ייחוסו של משיח בן-דוד, שכולנו מצפים לו, מתחיל בסיפור יהודה ותמר, שממנו נולד פרץ, אבי אבותיו של דוד המלך. וכך אומר המדרש (בראשית רבה פרשה פה): "ויהי בעת ההיא – רבי שמואל בר-נחמן פתח: כי אנכי ידעתי את כל המחשבות. שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף; ויוסף היה עסוק בשקו ותעניתו; ויהודה היה עסוק ליקח לו אישה. והקב"ה היה עוסק – בורא אורו של מלך המשיח".
בפירוש 'יפה תואר' העניין מבואר יותר: "בא לתרץ סמיכות הפרשיות... כי ה' המסבב הסיבות הכין הכול בחכמה, כי על-ידי מכירת יוסף ירדו בני יעקב למצרים ונשתעבדו בהם; אך הקב"ה, המכין את הרפואה לפני המכה, סיבב הדברים כי ייוולד להם גואל... בעוד שבני-אדם עסוקים במחשבותיהם ובמעשיהם, הקב"ה לבדו חושב מחשבות לטובתם".
פרי וקליפה
המהר"ל מפראג מציין (גבורות ה' פרק יח, ועוד) כי בעניין זה טמון סוד עמוק: "הדבר הזה מופלא מאוד למבינים... כי הוא עמוק מאוד". הוא מסביר שהקדושה וה'קליפה' כרוכות זו בזו, עד שה'קליפה' עצמה היא הנותנת כוח לקדושה להעבירה מן העולם. הוא קושר זאת בפסוק שנאמר על יעקב (בראשית כה,כו): "וידו אוחזת בעקב עשיו", ומסביר שהדבר דומה לפרי, "שכאשר הוא בלתי-נשלם, הוא בתוך הקליפה, עד שהפרי גדול ועומד על שלמותו, ואז, כאשר הפרי גדול, נפסדה הקליפה מכוח גידול הפרי".
הרבי מליובאוויטש מבאר (תורת מנחם כרך ח, עמ' 222) שכמה וכמה עניינים נעלים ביותר נולדו דווקא דרך 'ירידה' ו'מרמה': "עניינים נעלים צריכים לבוא בדרך של מרמה דווקא. וזה גם תוכן העניין של מעשה יהודה ותמר, שעל-ידי זה הייתה לידת זרח ופרץ, שממנו בא משיח, שלכן נאמר בהם 'תולדות מלא'. וכללות העניין בזה – שדווקא על-ידי הירידה נמשך ומתגלה אור נעלה ביותר שלמעלה גם מהאור שהיה קודם חטא עץ הדעת, ועד שהוא למעלה גם מהאור שהיה מאיר לפני הצמצום".
הוא מביא עוד כמה וכמה דוגמאות לכך: "וזה גם תוכן העניין של לידת אפרים (שעליו נאמר 'כי הפרני אלוקים בארץ עוניי') מאסנת בת פוטיפרע, ובפרט לפי הדעה שאסנת הייתה בת דינה שנולדה משכם – כידוע שעניינים נעלים בכלל, ובפרט עניינים שלמעלה מהשתלשלות, באים על-ידי עניין של מרמה, וכיוצא בזה. ועל דרך שמצינו בברכות יצחק ליעקב, 'ויתן לך האלוקים מטל השמים וגו'' – שהן ברכות נעלות בעניינים רוחניים... – שהוצרכו לבוא בדרך מרמה דווקא".
המטרה הפנימית
במקום אחר הרבי מבאר (לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 195) שבמעשה תמר היו שני עניינים הפוכים, והא בהא תליא: "לכתחילה סברו שמצד זה ש'זנתה תמר כלתך' צריך להיות 'הוציאוה', וכפירוש הזוהר – 'בגלותא' [=יציאה לגלות]; ולאחר מכן, בקשר למעשה זה גופא של תמר, יצאה בת-קול: 'ממני ומאיתי יצאו הדברים כו' להעמיד מלכים בישראל', שבעצם כל המטרה הייתה להביא ללידת פרץ וכו' עד משיח, שעניינו הוא הגאולה.
"אלא הביאור בזה: כל הכוונה של הגלות, שבאה 'מפני חטאינו', היא שעל-ידי בירור חושך הגלות יתגלה יתרון האור בגאולה העתידה. ולכן אף שבתחילת העניין נחשבה באמת פעולתה של תמר כחיסרון, שכתוצאה ממנה צריך להיות 'הוציאוה בגלותא', אבל לאחר מכן... נתגלה ש'ממני ומאיתי יצאו הדברים כו' להעמיד מלכים בישראל', שבזה יש מלכתחילה כוונה עליונה, שיבוא מזה פרץ וכו' עד ש'עלה הפורץ לפניהם', שיפרוץ את כל הגדרים, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
