חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:53 זריחה: 5:56 י' בחשון התשפ"א, 28/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מהלכים שמימיים באמצעות השלוחים
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1224 - כל המדורים ברצף
שמות: האור הטמון בגלות
מהלכים שמימיים באמצעות השלוחים
פרשת שמות
הכנה לתפילה
הלכות ומנהגי חב"ד

"רצוי וטוב שכל אנ"ש ישמעו את השיחה מההקלטה", הגיעה הבקשה מהרב ישראל לייבוב לסניפי צא"ח * הרבי מחולל מהלכים שמימיים באמצעות ה'שלוחים': משגר אותם למקומות הקדושים, עם הוראות מדויקות לפעולות שיבצעו שם, ומרמז למניעת מסירת שטחים באמצעות שילוחם * וגם: צרור הוראות לגבי רכישת דירה, יום הולדת, קבלת שלוחים לעיר, והוספה בשמחה


מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר


בד' טבת תשל"ה שיגר הרב ישראל לייבוב מכתב "לכבוד הנהלת סניפי צאגו"ח באה"ק ת"ו", ובו נאמר:


"שלום וברכה!


"ב"זאת חנוכה" היתה התוועדות [=של כ"ק אדמו"ר שליט"א] והי' שידור [=שנשמע גם] בכפר חב"ד. בשיחה טלפונית אתמול נמסר לנו [=מטעם מזכירות הרבי], שרצוי וטוב שכל אנ"ש ישמעו את השיחה מההקלטה (טייפ) כי השיחה נוגעת לפועל.


"כן נצטווינו לשלוח הכי דחוף את הדו"ח'ים [=דינים-וחשבונות] מפעולות חנוכה בצה"ל מה שיותר בפרטיות. ע"כ [על כן] אנא לשלוח דחוף הדו"ח לכ"ק אדמו"ר שליט"א ואלינו העתק...


השלוחים – נגד מסירת שטחים


בהתוועדויות יום ב' דראש-השנה ויום שמחת תורה תשל"ה דיבר הרבי על "מלאו את הארץ וכבשוה" (השיחות נדפסו ב'ספר השליחות', קה"ת תשמ"ז, עמ' 494-491 אלא שבטעות נדפס שם תשל"ו במקום תשל"ה), וקרא לתלמידים המתנדבים לנסוע לחזק את ישיבות חב"ד בכמה מקומות, ולהתמסר לתפקידם כ"תלמידים שלוחים". כן דיבר במעלת גולה למקום תורה וכו'.


לאחר-מכן היו עוד התייחסויות של הרבי לשליחות זו (ראה 'ימי-תמימים' כרך ו' עמ' 376; וראה גם שם עמודים 374; 381-2 ועוד).


לארץ-הקודש הגיעו כ-50 בחורים, 29 מהם (ראה 'ימי תמימים' שם עמ' 382) נכנסו לישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. בין השאר, הוחל ביוזמתם סדר לימוד מהשעה 9:30 עד 10:30 שהוקדש ללימוד שיחות כ"ק אדמו"ר.


טרם צאתם, זכו לקבל את ברכתו של הרבי, שהעניק להם דולר ואיחל להם שאכן יקויים בהם "והיה ברכה" (שיחות-קודש תשל"ה כרך א' עמ' 535), איחל להם בהצלחה רבה והורה להם לפעול ב'מבצעים' (חמשת המבצעים) ונש"ק, ושירעישו אודות ענינים אלו [עמם היה גם הרה"ח ר' זושא וילימובסקי שנצטווה קודם לכן – בתחילת ה'יחידות' לפעול בנושאים אלה ולעורר את הקהל מתרדמתו].


כדאי להביא כאן פרט חשוב שנמצא ביומנו של הרה"ת ר' יצחק מאיר שי' סוסובר:


"במהלך חלוקת 'כוס של ברכה', כשעבר העיתונאי ר' גרשון בער יעקובסון אמר לו הרבי בין השאר:


"'...הכל כבר נחתם מבחינה גשמית – החליטו לוותר על יהודה ושומרון – אמש [במהלך ההקפות של ליל שמחת-תורה] ניסיתי לדבר עם חיים לנדא [חבר כנסת מטעם סיעת גח"ל, שנכח בהקפות יחד עם עוד אנשים חברי משלחת הקונסוליה הישראלית שבאו להתוועדות ולהקפות] אך לא רציתי ללחוץ עליו יתר על המידה... אך מן הבחינה הרוחנית אפשר עדיין לפעול ומטעם זה שולחים את הבחורים לארץ-הקודש וכו' ודי-למבין'".


התלמידים האלו שבו לחצר הרבי לקראת חג הפסח, וטרם שובם לארץ-הקודש נכנסו לרבי (ראה 'ספר השליחות' קה"ת תשמ"ז, עמודים 535-534), שהעניק להם שני שטרות בני עשר לירות ישראליות. הרבי הורה להם לבקר בכותל המערבי, במערת המכפלה ובבית הכנסת 'צמח צדק' בעיר העתיקה. בכותל ובמערת המכפלה – נצטוו להתפלל תפילת מנחה, ללמוד ענין מתורת החסידות וענין מתורת הנגלה, ולתת שם צדקה. ב'צמח צדק' ללמוד ענין בנגלה מתורת הצמח צדק, וכן מתורתו בחסידות.


נוסף לכך הורה להם לבקר ולערוך התוועדויות בכפר חב"ד, בכפר חב"ד ב' (שני), ב'נחלת הר חב"ד', בלוד וצפת.


לביקורים אלו – שייעשו בהשתתפות של מנין (תלמידים) – נתבקשו לצרף ראש ישיבה או משפיע.


"והעיקר" – סיים הרבי – "תלמדו בהתמדה ושקידה גדולה ותשפיעו גם על כל אלה שצריכים ללמוד, ותרעישו את כל ארץ-הקודש בלימוד התורה הן נגלה הן חסידות; שנשמע מכם בשורות טובות ושהכל יהיה בהצלחה רבה כולל הנסיעה תהיה כשורה".


והוסיף: "תבחרו אחד מכם שיודיע לכאן מביצוע המשימות שדובר אודותם", ולבסוף חתם את דבריו: "סעו לשלום".


אבל עוד משהו מיוחד היה לשלוחים אלה: בליל א' דראש-חודש אייר תשל"ה קיים הרבי התוועדות לא שגרתית, וכפי שהרבי התבטא: (שיחות-קודש תשל"ה כרך ב' עמ' 69) "דבר בלתי רגיל, לעשות [=ברבים] סעודת ראש חודש". הסיבה הייתה להגביר את ההתעסקות בלהט ("קאך") ב'מבצעים' ובמבצע נש"ק, והרבי החליט לחלק "כוס של ברכה" באמצעות שלוחים: "אותם אלו שזוכים ונוסעים בשליחות לארץ-הקודש" (וכן לאוסטרליה וצרפת) (שם עמ' 70).


אין "עקרת בית רגילה"...


פעם הגיב הרבי על התבטאות של אישה שכתבה לו כי היא הינה "עקרת בית יהודייה רגילה", וכתב:


אני נאלץ להסתייג מביטוי הנ"ל – שכן, להיות עקרת-בית, ובמיוחד עקרת-בית יהודיה זה תפקיד בכלל לא "רגיל". לעקרת-הבית היהודיה ניתנה אחריות עצומה בתור עקרת-הבית – "היסוד של הבית". האחריות והזכות שלה ליצור את האווירה הנכונה בבית ולהאיר אותו באור ובחמימות של חיים יהודיים. וברור שהקב"ה חנן אותה הן בתכונות הן בכוחות הנחוצים ליישם זאת במידה המלאה ביותר.


הוראות ליום הולדת


בשנת תשמ"ו השיב הרבי ליהודי שביקש את ברכתו ליום הולדתו, כדלהלן:


בשבת לפני יום ההולדת עליה לתורה, ביום ההולדת צדקה לפני שחרית ולפני מנחה. חת"ת. שיעור נוסף בנגלה ובחסידות. אזכיר עה"צ.


קבלת שלוחים בעיר – רק בהסכמת ועד רבני אנ"ש


מעשה באברך שכתב לרבי כדלהלן:


"כ"ק אדמו"ר שליט"א


"ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות שליחות, התייעצתי עם ב' ידידים מבינים, והצעתם היא – [שם העיר].


"והננו לבקש הסכמה וברכה לשליחות כ"ק אדמו"ר שליט"א בעיר...".


תגובת הרבי הייתה:


יבקש ועד רבני אנ"ש שי' שבארה"ק – כיון אשר ב... יש עסקנות חב"ד מאז, רב חב"ד וכו' – שיחליטו בכ"ז [בכל זה] (וגם – בכתב) אזכיר עה"צ [על הציון].


עצה לשמחה


במענה לשאלה איך להגיע לעבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, כשזה היפך טבעו – השיב הרבי:


"ילמוד בתניא הענינים ע"ד[על דבר] [=עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב] (ראה מפתח הענינים) ויתבונן בזה עד שיבוא לפועל".


הוראת בקניית דירה


שתי הוראות קיבל אחד מאברכי אנ"ש בדבר קניית דירה (בסוף שנות הכ'):


 1) לא לקנות ביותר מ-20,000$.


 2) להקפיד שהבית יהיה כזה ש'עקרת הבית' מרוצה בו.


לגבי ההוראה הראשונה ציין מקבל ההוראה שבאותם ימים היה זה סכום ממוצע, לא זול, אך גם לא יקר מידי.


הנהגת אבלות על-פי רוח הקודש


בשנת תש"ג סח כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אודות רבי ברוך – אביו של אדמו"ר הזקן – שהיה אדם פלאי, ואחרי שבנו אדמו"ר הזקן הוכתר כנשיא ("ואחרי שבת... על כסא מלכותו") נמנע אביו הרב ר' ברוך מלבוא אליו, כי היה קם מפניו, אלא שאדמו"ר הזקן היה מגיע אליו לדעת מהנעשה ונשמע איתו.


וכך נדד עד להונגריה ושם נסתלק. טרם פטירתו, כשנשאל אם צריכים להודיע למי מבניו, השיב שיש לו בנים אבל אין צריכים להודיעם כי ידעו מעצמם, וכן היה, שפעם אחת כשישב עם החסיד ר' משה וילנקער, אמר אדמו"ר הזקן: "עכשיו נתייתמתי".


בין הנוכחים בהתוועדות היה כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו (אז "הרמ"ש"), ששאל אם נהג אז אדמו"ר הזקן דיני ומנהגי אבילות, וגם איך נהגה אמו של אדמו"ר הזקן – הרבנית רבקה? כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ צחק, והראה לרבי נשיא-דורנו פנים שוחקות.


אחד הנוכחים (כנראה הרב שמואל לויטין) הגיב שאדמו"ר הזקן לא ישב 'שבעה', למרות שידע ברוח-הקודש שנפטר אביו, כי על-פי הלכה אין משגיחין בבת-קול ואי אפשר לפסוק וכו'.


מישהו (או מישהי) כתב(ה) לרבי על חלום בו רא(ת)ה משהו עצוב. בט' שבט תשל"ו השיב הרבי:


וחלמא טבא חזיתי' ושתחי' לאורך ימים ושנים טובות אזכיר עה"צ" (להדלקת נרות שבת ויו"ט).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)