל.

הגיב על-כך הרבי ('בצל החכמה' עמ' 217):

אין כוונתי ל"משהו", כי אם לענין שלם, ענין שיכולים לברך עליו לא "ברכה ראשונה" (שהיא גם על "משהו"), אלא גם "ברכה אחרונה" – על דבר שיש בו שיעור דוקא.

כשהרה"ג ר' מרדכי אליהו (זצ"ל) ציין את דעת הט"ז שעל משקה חריף מברכים ברכה אחרונה גם בפחות מכשיעור – השיב הרבי:

לדבר חריף יש תכונה מיוחדת – שהוא פועל ונרגש בכל המאכל, ולכן אינו בטל בדומה לדבר המעמיד, בריה, חתיכה הראויה להתכבד וכיוצא-בהם. ולכן – סיכם הרבי – אם לימוד ה"משהו" דפנימיות התורה יהיה באופן שהדבר יהיה נרגש בכללות ההנהגה במשך כל היום – אזי אסתפק גם ב"משהו"!... אבל – כאמור – "משהו" זה צריך להיות חריף, דבר המעמיד, וחתיכה הראויה להתכבד – לא בהצנע לכת!

כשהאדמו"ר מבעלזא שליט"א נתבקש ע"י הרבי לספר אודות פעולותיו בארץ-ישראל הוא הפטיר: אנו רוצים (ומנסים) גם-כן לפעול משהו.

הגיב הרבי: "מהו פשר הביטוי 'משהו'?".

לתגובת האדמו"ר מבעלזא שכמה שפועלים הרי זה מעט – הוסיף הרבי ואמר שאמנם, יש לשאוף לפעול הרבה, וציין את מאמר חז"ל "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים" לכל הפחות פעמיים ככה (כפליים), ובעניני טוב – כאשר מתווסף בכמות נוסף גם באיכות!


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)