בזמן הגאולה יעלה המסך שמסתיר את האור האלוקי, כפי שנאמר (ישעיה מ,ה): "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר". הדגש כאן הוא על המילים "ונגלה", "וראו". בזמן הזה אנו 'תופסים' את הקב"ה בדרך של אמונה, הבנה (במידה מסוימת) וכדומה, אך איננו יכולים לראות במוחש את הכוח האלוקי. בימות המשיח יתגלה אור ה' בעולם עד שהבשר הגשמי ("וראו כל בשר") יראה כי "פי ה' דיבר" – שהדיבור האלוקי הוא למעשה המציאות האמיתית של הבריאה כולה.
ההתגלות הזאת תתחולל בזמן הגאולה בזכות עבודת עם ישראל במרוצת הדורות. זו כל תכלית עבודת התורה והמצוות – להחדיר את הקדושה אל תוך המציאות הגשמית של העולם ולעשות את העולם כלי להתגלות האלוקית. בכל מצווה שיהודי מקיים ובכל דבר תורה שהוא לומד, הוא מכשיר את העולם להתגלות האלוקית הגדולה בזמן הגאולה.
הקריא אחרים
משימה זו החלה להיעשות על-ידי היהודי הראשון, אברהם אבינו. הוא התחיל להפיץ את שם הבורא ולהחדיר בעולם את האמת האלוקית. רש"י (בראשית כד,ז) מסביר שאברהם אמר על הקב"ה "אלוקי השמים", מפני ש"כשלקחני מבית אבי היה אלוקי השמים ולא אלוקי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ", ואחר-כך "הרגלתיו בפי הבריות", והקב"ה נעשה "אלוקי השמים ואלוקי הארץ".
פעולתו של אברהם מתוארת בתורה (בראשית כא,לג): "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם". מסבירים חז"ל (סוטה י,א) "אל תקרי ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב". כלומר, אברהם לא הסתפק בקריאה שהוא קרא בשמו של הקב"ה, אלא "הקריא... בפה כל עובר ושב" – הוא פעל שגם העוברים והשבים יקראו בשם ה'.
תורת החסידות (לקוטי תורה דברים מב,ד. מג,ג. המשך תער"ב כרך א פרק קלג. ועוד) מסבירה את הדיוק "א-ל עולם". לא נאמר "א-ל העולם" אלא "א-ל עולם". אם אומרים "א-ל העולם", המשמעות היא שהקב"ה והעולם הם שני דברים, אלא שהקב"ה הוא בעל-הבית של העולם; אולם כשאומרים "א-ל עולם" – המשמעות היא שאין כאן שני דברים אלא שהאלוקות והעולם הם דבר אחד כביכול.
אמת זו יש לגלות בתוך מציאות העולם – שאין לבריאה שום מציאות משל עצמה. כל מהותה והווייתה הן הכוח האלוקי. התחושה שהעולם הוא מציאות עצמאית נובעת מההסתר שמסתיר כיום את האמת האלוקית, אבל כשתתגלה האמת יתברר שאין לבריאה שום מציאות משל עצמה.
התפקיד: להפיץ אלוקות
על כך אומר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך כט, עמ' 364): "זוהי השליחות המוטלת על כל יהודי, להפיץ אלוקות בעולם, עד אשר יביא לגילוי של העתיד לבוא, הגילוי של 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו'... וכפירוש הידוע על הפסוק 'מה' מצעדי גבר כוננו' – 'כאשר יהודי מגיע למקום, זה בעבור כוונה, לעשות מצווה וכו''... וכתורת הבעש"ט על הפסוק 'והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם', 'כשיהודי הולך למקום, אין זה שהוא הולך, אלא מוליכים אותו, ההשגחה העליונה, והשליחות היא 'לשכן שמו שם' – לפרסם אלוקות בעולם'...
"כאשר מבצעים עניין זה בפועל ומבצעים את השליחות, מביא הדבר לביאת המשיח בפשטות, מכיוון שבביאת המשיח יקוים 'אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי' לעבדו שכם אחד', 'והייתה לה' המלוכה', זאת אומרת שיהיה בגלוי העניין של 'מלוא כל הארץ כבודו' בין כל באי עולם". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
