חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:34 זריחה: 6:31 ה' בתשרי התשפ"א, 23/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הכוונה הפנימית במהלכיו של יוסף
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1616 - כל המדורים ברצף
הזיכרון ההיסטורי ושאלת הסבל
חדש על המדף
הכוונה הפנימית במהלכיו של יוסף
‏‪עצבות
להפסיד כדי לשמח
בסוף ישמח
נס תחת העץ
נגאלים בשמחה
החוויה האישית שהולידה ארגון
אכילה בליל התענית

כאשר אחֵי יוסף ירדו למצרים, דיבר איתם יוסף קשות, האשים אותם בריגול, והשיא היה בהטמנת הגביע באמתחת בנימין ודרישתו של יוסף שבנימין יישאר במצרים ויהיה לו לעבד. הזוהר (בראשית קצט,א) מביא על כך את הפסוק "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ", ושואל מדוע ציער יוסף את אחיו.

הזוהר מוסיף ומציין את מעלת התורה: "כיוון שברא הקב"ה את האדם, נתן לפניו את התורה ולימדו לדעת דרכיה... וכל מי שעוברים על דבר אחד בתורה, נתפסים בה". לכאורה כל האריכות הזאת מיותרת, שהרי בתורה יש ציווי מפורש "לא תיקום ולא תיטור", ואם כן נדרש הסבר איך ייתכן שיוסף עבר לכאורה על הציווי הזה.

כפרה, לא נקמה

בתורת החסידות מבואר שמעלתו הרוחנית של יוסף גדולה אפילו מזו של האבות, ולכן היה ביכולתו להישאר דבק בקב"ה על אף היותו מושל על כל ארץ מצרים. מכירת יוסף פגעה לא רק בו עצמו, אלא גם בדרגתו הרוחנית. ירידתו למצרים גרמה ירידה רוחנית בכל העולמות העליונים.

יוסף ביקש לפעול שחטא זה יכופר לאחיו. לכן עשה כל מה שעשה, לא כדי לנקום בהם חלילה, אלא כדי לנקותם ולטהרם מן הפגם הרוחני שנגרם על-ידם, וידוע שהתיקון והתשובה בעולם הזה כרוכים בצער קטן לאין שיעור מהצער בעולם הבא.

איפה הטוב הגלוי?

על-פי זה אין שום מקום לתמיהה על יוסף, כי ברור שלא התכוון לנקום באחיו אלא להצילם מעונש קשה יותר בעולם הבא. שאלת הזוהר היא לאור מעלתה של התורה ומדרגתה בעולמות הרוחניים.

בעולם הרוחני העליון, עולם ה'אצילות', אין מציאות של רע אלא טוב בלבד. ומכיוון שהתורה ניתנה לאדם, הרי הטוב הצרוף הזה צריך להאיר גם כאן בעולם הזה, ועליו להתבטא במעשה, בדיבור ובמחשבה. ואם כן, כוונתו הטובה של יוסף הייתה צריכה להתגלות בבירור ולא להיראות כגרימת צער לאחיו.

מניעת סבל

על שאלה זו משיב הזוהר שיוסף עשה את כל מה שעשה כדי להביא אליו את בנימין אחיו. זה לא היה רק עונש, אלא פעולתו של יוסף הייתה טוב צרוף, כדי לחסוך מבנימין את הסבל שעבר הוא עצמו בירידתו למצרים.

וכפי שאמרו חז"ל: "ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל, אלא שזכותו גרמה לו". וכך בנימין, מכיוון שיוסף ידע כי עליו לרדת למצרים, סיבב את הדברים שירידתו לשם תהיה בלי צער וייסורים, אלא בדרך נעימה ומכובדת, ובכך בא עניין זה אל הפועל, והצער שהיה כרוך בכך היה זמני בלבד, ומיד אחר-כך באה השמחה הגדולה של מפגש האחים.

(תורת מנחם תשמ"ב, כרך ב, עמ' 626, 632)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)