שאלה: איך מקיימים את 'שש הזכירות' ומי חייב בהן?
תשובה: כמה מגדולי הפוסקים סבורים ש'שש הזכירות' הן מצוות מן התורה שיש לקיים בכל יום, במחשבה ובדיבור, הן גברים הן נשים.
נאמר (דברים טז,ג): "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", וחז"ל קבעו להזכיר את יציאת מצרים באמירת פרשת ציצית בקריאת שמע ובברכה שאחריה. לפי אדמו"ר הזקן החובה היא גם בערב.
בפוסקים הובא מכתבי האריז"ל שטוב לכוון כמה מהזכירות באמירת קריאת שמע וברכותיה: ב"ובנו בחרת" – לזכור את מתן תורה ומעמד הר סיני; "לשמך הגדול" – מעשה עמלק, "שאין שם ה' שלם עד שיימחה זרעו של עמלק"; "להודות לך" – שהפה נברא רק להודות לה' ולא לדבר לשון הרע, וזו זכירת מעשה מרים (ויש שהוסיפו: "ולייחדך ולאהבה את שמך" – מעשה העגל, שבו עברו על ייחוד ה' ולא היו שרויים באהבה עמו); "וזכרתם את כל מצוות ה'" – זו שבת, השקולה כנגד כל המצוות.
בסידור אדמו"ר הזקן ובסידורים רבים הובאו 'שש הזכירות' כדי לאומרן אחרי תפילת שחרית. למנהג חב"ד אומרים אותן בכל יום, גם בשבת, ביום טוב, בראש השנה וביום הכיפורים.
הספרדים נוהגים, על-פי החיד"א, לומר עוד ארבע זכירות: ירידת המן, עצת בלק ובלעם שהפכהּ ה' לטובה, זכירת ה' "הנותן לך כוח לעשות חיל", וזכירת חורבן ירושלים. בסך הכול עשר זכירות.
מקורות: תו"כ ר"פ בחוקותי. שו"ע אדה"ז ס,ד (וכף החיים שם, ד). סז,א. ע,א. רעא,ה. אנציקלופדיה תלמודית, כרך יב עמ' קצח ואילך (ערך 'זכירות', וערכי כל אחת מהזכירות), וסידור 'צלותא דאברהם' ח"א עמ' תכ, וש"נ. ספר המנהגים עמ' 18. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
