חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:07 זריחה: 6:40 כ"ו בטבת התש"פ, 23/1/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ב'ופרצת' יש סדר אחר
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1612 - כל המדורים ברצף
לחבר את השמים עם הארץ
חדש על המדף
ב'ופרצת' יש סדר אחר
יעקב ולבן
מה עושים כשמקיצים
להשיג בשמחה
תפילות ליליות
דירת קבע לקב"ה
צילומי מטוסי הנאצים ופתרון התעלומה
ברכה אחרי תה חם

הגמרא במסכת חגיגה (יז,ב) אומרת: "כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין", כלומר, יש לפנות תחילה לצד ימין. ולכאורה, איך הוראה זו מתיישבת עם הנאמר בפרשתנו: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" – תחילה צד מערב, אחר-כך מזרח, ואז צפון, ורק בסוף דרום, שהוא הימין?

אלא ש'ופרצת' שונה מפנייה רגילה. כשאדם צועד במסלול מסודר ומדורג, עליו ללכת על-פי הכללים ולהקפיד לפנות תחילה ל'ימין מקרבת'. עליו להיזהר משנה זהירות מלפנות אל השמאל, הרומז להפך הקדושה. 'ימין מקרבת' משמעה מידת החסד, להיות רחום וחנון כמו הקב"ה, ולחקות את הנהגתו של אברהם אבינו, איש החסד.

איך אפשר?

אך יש בתורה עבודה רוחנית בדרך חידוש. נוסף על הדרישה להתקדם "מחיל אל חיל" בעבודה הרוחנית, ולעולם לא להסתפק בהישגים שכבר נצברו, יש עבודה שבבחינת 'יציאת מצרים' – לצאת בבת אחת מהמגבלות. לא רק להרחיב אותן, בבחינת "הרחיבי מקום אוהלך", אלא בדרך של "ופרצת".

נשאלת השאלה: האין זו דרישה גדולה מדיי בעבור בשר ודם? הלוא נשמתו של היהודי יורדת לעולם גשמי וחומרי, וההתנהלות של רוב בני-האדם היא בדרך מסודרת והדרגתית, ו"אחרי רבים להטות". יש מקום לתבוע מהאדם להתעלות מעט מעל כוחותיו, אך לא לצאת לגמרי ממגבלותיו!

לקיצוניות הנגדית

אלא ההסבר הוא על-פי דברי הרמב"ם בהלכות דעות (פרק א, הלכה ד). הוא משבח את הדרך הבינונית והמתונה, אך מוסיף הסתייגות: רק מי שהלך כל ימיו בדרך הישרה "אני ערב לו" שדרך זו תהיה הולמת בעבורו, אך מי שחטא והלך בדרך בלתי-רצויה, רפואתו היא על-ידי ש"ירחיק עצמו לקצה השני". לא מיצוע, אלא הקיצוניות הנגדית. זו עבודת בעל התשובה, ש"אמש היה זה שנאוי לפני המקום... והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד".

וזה מקומו של ה'ופרצת', הנעשה בסדר הזה: תחילה 'ימה' – צד מערב, מלשון עֶרֶב. חשכת הערב מסמלת חושך רוחני, ואת הצעקה שהנשמה צועקת מתוך מצוקת החושך. בספרי הקבלה מובא שהאותיות 'מערב' הן ראשי התיבות "רחל מבכה על בניה", ומוסבר בזוהר, שבכייה של רחל נובע מ"כי איננו", שהקב"ה אינו גלוי בנפש האדם.

הוראה לבעל תשובה

מן המקום הנמוך הזה מדלג האדם באחת ל'קדמה', לבחינת "קדמונו של עולם", למעלה מן העולם ומסדר השתלשלות העולמות. הדילוג מ'ימה' ל'קדמה' מתאפשר על-ידי בעל התשובה, שעבודתו הרוחנית מאומצת יותר ומשופעת בסייגים ובגדרים, שעניינם 'צפונה' – צד הגבורה והצמצום, ככתוב "מצפון תיפתח הרעה".

חז"ל מבדילים בין אדם רגיל, שעליו נאמר: "לא יאמר אדם אי אפשי (איני מסוגל לחטוא), אלא אפשי, ומה אעשה שאבי שבשמים גזר עליי", ובין בעל תשובה, שעליו להצהיר: "אי אפשי" (איני מסוגל לחטוא). וזה בבחינת 'צפונה'. בשלב הבא מגיע האדם ל'נגבה' – מקום מושבו של אברהם אבינו, איש החסד, שמרעיף חסדים גלויים, בשפע של 'ופרצת'.

(תורת מנחם, כרך לז, עמ' 150)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)