חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:12 כ"ד באב התשע"ט, 25/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מהנהגות המלכות
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1218 - כל המדורים ברצף
נתינת כוח מיעקב אבינו לעבוד באופן של 'מעלות'
רצון לשוב אל הגאולה
מהנהגות המלכות
הולדת, הילולת וגאולת אדמו"ר האמצעי
פרשת ויצא
הלכות ומנהגי חב"ד

לא להזדרז בברית מילה עד הבראה מלאה של התינוק * מטבעות לילדות שהדליקו נש"ק, וגם לאימהותיהן * מנין בבית הרבנית חנה ביוה"כ תשכ"ה * כיצד מקבלים את פני העולים מרוסיה? * כריית קבר רק ע"י שומרי שבת * לא קיבל כלי כסף ליין ופסק מלישב על כסא מפואר * לא השתמש במכסים לתפילין מכסף * מתנה להבדלה שנתקבלה * ברכה לאריכות ימים והוראה לשלוחים המבקרים ועולים לאה"ק ת"ו בדבר קיום המצוות התלויות בארץ

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מלים כשהתינוק בריא לגמרי!

כותב הגה"ח הרב יוסף שמחה גינזבורג שיחי' מעומר, בשם הרה"ח ר' יוסף ברוך שי' הכהן פרידמן:

"בעת לידת אחד מנכדיו של מזכירו הרה"ח ר' חיים יהודה קרינסקי, בקיץ תשמ"ב, הורה לו הרבי, אשר (בנוסף לפסק אדמו"ר ה'צמח צדק' בילד 'אדום' שיש להמתין מספק ז' ימים עד שיבריא, הנה) גם כשהילד 'צהוב' צריך להמתין שבעה שימים מעת-לעת עד שיבריא [ואמר לו לדבר על כך עם הרב זלמן שמעון דבורקין מתי ואיך לִמנות, ושלא לדחוק למהר הברית]. וכשהרב קרינסקי ענה שהרופאים אומרים שהמספר של הצהבת אינו גבוה כל-כך וכו', אמר הרבי שזו אותה צהבת ואין נפקא-מינה. הרב הנ"ל התפלא אז מהוראת הרבי. מאז ועד הברית שאל הרבי בנידון כמה פעמים והזכיר שצריך להיזהר לספור שבעה מעת-לעת דווקא (ראה גם 'קובץ מנהגי חב"ד בענייני הריון ולידה' לר' אברהם ישעי' הולצברג, קה"ת תשנ"ב, עמ' 22).

...היו מקרים בהם הורה הרבי להמתין שבעה ימים לתינוק שהצהבת שלו הייתה מספר 12, ואף למספר 8 או 9. ואולי היו במקרים כאלה פרטים נוספים, ולכן לא למדו מהם הוראה כללית ('כפר חב"ד' גליון 828 עמ' 95).

מטבע לאם

ב'יחידות' שהתקיימה בחודש סיון תש"מ שאל הרבי אימא לילדות:

"האם הן [הבנות] כולן מדליקות נרות שבת?".

תשובה: "שרה כבר בת ארבע, כן".

הרבי: "ישנו מנהג לתת צדקה לפני הדלקת הנר".

בסיום ה'יחידות' הוציא הרבי מכיסו שלושה מטבעות של ניקל [5 סנט] ונתן לכל אחת מהבנות.

אחר-כך נתן מטבע של דיים [10 סנט] באומרו: עבור האם.

סידור לילדה

ב'יחידות' של הרב נתן ברכהן (ז"ל) שאלו הרבי לפתע: "היכן בתך?".

שנה לאחר מכן, כשנסע לרבי, הוא הביא עמו את בתו.

ב'יחידות' הוציא הרבי מן המגירה בשלחנו הק' סידור תהילת ה', העביר ידו הק' על כריכתו העליונה של הסידור ומסרו לבת.

זמן לשידוך

בחודש תשרי תשל"ט נכנס הבחור אברהם אליהו שיחי' ניימרק ל'יחידות'. היה זה טרם נסיעתו לארץ-הקודש אחרי שובו משליחות בפלורידה מטעם האגף הרוסי של ה'מרכז לעניני חינוך'. הוא שאל את הרבי האם להתעניין בהצעת שידוכין.

תגובת הרבי הייתה: "זה הזמן לעשות שידוך, וזה [=ההצעה] שידוך טוב (וחזר על דבריו הק' כמה פעמים)".

מניין בדירה

מספר הרה"ח הרה"ת ר' יוסף יצחק שי' חיטריק מצפת:

"הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, אמו של הרבי, נסתלקה בשבת שובה ו' תשרי תשכ"ה. הרבי ביקש מהמשב"ק הרה"ח ר' בערל יוניק (ז"ל) לארגן מנין לתפילת מנחה בדירה של הרבנית ביום-הכיפורים.

"ר' בערל ארגן את המניין ודאג שישתתפו בו בדיוק מנין, ולא יותר. אחד מהם היה אבי מורי הרה"ח ר' צבי הירש חיטריק ז"ל" ('לחיים ולברכה', חיטריק, לדורות, עמ' 117).

להתוועד עם האורחים

עם הגעתה של קבוצת ילדי צ'רנוביל הראשונה לארה"ק שח המשפיע הרה"ח ר' מענדל פוטרפס:

"לפני עשרים וארבע שנים הגעתי לרבי לחודש תשרי. במוצאי שבת, לפני סליחות, קרא לי המזכיר הרה"ח ר' בנימין קליין ואמר לי שהרבי ביקש שאכנס אליו.

"נחרדתי... לא הבנתי מדוע הרבי קורא לי. איך אוכל להיכנס לקודש פנימה סתם כך, ללא שום הכנה, אבל לא היה לי זמן למחשבה. מיהרתי להיכנס לחדר של הרבי. הרבי עמד והחזיק ביד בקבוק "משקה", פנה אליי, ואמר לי כך: "הגיעו אורחים, יהודים מרוסיה. צריך לומר 'לחיים' ולהתיישב להתוועד". ('לחיים ולברכה', חיטריק, לדורות עמ' 213).

מי כורה את הקבר

במוצאי שבת קודש י' שבט תש"י, עם פטירת כבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ, מסר הרבי נשיא דורנו (אז "הרמ"ש") את הדברים הבאים: "מכיוון שבין עובדי בית החיים ישנם סוגים שונים, להקפיד שאת כריית מקום הקבר – לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – יכרו רק שומרי-שבת (מפי הרה"ח ר' צבי הירש חיטריק (ז"ל) מרשימת נכדו).

ואנווהו – לא בפרסום

להרה"ח ר' צבי הירש חיטריק הפריע שעל שולחן ההתוועדות – עליו התוועד הרבי – אין כד כסף מכובד ליין שעליו הרבי מקדש. היין היה מאוחסן בבקבוק זכוכית פשוט עטוף בשקית נייר, והיו מעמידים אותו מתחת לשולחן, על הרצפה. הוא הלך, אפוא, קנה כד כסף יפה ומכובד והביאו לבית הרבי.

הוא הסביר לרבנית את הצורך בדבר, ועד כמה חשוב שישתמשו בבקבוק 'מלכות'דיק'... כעבור כמה שבועות, הרב חודקוב התקשר לרב חיטריק וביקש ממנו להגיע אליו למשרד ב-770. על השולחן במשרד עמד כד הכסף... הרב חודקוב אמר לו, שהרבי ביקש למסור לו תודה רבה על המחשבה הטובה, אבל לפועל אין רצונו להשתמש בו.

בחזרה לכיסא הישן

"בהזדמנות נוספת" – מוסיף ומספר בנו הרה"ת ר' יוסף יצחק שיחי' חיטריק – "לקראת חג השבועות באחת השנים באמצע שנות הכ"פים, קנה אבא כיסא מפואר עם גב גבוה, כי סבר שהכיסא בעל המשענת הנמוכה לא מתאים לרבי.

"באמצע הלילה הלכתי עם אבא והעמדנו את הכיסא החדש במקום של הרבי... הרבי ישב על הכיסא הזה בתפילות של אותו חג-השבועות וגם בעת אמירת מאמר החסידות שאמר הרבי בשעה שלוש לפנות בוקר ("מאמר מתן תורה").

"אבל למעשה, הרבי ביקש להחזיר את הכסא הישן. הרב חיטריק מציין: "הרבי לא אהב את הפאר הבולט, וביקש להחזיר את הכיסא הישן"] ('לחיים ולברכה', חיטריק, לדורות, עמ' 250-251).

מכסי כסף לתפילין

החסיד רבי רפאל נחמן הכהן (ז"ל) החליט פעם לתת שי לרבי מכסים (שיידעלאך) של תפילין עשויים כסף שהותך ממטבעות של 'פדיון הבן' (שבתור כהן הצטברו אצלו), וזאת, על יסוד הכלל "שהואיל ונעשה בו מצווה אחת יש לעשות בו מצווה אחרת" (עיין שו"ע אדמו"ר הזקן רצז, ר). אך לפועל, רבנו לא השתמש בזה לכיסוי תפיליו (מרשימת הגה"ח ר' דוד מאיר דרוקמן רבה של קריית מוצקין – 'כפר חב"ד' גליון 1480 (ערב סוכות תשע"ג) עמ' 24).

לא להיות שונה

באדר"ח אדר תשמ"ב כתב הרבי להרה"ח ר' זלמן יפה, שביקש להעניק לרבי ליום הולדתו, קנקן כסף יקר ליין (ימי מלך כרך ג' עמ' 1269):

"...אני מעריך מאד את כוונותיך ורצונך הטוב ... המחשבה כמעשה. כי באופן עקרוני, וכן הוא מנהגי ביותר משלשים השנים האחרונות, אני מעדיף להשתמש בקנקן זכוכית "עטוף בשקית" המסתיר את תוכנו... איני רוצה להבדיל ביני לבין הסובבים אותי".

באותו מכתב הוסיף הרבי: "למרות שיש לי, ב"ה, כלי כסף... איני משתמש בקופסת כסף".

כלי בשמים בתור 'מעמד'

הגה"ח הרב אליהו לנדא שיחי', מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, העניק לרבי כלי לבשמים. מספר בנו הרה"ת ר' בנימין: "אבינו שי' חפץ מאוד להעניק משהו 'אישי' לרבי. כך שלח סכומי כסף (כשהוא מציין שזה בתור "מעמד פרטי"), אך קיבל בתשובה אישור על קבלתם, לצד קבלה מקופת 'לשכת חשאין'.

"פעם רכש מטבע זהב חשוב ושלחו לרבי. בהמשך, הגה רעיון: רכש טסי כסף, קצץ מהם

רצועות-רצועות ומהן קלע-בנה מגדל-בשמים נהדר להבדלה, מעשה ידיו מהמסד ועד הטפחות. "על המתנה כתב ש'עשאה בעצמו, ושולחה לחיזוק ההתקשרות'. זו הועברה אל 'המזכירות' בידי שניים מאחייניו שהיו באותה תקופה בחצרות קודשינו. הרבי לקח את הכלי לביתו, שם הוצב בויטרינה. הרבי גם סיפר לרבנית אודותיו, כך עולה מעדות של אדם שביקר את הרבנית ואמרה לו : "ער האט דאס אליין געמאכט"... [=הוא עשה זאת בעצמו].

ברכה לאריכות ימים

הרה"ח ר' אהרן יוסף בלינצקי (ז"ל) הצטיין במצוות כיבוד הורים, ופעם בירכו הרבי: "אריכות ימים ושנים טובות בזכות כיבוד אב ואם" (והוא אכן נפטר בגיל 96).

ראשיתך מצער

לפני ביקורם של השלוחים לארץ-הקודש בשנת תשט"ז אמר להם הרבי (בג' תמוז – תורת מנחם כרך יז עמ' 27):

עליכם ללמוד את הענינים השייכים במיוחד לארץ ישראל, כמו דיני תרומות ומעשרות, וכן לידע את הברכות שאומרים כשבאים לירושלים, משיגיע לצופים (ראה טושו"ע או"ח סימן תרסט) – כפי שנתבארו בספרים וקונטרסים שדנים בענינים אלו, ובודאי תלמדו ותחזרו זאת היטב, כיון שמדובר אודות עניניים בלתי רגילים... ותדעו זאת בעצמכם, כדי שלא יתפסו אתכם בהעדר ידיעה...

גם כבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ בחג השבועות תש"א אמר: "וכן שיעור לימוד במצוות התלויות בארץ (והוסיף:) כוונתי אל הארץ הטהורה, כי גם עכשיו ישנם מצוות התלויות בארץ".

בעת שיגור השלוחים לארץ-הקודש בשנת תשל"ו חזר הרבי ואמר שתפקידם הוא, בין השאר, לקיים מצוות התלויות בארץ.

אך לפועל, כששאלו אם ללמוד תחומים אלו במיוחד הייתה התשובה: "הרי הם מקיימים".

יצויין, כי בעת ביקור הרה"ג הרה"ח ר' יעקב אלתר [כיום האדמו"ר מגור שליט"א] אצל הרבי, שאלו הרבי ('בצל החכמה' עמ' 46) האם בישיבות בארץ ישראל יש [שיעורי] לימוד מיוחד[ים] בנוגע למצוות התלויות בארץ, או שהלימוד הוא כמו בישיבות בחו"ל. והוא השיב: "אין לימוד מיוחד בזה".

לגבי ההוראה לשלוחים העולים הקפדה על קיום המצוות התלויות בארץ – ראה של"ה שער האותיות קדושת האכילה יט: "כל הנוסע לארץ הקדושה נוסע בשביל לקדש את עצמו ולקיים המצות אשר שמה, כענין שאמרו רז"ל סוף פרק קמא דסוטה (יד, א) דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו לכנוס לארץ ישראל וכי לאכול מפריה הוא צריך כו' אלא לקיים המצות התלויות בארץ.

ועוד שם, קודם לכן:

"והנה שנה אחת אחר בואי לירושלים עיר הקודש תוב"ב דנתי עם עצמי וחשבתי בלבבי אני מחוייב לקיים יותר מהם [=מתושבי אה"ק], כי יאמר לי הקב"ה למה באת ממקום שהיית פטור מזה ובאת למקום החיוב, ועתה במקום החיוב תעזוב המצוה הזה... בשלמא הדרים שמה כבר אין עונשם גדול כל- כך... [עיין שם]".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)