מדוע יעקב אבינו לא רצה להיקבר במצרים והשביע את יוסף: "אל נא תקברני במצרים. ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם" (בראשית מז,כט-ל)? רש"י מביא פירוש הקושר זאת עם תחיית המתים: "שאין מֵתֵי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות".
מהו 'גלגול מחילות'? מקור הדברים במדרש רבה (פרשה צו): "ולמה כל האבות תובעין ומחבבין קבורת ארץ ישראל? ...שמֵתֵי ארץ ישראל חיים תחילה בימות המשיח... אמר רבי סימון: אם כן, הפסידו הצדיקים שהם קבורים בחוצה לארץ?! אלא מה הקב"ה עושה – עושה להן מחילות בארץ, ועושה אותן כמערות הללו, והן מתגלגלין ובאים, עד שהם מגיעין לארץ ישראל, והקב"ה נותן בהם רוח של חיים והן עומדין".
כלומר, גם מי שנקברו בחוץ לארץ יקומו לתחייה בבוא העת, אלא שהתחייה עצמה תתרחש בארץ ישראל, וכל מי שנקברו בחוץ לארץ יצטרכו להתגלגל במחילות תת-קרקעיות עד שיבואו לארץ ישראל ושם יקומו לתחייה. המדרש מדייק זאת מלשון הפסוק "הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי, והבאתי אתכם אל אדמת ישראל", ורק אחר-כך נאמר "ונתתי רוחי בכם וחייתם". ריש-לקיש מדייק זאת מהפסוק "נותן נשמה לעם עליה", היינו שנתינת הנשמה תהיה רק לעם שעליה, על ארץ ישראל.
שמא לא יזכה
אם כן מדוע ביקש יעקב להיקבר בארץ ישראל דווקא? מפני ש'גלגול המחילות' כרוך בצער, כפי שמפרש ה'מתנות כהונה': "אותן מחילות עושה כאותן מערות, והן מתגלגלין כנודות [=חביות] הללו המתגלגלין – וזהו צער להם. ולפיכך ציווה יעקב לבניו שיישאוהו ממצרים".
מהגמרא משמע שהמעבר דרך המחילות לא יגרום לצדיקים צער כלל, ורצונו של יעקב להיקבר דווקא בארץ נבע מסיבה אחרת. הגמרא (כתובות קיא,א) דנה בשאלה כיצד יבואו המתים שבחוץ לארץ לארץ ישראל: "אמר רבי אילעא: על-ידי גלגול". מעירה הגמרא: "גלגול לצדיקים צער הוא!". אומר אביי: "מחילות נעשות להם בקרקע". ומפרש רש"י: "על-ידי גלגול – מתגלגלים העצמות עד ארץ ישראל וחיין שם. מחילות נעשה להם בקרקע – ועומדים על רגליהם והולכים במחילות עד ארץ ישראל ושם מבצבצין ויוצאים". כלומר, יש שתי אפשרויות להביא את הגופים לארץ ישראל – על-ידי גלגול, דבר הגורם צער; ועל-ידי הליכה במחילות, דבר שאינו גורם צער. דרך זו תהיה אצל הצדיקים.
אם כן, מדוע ביקש יעקב אבינו לקוברו בארץ ישראל? מסבירה הגמרא: "יודע היה יעקב אבינו שצדיק גמור היה. ואם מתים שבחוצה לארץ חיים, למה הטריח את בניו? – שמא לא יזכה למחילות".
רק בארץ ישראל
באיגרת ארוכה שכתב הרבי מליובאוויטש בעניין תחיית המתים (איגרות קודש כרך ב, עמ' עא) הוא מסביר שיש להחיל את מסקנת הגמרא על כל המתים שנקברו בחוץ לארץ: "הן הנקברים בארץ ישראל הן שנקברו בחוץ לארץ – נשמתם חוזרת לגופם בארץ ישראל... אלא שצדיקים זוכים למחילות ואין להם צער גלגול לארץ ישראל; מה שאין [כן] אותם שאינם צדיקים כל-כך. אבל כולם באים לארץ ישראל – ואז נקראים 'מתים שבארץ ישראל' – ושם חיים".
הזוהר (חלק א, ד,א) מסביר מדוע תחזור הנשמה לגופים רק בארץ ישראל: "נשבע הקב"ה לבנות ירושלים ושלא תיהרס לעולמים... לפיכך אין מקבלין נשמתן אלא במקום קיים לעולמים, כדי שתהיה הנשמה קיימת בגוף לעולמים". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
