מדי שנה, לקראת חנוכה, נוסע יהודה מנסבך (65), תושב בית שמש, מנהל חשבונות לפרנסתו, אל מוסד 'יד ושם' בירושלים ומקבל את החנוכייה שמשפחתו מסרה למוסד בהשאלה. הוא נודד איתה ברחבי הארץ, בבסיסי צה"ל, בבתי ספר ועוד, ומספר את סיפורה. "הגעתי עד מקסיקו, בשליחות 'יד ושם' ובמימונם", הוא משתף. "בכל מפגש אני מדגיש את הנס שקרה למשפחתנו, ואת העובדה שבני, דור רביעי, מוסיף להדליק את החנוכייה בכל שנה".
את החנוכייה הזאת הציבה על אדן החלון הרבנית רחל פוזנר, רעייתו של הרב ד"ר עקיבא פוזנר, רב הקהילה בעיר קיל שבגרמניה. נימה של עצב עלתה בעיניה. מול ביתה, על בניין המפלגה הנאצית, התנוסס הדגל הנאצי.
קריאה לעזוב
השנה היא תרצ"ב (1931), כשנה לפני עליית הנאצים לשלטון. רעל השנאה ליהודים כבר חלחל לציבור והאווירה הייתה קשה. הרבנית רחל לקחה את המצלמה הביתית, וצילמה את התצלום המפורסם, שמציג את החנוכייה וברקעה דגל המפלגה הנאצית. כשקיבלה את התצלום המודפס רשמה בכתב ידה בגרמנית על גבו: "יהודה התפגרי, כך אומר הדגל. יהודה תחיה לעד, כך עונה האור". היא שיגרה עותק של התצלום לעיתון יהודי מקומי.
בעקבות היתקלויות של הרב עם המשטרה דרשו ממנו בני הקהילה שיברח ויציל את עצמו ומשפחתו. הרב נענה ובעת הפרידה, כשחמש-מאות בני הקהילה מלווים אותו, נשא נאום ובו קרא לבני קהילתו לעזוב. "אין פה עתיד. מי שיכול – שיברח", אמר וביקש מבני הקהילה להישאר מאוחדים. הם שמעו בקולו. כשבאו הנאצים לקחת את יהודי העיר למחנות ההשמדה, מצאו תשעה יהודים בלבד. "כמעט כולם הקשיבו לסבא ועזבו", מספר הנכד.
החנוכייה עולה לארץ
בשנת תרצ"ד זכו הרב פוזנר ובני משפחתו לעלות לארץ ישראל. עם הספרייה הגדולה והרכוש הביאו עמם גם את החנוכייה והתמונה. "סבא הוסיף להדליק את החנוכייה בביתו בשכונת הבוכרים בירושלים, עד הגיעו לגיל שבעים", אומר יהודה. "אז קנו לו חנוכייה מהודרת מכסף".
החנוכייה נשארה בבית המשפחה. "לא ראינו בה משהו יוצא דופן", מסביר יהודה. "ההרגל עשה את שלו. לימים החליטה אימי להעניק אותה לבני, עקיבא-ברוך, הקרוי על שם אביה, רב קהילת קיל".
לחנוכה החנוכייה חוזרת
ואז נודע לאנשי 'יד ושם' שהחנוכייה המקורית נמצאת כאן בארץ. "אימא נשאלה אם היא מסכימה לתרום אותה למוזאון", מספר יהודה. "בתחילה היא לא אהבה את הרעיון. 'צריך שתהיה לחנוכייה הזאת המשכיות ושידליקו בה נרות', אמרה. לבסוף נעשה הסכם: החנוכייה מושאלת למוזאון לכל ימות השנה, ולקראת חנוכה אנחנו לוקחים אותה כדי שעקיבא יוכל להדליק את החנוכייה שלו, ואחרי החג מחזירים אותה".
החנוכייה ב'יד ושם'. בעיגול: יהודה וכמה מנכדיו
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
