הד"ר איסקוב: "רגע ההכרה בבורא עולם".

סדר יומו של הד"ר יצחק איסקוב, מבכירי רופאי-העיניים, בתחומו, עמוס לעייפה, כמעט בלתי-אנושי: עם שחר - תפילת ותיקין, בבוקר - עבודה במרכז הרפואי וולפסון (שם הוא עומד בראש השירות לניתוחי קטרקט), בצהריים - הרצאות על רפואת עיניים באוניברסיטת תל-אביב, אחר-הצהריים - בקליניקה הפרטית שלו להיפנוזה קלינית, ובלילה - תפילת ערבית ושיעורי תורה בבית-הכנסת שליד ביתו.

סיפורו של הד"ר איסקוב (64) מבת-ים חוצה ימים וארצות. הוא נולד בסופיה, בירת בולגריה. הוריו היו "רחוקים מיהדות", כהגדרתו. בגיל תשע עלה עם משפחתו ארצה. בתום שירותו הצבאי החליט לחזור לבולגריה, ללמוד שם רפואה. "משפחתנו הייתה עשירה ולאחר שהמשטר הקומוניסטי הבולגרי הלאים את רכושה, הוא שב והפשירו, בתנאי שהכסף לא יוצא מתחומי המדינה. יכולתי אפוא ללמוד רפואה ולחיות שם בשקט ובשלווה".

תכנון הכרחי

מגיל צעיר מאוד העסיקוהו מחשבות על תכלית החיים ומשמעותם. אלה נתעצמו ככל שנתוודע יותר למורכבותו של גוף האדם. הוא ניסה למצוא תשובות אצל נזיר הודי, שבא לסופיה לסדרת הרצאות בתורת המזרח; טעם ולא שבע.

לאחר שבע שנות לימודים שב ארצה, והחל לעבוד בהדסה עין-כרם ובדונולו (ביפו, שבינתיים נסגר). זמן-מה לאחר מכן ביצע באוניברסיטת בר-אילן עבודת מחקר על מבנה התא, באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני. ההתבוננות המתמשכת בחלקיקים הזעירים ביותר, שממנו בנוי התא, הפעימה אותו. "הסדר והחוקיות המופלאים, ברמה מיניאטורית כל-כך, האירו בי את ההכרה שמאחורי כל זה חייבים לעמוד מחשבה ותכנון מדוקדקים".

הסקרנות גברה

המעבר משאלות ומתהיות לקבלת תשובות אירע בשנת תשמ"ח, כאשר נשלח מטעם משרד הבריאות למוסקווה, לבחון שיטת ניתוח ייחודית של רופא עיניים מסויים. פריצת-דרך רפואית הוא לא מצא שם ("זו נתגלתה כגימיק שאין מאחריו דבר"), אך הוא גילה שם את ראשית דרכו אל התורה.

"בבית-הכנסת הגדול במוסקווה גיליתי ספר ברוסית העוסק בצפונות התורה, עם מספר טלפון ...בבני-ברק. הנושא הזה עורר מאז-ומעולם את סקרנותי. כששבתי ארצה, הדבר הכמעט ראשון שעשיתי הוא להתקשר לאותו טלפון. הקול שמעבר לקו התעניין אם אני שומר-מצוות. משנענה בשלילה, נפרד ממני לשלום. לא נעלבתי. להפך, זה גירה עוד יותר את סקרנותי".

תכלית החיים

וכך, אט-אט, בעזרה של שכן שומר מצוות, החל הד"ר איסקוב לבקר בבית-הכנסת, לקיים מצוות וללמוד תורה. במיוחד נמשך אל הצדדים הנסתרים של התורה. הוא למד קבלה וחסידות, לצד גמרא ומשנה, ופתאום חש כי התמונה מתבהרת והולכת.

"קלטתי שיש בעל-בית לעולם, הבורא אותו ומשגיח עליו בכל רגע. הידע שצברתי במשך השנים רק העצים את האמונה בה' שנתחזקה בי. הרגע שבו הגעתי לתחושת ודאות בדבר קיומו של הבורא, ושאני, כבן-אדם וכיהודי, יציר-כפיו – היה רגע של התרגשות גדולה ושל התעלות רוחנית עצומה. סוף-סוף הבנתי את תכלית החיים".