ארון הברית, שעמד בקודש הקודשים, היה נסתר מעיני העם. גם כאשר הגיעה שעת מסע נצטוו בני קהת להסיר את פרוכת המסך, שחצצה בין קודש הקודשים ובין הקודש, ולכסות בה את הארון. מעליה נדרשו להניח עוד כיסוי, מעור תחש, וכל זה בלי שעיניהם יראו את הארון, כציווי ה' בפרשתנו: "וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ, וָמֵתוּ".
הארון המכוסה מייצג שני קצוות: הארון הוא הכלי המקודש ביותר במקדש, ובו מונחים לוחות הברית שעליהם חקוקים עשרת הדיברות משני צידיהם, בדרך נס. ובה בעת הארון והלוחות נשארים מכוסים. הם אינם גלויים אלא נסתרים, ולא זו בלבד, אלא שהם מכוסים ביריעת עור של בעל חיים שכבר אין בו חיוּת. העור הוא החלק הטפל שבבעל החיים, והוא המכסה את הדבר הקדוש ביותר!
חיבור בלי התנתקות
שני הקצוות האלה – קדושתו העצומה של הארון והיותו מכוסה – מייצגים את מהות עבודתו של היהודי. הארון מייצג את החיבור של היהודי עם האור האלוקי, עד לרמה הגבוהה ביותר. חיבור כזה עלול לגרום ל'כלות הנפש', להיפרדות הנשמה מן הגוף בשל שאיפתה לדבוק בקב"ה, כפי שהיה אצל נדב ואביהוא, בני אהרון.
התכלית היא שהארון יהיה מכוסה. שיהודי יחיה בתוך עולם חומרי ונחות, המסתיר את אורו של הקב"ה, ובתוכו דווקא יקיים את כל התורה. ויתרה מזו, עליו לשאוף להגיע לקשר עמוק כל-כך עם התורה, כמו בני קהת, נושאי הארון.
משימה לכל יהודי
עבודת בני קהת הייתה בנשיאת הארון על הכתף דווקא. לכל דבר יש 'פנים' ו'אחור', אך לוחות הברית היו כתובים משני עבריהם, ועל כן היו בחינת 'פנים' לגמרי. לעומת זה, הכתף מייצגת את החלק האחורי שבאדם. נשיאת הארון על הכתף מסמלת את חיבור החלק האחורי אל לוחות הברית.
אמנם משימה זו הייתה מוטלת על בני קהת, אך היא שייכת לכל יהודי, שהרי יש כמה הלכות שנלמדות ממשא הארון והן שייכות לכל יהודי. לכן כל יהודי מוזהר על העבודה הרוחנית – "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו".
צידה למדבר
נשיאת הארון המכוסה הייתה במדבר, אזור צחיח שכמעט אין בו חיים. המדבר מייצג שיממון רוחני, שמנסה לדכא את הקדושה. וזו התכלית של חיי היהודי: לגלות את הקדושה במדבר דווקא, כשהארון מכוסה.
אך קודם שנכנסים לפעול ב'מדבר' הרוחני קוראים בתורה את פרשת בחוקותיי, ושם נכתב: "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת". הכניסה למדבר מלוּוה בהבטחת הקב"ה, שהעבודה הרוחנית במדבר לא תחליש את היהודי, אלא להפך, היא תביא אותו לעלייה הגדולה בגאולה האמיתית והשלמה.
(תורת מנחם תשמ"ה, כרך ד, עמ' 2139) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
