נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1201 - כל המדורים ברצף
	רק בהתמסרות מוחלטת אפשר להביא את הגאולה
	אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים
	הלכות ומנהגי חב"ד

המכתבים שהודפסו בסופי כרכי 'לקוטי שיחות' הותאמו לתכני הפרשיות באותן כרכים * האם בקשת הרבי מהחסידים להוציא 'ביכלעך' שיש ברשותם מכוונת לאגרות קודש שזכו לקבל בדור השביעי? * רשימה שנייה בעקבות מכתבי ה'הוספות'

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

המכתבים שנדפסו בהוספות לכרכי ה'לקוטי שיחות' היו כאלה שהיה בתוכנם שייכות וקשר לענייני הפרשיות והמועדים של אותו כרך בו נדפסו. ובנוסף לכך – בחלק מהכרכים נוספו מקבצים בנושאים מיוחדים:

לדוגמא – כרך יא: "..."מדור" המכתבים לפרשת יתרו כולל לקט מכתבים בעניני השקפה בשייכות לתורה ועם ישראל". ובדומה לו – כרך כא: "לפרשת יתרו כולל לקט ענינים בהשקפה בשייכות לתורה ואמונה ועם ישראל, וגם בשייכות ל"חוק" מיהו יהודי והקמת "החזית הדתית" בארץ הקודש".

כרך יו"ד – "מדור" המכתבים לחג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות – כולל (חומר רב של) ענייני הסברה בשייכות ללימוד החסידות, לתוכן עניינה של תורה, חסידות וכו' וכו'.

"מדור" ההוספות לפרשת לך [ב'לקוטי שיחות' כרך טו] כולל כמה מכתבים על-דבר איסור החזרת השטחים וכו'.

ובסוף כרך יג נאספו שיחות ומכתבים על-דבר המבצעים הכלליים הידועים אשר אודותיהם החל הרבי לדבר בשבת פרשת במדבר תשל"ד, וכן מכתבי התעוררות אודות חינוך תשב"ר בקיץ תשל"ג בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עז להשבית אויב ומתנקם".

כרך כ: "כמה מכתבים על-דבר לימוד החסידות, תורת החסידות, הפצת המעיינות וכו' (אף שלא נזכר בהם על-דבר י"ט כסלו)".

"לקט מכתבים בעניני חינוך – הוספה לפרשת אמור (מפני ריבוי החומר כו' נדפסו במדור בפני-עצמו)" נדפסו בכרך כב.

בכרך כג נכללו "לקט מכתבים בעניני "הרבצת התורה וחיזוק היהדות" בתור הוספה לי"ב-י"ג תמוז (מפני ריבוי החומר כו' נדפסו בסיום הספר ונחלקו לכמה מדורים).

"מדור זה לפרשת ואתחנן כולל לקט מכתבים בעניני תלמוד תורה; פרשת עקב – בעניני תפלה נוסחה ודיני'; עניני ארץ ישראל, התקשרות לצדיקים; מדור ט"ו-ח"י אלול – מכתבים ושיחות על-דבר ישיבת תומכי תמימים" – ב'לקוטי שיחות' כרך כד.

וכך גם כרך יד שקדם לו: "מדור" המכתבים לפרשת עקב כולל (כמו בלקוטי שיחות כרך ט) לקט מכתבים בעניני תפלה, נוסחה ודיני'; "מדור" לט"ו-ח"י אלול כולל שיחות ומכתבים על-דבר ישיבת תומכי תמימים.

להוציא את האוצרות

בעקבות דברים שאמר הרבי בנר חנוכה תשמ"ו – 'התוועדויות תשמ"ו' כרך ב' עמ' 130, פרסם כותב השורות את הדברים הבאים ב'כפר חב"ד' בחורף תשמ"ו (במדור קוראים כותבים) גיליון 221 (כ' טבת תשמ"ו) עמ' 26 תחת הכותרת: להוציא ה'אוצרות'.

"ישנם דברים פשוטים וקלים לביצוע אשר השפעתם היתה גדולה ונפלאה אילו היו נעשים. אך העדר שימת הלב גורמת לאי-עשייתם ו"הפצת המעיינות" יוצאת נפסדת.

"כלפי מה הדברים אמורים?

"הפעם רק דוגמא, והיא מעניין שהוא צורך השעה.

"בשיחתו הקדושה בנר חמישי של חנוכה השנה פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א וביקש כי "כל אלו שיש ברשותם כתבים או 'ביכלעך' של דרושי החסידות שלא נדפסו עדיין – מתבקשים לשולחם בהקדם הכי אפשרי להנהלת קה"ת, על מנת לפרסמם בדפוס, ואשרי חלקם וגדול זכותם – שעל ידם יתוסף בלימוד תורת החסידות, באופן של הפצה לרבים, עד למקום ה"חוצה".

"רבים מאנ"ש וה'תמימים' ובפרט הצעירים אשר גדלו ב"דור השביעי", הרגישו כי לא אליהם הדברים מכוונים! שכן, אלו גדלו בדורנו זה אשר הרבי שליט"א הדפיס ומדפיס ריבוי עצום בלי סוף של תורת רבותינו נשיאינו נשמתם-עדן, ומעולם לא נזקקו ל"כתב" או "מאמר" ישן. כך שבאמתחותיהם לא קיימים אלה כלל. ההנחה הכללית היא שהדברים מכוונים לאותם חסידים מבוגרים ו"זקנים" אשר עלו מארצות הגולה ונשתיירו אצלם כתבי"ק של הרביים או "מניחים" – חסידים רושמי המאמרים – מדורות קודמים. וחסל.

"אך בעיון קל לא כן הוא, והדברים שייכים (כמעט) לכל אחד מאיתנו, הא כיצד?

"במשך שלושים ושש שנות נשיאותו יצאו מתחת ידי הרבי שליט"א רבבות איגרות של תשובות ומענות בכל התחומים. נגלה, חסידות, יראת-שמים, הפצת המעיינות ועד ל... עניינים פרטיים כפרנסה, רפואה וכדומה. הכתבים אלה מהווים למעשה תורת חיים שלימה ומקור בלתי נדלה של מחשבת היהדות בכל המישורים, גשמיים כרוחניים כאחד.

"מכתבים אלו נכתבו לאנשים ואישים שונים. אך אין כל ספק שחלק חשוב מהם נמצא בידי אנ"ש. רק חלק קטן מהם נהגו בהם מנהג "טוב עין" ומסרום בהזדמנויות שונות לדפוס. וכך זכינו שבהוספות לכרכי "ליקוטי שיחות" הופיעו לאור עולם מאות מכתבים וקטעי מכתבים ואשר מהווים נר לרגלי רבים מאחינו בני ישראל ונהנים מהם עצה ותושיה. אך, כאמור, רבים הם אלו שהניחו את המכתבים שקיבלו בעצמם (או צולמו והעתיקו מאחרים) באמתחותיהם וארכיוניהם למשמרת עולם.

"יתבונן נא כל אחד שנמצאים אצלו מכתבים – או יודע על כאלה שבאמתחותיהם מצויים ובשכנוע קל יוכל להשיגם או לשכנעם שישלחו הם.. ויערוך "חשבון צדק" בינו לבין עצמו, האם אין הוא בכלל "מונע בר" – מאותם אלפים שיוכלו ליהנות מאור זה, שיקרא שוב את דברי הרבי שליט"א בגודל זכותו ("אשר חלקם וגדול זכותם")

"ויגיע למסקנה שגם אליו הדברים מכוונים!

"סימוכין אשר יוכלו לעורר זריזות והינה גם "נתינת כח" בענין זה – בפרט לאלו ה"אספנים" למיניהם – הנני מוצא בעובדה היסטורית שאירעה בשנת תשמ"א. בשלהי אותה שנה החלו בהכנת הסידרה הנפלאה "אגרות קודש" מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע עורך הסידרה הרב שלום דובער שי' לוין – מספר (ב'מבוא' לכרך ב' ע' 449) על הסיבה שהביאה להדפסת הסידרה, והיא; בקיץ של אותה שנה הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א למסור את אוספו הפרטי – ממכתבי הרבי מהוריי"צ – והורה "לסדרם על מנת להוציאם לאור" – דבר שחייב את תחילת ריכוז וקיבוץ המכתבים שבידי אנ"ש וכו'. וכך זכינו להופעת הסידרה.

"כמדומני שהדברים מדברים בעד עצמם. כ"ק אדמו"ר שליט"א זכאי ליחס שכזה מאתנו, והנהגתו זו צריכה לשמש דוגמא עבורנו. הרבי שליט"א כחסיד (ובה"א הידיעה) של חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, לא היסס להוציא את אוספו הפרטי, לזכות בו אותה ואת כלל ישראל, וגם עלינו ללכת באורחותיו.

"מה שעל כל אחד שבאפשרותו להשיג מכתבים כאלה לעשות בפועל, הוא לשלוח העתק (צילום) מהם ל'ועד להפצת שיחות' 788 איסטערן פארקווי ברוקלין נ.י. ויהיה בזה ממזכי הרבים שבמעשהו זה יזרז ללא כל ספק את הגאולה השלימה".

בקשה מהרבי

מה שנתגלה אחר-כך עפ"י ארכיון ה'ועד להפצת שיחות' הוא כי בשנת תשמ"ג, כאשר התכוננו להוציא-לאור את כרך כ"ב של לקוטי-שיחות', ולא נמצאו בידם די מכתבים עבור ה"הוספות" הם פנו לרבי בבקשה:

".. לפי זכרוננו, שלפני כמה-וכמה שנים (כשיצאו לאור כרכי לקו"ש חלקים י"ב-י"ג שהיו ספרים קטנים [=בכמות העמודים] לפי ערך) היתה הוראה(?) [=מהרבי] שיותן המכתבים שבמזכירות שאפשר להדפיסם. והלא עתה כבר נתהוה מצב שקשה להוציא-לאור כרך של לקו"ש בלי זה".

הרבי הגיב על-כך:

"ילקטו מהמזכ' [=מהמזכירות] אלו (שבמזכירות) המתאימים ויתנו להם" [יש המפענחים במקום "להם" "להו' [להוציא]"]. - והדבר התבצע.

הפעם הבאה בשנת תשמ"ז, כאשר נלקטו מארכיון המזכירות למעלה משלושים מכתבים צולמו והוכנו לקראת מסירתם לדפוס בסוף כרך הלקו"ש – הורה הרבי להחל בהדפסת "אגרות-קודש".

גם כיום, כאשר נדפסו 32 כרכי "אגרות-קודש" הכוללים את האגרת שעד שנת תשל"ז, הנה מכתבים מענות של השנים הבאות תשל"ח-תשנ"ב נמצאים בכרכי ה'לקוטי שיחות'.

יצויין שעם פרסום הסדרה המשיכו בהוספות ל'לקוטי שיחות' ללקט אגרות הקשורים בפרשיות ובמועדים. במיוחד יצויין כרך לו שכ"הוספה" לפרשת משפטים בו נאמר ורפא ירפא – נכללו בו מיקבץ ובו לקט מכתבים בעניני רפואה (עמודים 337-269).

וגם עכשיו בשנת ה'תשע"ז כאשר חברי ועד הנחות בלה"ק שוקדים על הכנת הכרך הבא של אגרות קודש. וכפי שאנו זוכים מהיו"ל על ידם מדי שבת בשבתו, כאשר מדי שבוע ישנם הוספות של אגרות קודש שטרם נדפסו. מן הראוי, כי כל מי שיש בידו מכתב שטרם פורסם, לשלחו אליהם. וזכות הרבים תלוי בו.