חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:50 זריחה: 5:58 י"ג בחשון התשפ"א, 31/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ולקחתם לכם
ניצוצי רבי

על השימוש באתרוגי קלבריה ונטיעתם בארץ-ישראל * הרב אלטיין מגלה דברים 'מתוך החדר' * החלפת איגרות תורניות עם הרב עלבערג על קציצת לולב ואתרוג

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

אחד האישים שזכה לשוחח עם הרבי על הבאת אתרוגים מקלבריה שבאיטליה לארץ-ישראל היה הרה"ח ר' דובער לודמיר ז"ל - מחניכי ישיבת 'תורת אמת' בחברון, ממושפעיו של המשפיע ר' אלתר שימחוביץ ז"ל ומצאצאי רבנו הזקן. אף שנמנה עם חסידי בויאן היה הרב לודמיר מקורב מאוד לרבי.

לימים סיפר חתנו הרב יחזקאל בסר, מראשי אגודת ישראל  בארצות-הברית (פורסם ב'כפר חב"ד'):

"חותני הר"ד לודמיר התעסק באתרוגים, ומדי שנה הרבי היה חוזר ושואל על כך: 'נו, איך היתה העונה? איך היה הגידול?'. לאחר שחותני ענה, היה הרבי משיא לו עצות שונות בנושא.

"אין צורך לומר שחותני היה מביא לרבי אתרוגים מובחרים בכל ביקור. באחת ה'יחידויות' שאל חותני את הרבי על איזה אתרוג הוא מברך, והרבי לא רצה לומר לו - מסיבות מובנות. חותני אמר: 'אני מבין שיש לרבי קבלה על אתרוגי יאנאווע', והרבי חייך. חותני הוסיף ואמר כי אפשר לקחת אתרוג מאיטליה ולטעת אותו בארץ-ישראל ואז תהיינה בו כל המעלות. הרבי עודד רעיון זה והוסיף הנחיות איך לבצעו, מתי לטעת, מה לעשות כדי שתהיה שנה פחות לעורלה. אחר-כך אכן אימצו את הרעיון ונטעו בכפר-חב"ד שתילים מיאנאווע".

בכל זאת "אינו דומה"

במהלך סעודת ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ג ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' עו) נסובה השיחה על אתרוגי איטליה, והרבי התבטא:

איני רואה שום נפקא-מינה אם האתרוג גדל באיטליה, או (ששתלו מגרעיניו) בארץ-ישראל, ואדרבה, מכיוון שהוא מאותו מקור.

אין ודאות מוחלטת אם הדברים נאמרו כ"משנה אחרונה" וקביעת מסקנה סופית, משום שבאיגרת בנושא (לקוטי-שיחות, כרך ט, עמ' 390) כותב הרבי: "אודות נטיעת שתילי קלבריה באה"ק ת"ו, הנה... אינו דומה לאתרוגי קלבריה עצמם, ורק שסר בזה העניין דההרכבה כו'". ואולי המדובר בסעודת תשכ"ג נגע לעניין ההרכבה בלבד.

האתרוגים שהרבי בירך עליהם

"כמו בכל שנה ליקטנו את אתרוגי יאנאווע בזהירות יתרה כפי כל פרטי הוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש וכ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו משתמש באתרוגים שלנו" - כך ובסגנון דומה נהג הרב מרדכי-דוב אלטיין לפרסם בכל שנה לקראת חג הסוכות (שלל המודעות התפרסמו במדור זה בגיליון תקט עמ' 12-13).

סיפורו המלא של הרב אלטיין הושמע השנה לפני תלמידי ישיבת קיץ 'צעירי ליובאוויטש', וקטעים ממנו מובאים כאן, מרשימת הת' משה-לוי-יצחק שיחי' לאופר:

"היינו נוסעים לאיטליה והיינו הולכים רק לפרדסים שיד בני-אדם לא נגעה בהם. עוברים מעץ לעץ ובודקים זמן רב האם שורשי העץ לא מתחברים לעצים אחרים. הלכנו בעקבות השורשים עד לסיומם, לוודא שאכן הם אינם מורכבים. על-פי הוראת הרבי, רק עץ שהיו עליו שני עדים כשרים שהוא אינו מורכב - נקטף. הבאנו לרבי כארבעים-חמישים אתרוגים והרבי היה בודק כל אתרוג.

"הרבי היה נוטל את משקפיו, מרכיבם ומעיין באתרוגים, על נקודות שחורות קטנות לא היה מקפיד (דלא כמנהג כמה שנוטלים זכוכית מגדלת ובודקים נקודות במגדלת שאינן נראות בעיני בני אדם).

"הרבי היה בוחר כעשרים-שלושים אתרוגים בשביל כל אלו שזכו לקבל מהקודש ד' מינים. פעם אמר לנו הרבי שאת האתרוגים שהוא בוחר - הוא בוחר כפי שבוחר לעצמו.

"הרבי היה אומר לנו 'א גרויסען יישר-כוח' (=יישר-כוח גדול). לרבי היו עוד שני אתרוגים, אך היה מקפיד לברך על האתרוגים שאנו היינו מביאים, וכנראה רק עליהם היה מברך".

סיפורן של שתי איגרות

שתי איגרות תורניות, מיוחדות, של הרבי נכתבו אל הגאון רבי שמחה עלבערג, עורך 'הפרדס' ומראשי אגודת-הרבנים בארצות-הברית. ומעשה שהיה, כך היה:

קרוב לסיום התוועדות יום שמחת-תורה תשל"ו השמיע הרבי ביאור כהשתתפות ב'כינוס תורה' שיתקיים למחרת היום. הרבי דן בעניין קציצת האתרוג והלולב - אם יש לה גדר של מצווה.

הרב עלבערג, שהיה אורח קבוע ונואם ב'כינוסי התורה', שמע את ה'חזרה' של החוזר הרה"ח הרב יואל כהן, ומיהר לשגר לרבי מכתב שנפתח כך:

"ב"ה יום ה' נח תשל"ו

"הוד כבוד מרן הגה"ק מליובאוויטש שליט"א

"בשיחת-קודש, במוצאי יום-טוב של חג הסוכות דהשתא, שמעתי מה שכבוד מרן שליט"א פלפל בחכמה בדבר השאלה אם עשיית הסוכה היא מצווה בפני-עצמה, ובתוך דבריו הזכיר הירושלמי..." (המכתב בשלימותו נדפס ב'חידושים וביאורים בש"ס', כרך ב, עמ' שכו-שכז).

על-אף טרדותיו המרובות, מיהר הרבי להשיב לו ("ואמהר מפני הכבוד לבוא על-כל-פנים בקצרה") באיגרת שצילומה ניתן בזה (וברובה בספר 'חידושים וביאורים' הנ"ל, עמ' 3).

הרב עלבערג מיהר להגיב על מכתבו של הרבי (פורסם שם עמ' שכז-שכח), והרבי השיב לו במכתב ארוך (פורסם בלקוטי-שיחות, כרך יב, עמ' 214-215).

בין השאר התייחס הרבי לשמועה בשם הגר"ח מבריסק ז"ל ש"בלולב, האיגוד הוא חלק מקיום המצווה" וכתב, "בכיוצא-בזה על-ידי שינוי תיבה אחת במסירת שמועה מא' לב', אפשר להיות שינוי תוכני. ואם אמיתית כללות השמועה, לפי עניות-דעתי צריך-לומר דפירוש חלק מנטילת הלולב (ולא חלק מהלולב - דאז הקושיא לקנויי בשינוי מעשה (סוכה ל,ב) בעינה עומדת)".


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)