חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עולם חדש ויפה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1223 - כל המדורים ברצף
את ענייני התורה צריכים לעשות מתוך 'ויחי'
פקוד יפקוד אתכם
עולם חדש ויפה
פרשת ויחי
הלכות ומנהגי חב"ד

שיקול מפתיע לגבי החלפת מקום שליחות* פיענוח דברי רש"י שלא על-חשבון סדרי הישיבה* "לפעמים צריך להתכופף", אמר הרבי * 'חטא' אמירת תהילים לפני חצות * תשובה חריפה בסוגיית 'מיהו יהודי' * ביום ההולדת יש לשחזר 'יחידות' אצל הרבי * קשרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עם גדולי תורה ליטאיים * ותשובות לגבי עבודת השליחות


מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר


אברך חב"ד שימש ברבנות ובחינוך במדינה כלשהי בחו"ל. כאשר גדלו צאצאיו והוא ביקש להעניק להם חינוך על טהרת הקודש, הוא היגר ממקומו. בדרכו הגיע ליו-יורק, ונכנס ל'יחידות', במהלכה שאל אותו הרבי: מדוע עזבת את..[המקום בו כיהן ברבנות וחינוך]? הוא השיב לרבי: בגלל חינוך הילדים.


הרבי לא הגיב על-כך, אך בירכו בהצלחה במקום מגוריו החדש.


טובה גשמית ורוחנית


מעשה באחד השלוחים שבשל סיבות חשובות שקל להחליף את מקום שליחותו. כשנכנס ל'יחידות' והציע בפני הרבי את הרעיון, הגיב הרבי:


האם לקחת בחשבון שבמקום החדש תיאלץ לעבוד תחת הנהלה שלאו-דוקא תצליח להסתדר עמה, ואילו במקומך עתה אתה עובד רק תחת הנהלתו של הקב"ה?...


לימים ציין הרבי כך לאחד השלוחים ('אגרות-קודש' כרך לא עמ' א'):


אין כל ספק אצלי ששליחותם (ובמילא – טובתם בגשמיות ורוחניות) במקומם עתה.


בין השאר ציין:


"אין "צרות" מבעלי-בתים, הנהלה וכו'".


"שמור זאת במחשבתך"


פעם נכנס המזכיר הרב חודקוב אל הרבי. הרבי שוחח עמו ותוך כדי הדברים אמר: לפעמים צריך להתכופף.


הרבי המשיך ואמר:


ולמרות שישנו מדרש שאומר אלמלא התכופף יעקב בפני עשיו, לא היו היהודים צריכים לעולם להתכופף בפני הגויים, אבל בכל-זאת, הרי יעקב הוא רבי גדול ("אגרויסער רבי")...


וסיים הרבי לרב חודקוב:


שמור את זה במחשבתך. זה יבוא לך פעם לידי שימוש...


שלושים שנה לאחר-מכן, כששוחח הרב חודקוב עם השליח הרה"ח ר' זלמן יצחק פוזנר ז"ל, הוא חשף בפניו את הדברים ('כפר חב"ד').


לא על חשבון ה'סדר'


כותב הרה"ח ר' יחיאל שי' מלוב: "כשהייתי בחור בקבוצה (בשנות תשכ"ט-תש"ל), ההתלהבות מביאוריו של הרבי בפירוש רש"י היו בצורה מדהימה.


קבענו שלושה בחורים – ר' חיים מאיר ליס, ר' שלום דובער וולפא ואנוכי – ומידי ליל שישי היינו יושבים והוגים במפרשי רש"י ומנסים ללמוד לבד על-פי הכללים שלימד הרבי פסוקים חדשים שהרבי טרם דיבר עליהם.


"אחר-כך העליתי את הדברים על הכתב ובצורה מסודרת. כשנכנסתי ל'יחידות' שאלתי האם נכון הדבר כל ההתעסקות שלנו בפיענוח דברי רש"י.


"תשובת הרבי היתה כדלהלן:


זה דבר טוב ונכון, אך שזה לא ייעשה בשום-אופן על-חשבון סדרי הלימוד שבישיבה.


הרבי המשיך לפרט: בשעה 7-8:30 בבוקר סדר חסידות ומשעה 10:30-1:30 סדר נגלה, וכך המשיך הרבי ופירט עד סוף זמן הלימוד שבאותו יום היינו בשעה 9:30.


באותה יחידות אמר לי הרבי, שכשאחזור לארץ-הקודש, לישיבה, אשב עם הרה"ג הרה"ח ר' מאיר צבי גרוזמן (ז"ל), וביחד נעבור על כל מה שכתבתי.


'חטא' אמירת תהלים


במהלך ביקור הרבנים הראשיים בארץ-הקודש בשנת תשד"מ ('בצל החכמה' עמ' 199 ואילך) היו הרבה התבטאויות שלא נכללו ברשימה שהודפסה;


"כך, למשל, כשדובר אודות אי-אמירת תהלים בלילה, אמר הרבי: 'גם מנהגנו כך – שלא לומר תהלים לפני חצות הלילה'".


אך בהמשך התבטא:


אם מישהו צריך "לחטוא", הלוואי שחטאו לא יהיה גדול יותר מאמירת תהלים לפני חצות הלילה!...


כשהוזכר שישנם מקורות לפסקי הרמב"ם בספר הזהר – ציין הרבי את הרב מנחם כשר עליו-השלום שעסק בכך "הודיעו לי זה עתה שנפטר".


כשהוזכר יהודי אחד שמסר נפשו והביא לדפוס את כל ספרי עץ-חיים וזוהר, הזכיר הרבי את הרב אשלג בעל הסולם.


הרבי ציין גם בקשר לרמח"ל (שעסק בקבלה) שמלבד הספר מסילת ישרים שנתקבל בכל מקום – הרי שאר ספריו לאו דווקא.


הרב שפירא ציין שעם פרסומהּ של סדרת 'אגרות-קודש' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, נחשף עולם חדש של הקשרים עם גדולי העולם הליטאי.


הרבי הגיב: "עולם חדש ויפה, שמועה נאה", וציין במיוחד את קשריו ההדוקים במיוחד עם ה'חפץ חיים', וכן עם רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, ועוד.


בתגובה להערת הרב שפירא שמדובר בסדרה בת כרכים רבים, שנדרש זמן רב לקוראם – הגיב הרבי:


זהו גם-כן דבר המשנה: לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להיפטר ממנה. – צריך להתחיל, ולא רק להתחיל אלא (גם) להכנס לפנים!...


שמים חושך לאור


ב'אגרות-קודש' משנת תשל"ג כרך כח עמודים קצו-ז נדפסה איגרת של הרבי בנושא "מיהו יהודי". הנמען פנה לרבי וביקש להגיב בפרשת היתר האח והאחות שהרבי הרעיש נגד ההיתר להשיאם כמצויין ב'אגרות-קודש' שם עמ' צט.


הרבי כותב בסגנון חד ותקיף כדלהלן:


התשובה על כל הסעיפים – היא אחרי הקדמת המשל הבא: אדם שקרובו אינו בקו-הבריאות אך הוא משלה את עצמו שתופעות המחלה מלמדות שהינו בריא ואדרבה טוב שיתווספו. הגישה לחולה זה יכולה להיות בשתי צורות:


א) כדי לשמור על יחסים טובים לעודדו בגישה זו "צודק אתה, יישר-כוחך, ולך בדרכך זו" או להשתמט מתגובה, והתוצאות הרי הן ענינו של אבינו שבשמים.


ב) כל זמן שהחולה אינו מודע למחלתו אין כל סיכוי שיתרפא ממנה, ובמיוחד כשהלה סבור שטוב שגם הקרובים אליו יידבקו בה – לכן אין להתחשב במציאת-חן בעיני החולה ולהתחיל להסביר לו את מצבו האמיתי עד כדי חשיפת האמת בפניו.


כותב הרבי בלשונו:


ההכרעה בין [שתי] גישות האמורות מצויה בתורתנו תורת חיים, כמו שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך גו' [שהיא] מצות-עשה מן התורה, ומכל שכן כשהמדובר בענינים עיקריים וכו', וכמבואר בפוסקים ריחוק מקום אינו מפריד בני ישראל זה מזה [=הכוונה לעובדה שהרבי מתגורר בארצות-הברית ומשמיע מחאתו על המתרחש בארץ-הקודש], וכלשון חכמינו ז"ל כל בני ישראל ערבים זה בזה.. שכל איש בידו למחות ואינו מוחה כו'...


והדברים מכוונים להכחשת פסק-דינה של הרבנות הראשית נגד הכנסת גויים לארץ-הקודש, שימוש בכספי תרומה יהודים להסתדרות גויים ו"לצערי הגדול לא נשמעה כל תגובה לא ממנו ולא מחבריו כאשר שמו חושך לאור וקראו לענינים של חורבן הדת שזהו "הישג דתי"..".


הרבי הקדים (וכן חזר על דבריו בסיום המכתב), שהסתפק אם לענות על המכתב שקיבל האם תהיה תועלת בדבר אם לאו, אך מכיוון שמדובר בנושא עיקרי, הכריע בכל זאת לכתוב, אך הוא מודיע שברשותו של הנמען שלא להגיב על מכתבו של הרבי "לא מפני הנימוס ולא מטעם אחר, כיון שכנראה זהו נגד מצפונו", ולכן, "אין לו בכלל לענות על מכתבי, כי זהו ענין בינו לבין מצפונו... ובלשון חכמינו ז"ל בינו לבין הקב"ה".


מקבל המכתב, "מר יצחק שי' וייל שדה אלי' (עמק בית שאן)" זכה להתכתבות עם הרבי משך כמה וכמה שנים בנושאי תורה ואמונה – דבר שנשמט כנראה בטעות בשולי האיגרת שם – ואגרות הרבי אליו נדפסו בכרכים יג (עמודים סד-ה) יד (עמודים קז-קט) טו (עמ' רס).


ראשי פרקים מדברי ימי חייו: עלה לארץ-הקודש בשנת תש"ט נתקרב לחוגי בני הישיבות החרדיים ואחר-כך לחוגי הציונות הדתית. הוא עצמו עסק בקירוב גרים וכו'.


'לשחזר' יחידות ביום ההולדת


בכ"ד מנחם אב תשי"ד נכנס ל'יחידות' הרה"ח ר' דוב בער (בערל) בוימגארטין שנמנה על השלוחים הראשונים של הרבי להפצת היהדות והמעיינות ולימים השליח הראשי בארגנטינה.


הייתה זו ה'יחידות' בקשר ליום הולדתו הל"ג (33) ובין השאר הורה לו אז הרבי:


ביום ההולדת... תציירו במשך היום [תשחזרו] אחת מהיחידויות אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, איך היה החדר נראה, מה אתם שאלתם, מה ענו לכם.


אודות לימוד מאמר הורה הרבי:


 1) ללמוד מאמר, 2) לשננו בעל-פה, 3) לחזור אותו ברבים.


הרבי הציע – מכיוון שדובר ביום הולדת ה-33 – מאמר של ל"ג בעומר ונקב בשמו של מאמר: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך".


באותה הזדמנות התפלא הרבי מדוע בעל יום ההולדת לא עלה לתורה בשבת הקודמת ליום ההולדת, והתבטא: "חשבתי ששאיפתי ידועה כבר לכולם" – שיעלו לתורה בשבת קודמת ליום הולדת.


ושאל השואל: "אולי אפשר לתקן זאת בעליה לתורה מחר?".


הרבי השיב: "מחר, אפשר באמת לעלות. אבל ביום שני אין את [מעלת] העניין של שבת".


לפועל הורה הרבי:


 1) לעלות לתורה ביום שני, וכן 2) לעלות לתורה ביום הש"ק שלאחר-מכן.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)