חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:43 זריחה: 5:35 ט' בסיון התש"פ, 1/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שמירת שבת ברמת אביב ג'
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1583 - כל המדורים ברצף
תמונות מסוכנות המעודדות טרור
יש חדש
טעותם של נדב ואביהוא
שקר
אהבת ישראל של גנב
הרמת קרן ישראל
העגונה שלא הותרה
כוחם של יהודים
שמירת שבת ברמת אביב ג'
תוכחה ולא שנאה

בכל יום שישי בצהריים יהודה מכלוף נועל את בית הקפה 'פרש' שבבעלותו, ונוסע לביתו להתכונן לשבת קודש. לכאורה דבר טבעי ומובן מאליו, אבל למי שמחזיק בית קפה בלבה של רמת אביב ג', מול מרכז שוסטר, זה כרוך במסירות נפש לא פשוטה.

בשעה שיהודה חוזר מבית הכנסת עם ילדיו ועושה קידוש, בתי הקפה המתחרים בו פתוחים ושוקקים לקוחות. אין זה דבר פשוט להחזיק בית קפה באזור כזה ולסגור אותו בשבת. סיפורו של יהודה מספק הצצה לרחשי לבם של בעלי עסקים לא מעטים בתל-אביב, המקפידים לשמור על קדושת השבת.

הזהירו אותו

כבר מגיל ארבע-עשרה יהודה נמצא בתחום המסעדנות. הוא התחיל כשוטף כלים, בהמשך שימש טבח, וכשבגר יותר ניהל מטבח. כיום הוא בעלים ושותף של כמה מסעדות, אחת מהן ברמת אביב. כשקנה את בית הקפה החליט גם לקבל כשרות של אחד מגופי הכשרות. "אני שומר על כשרות גם בארץ וגם כשאני בחו"ל", הוא אומר. "אני גם מארגן כאן שיעור תורה שבועי. זה חלק ממני. השיעור גדל הולך, ובעת האחרונה כבר משתתפים בו יותר מחמישים אנשים".

סביבתו הקרובה נדהמה כשהודיע שבית הקפה שלו יהיה סגור בשבת וישמור כשרות. "אחד החברים הזהיר אותי מהעתיד הכלכלי הצפוי לי", הוא מספר. "אף אחד לא האמין במהלך הזה. אבל זו האמונה שלי, וב"ה אני שורד".

לא מרים ידיים

בעלי מכולות ועובדיהן בתל-אביב הם הנפגעים הישירים מפסיקת בית המשפט העליון, שאישרה את חוק העזר העירוני שמתיר פתיחת מרכולים בשבת. תרבות העסקים הפתוחים בשבת בהחלט פוגעת ביהודה, אבל הוא אינו מתכוון להרים ידיים.

"יש כאן דעה רווחת", משתף יהודה, "שעסקים כמו שלי עושים את הכסף הגדול בשבת. לפי הדעה הזאת, מבחינה כלכלית, אין היגיון להיות סגור בשבת. אבל אותי זה לא מעניין. בורא עולם לפני הכול. גדלתי בבית מסורתי, הוריי אנשים דתיים. גדלנו עם התורה. איני מוכן לעבוד בשבת. כך גם עם הכשרות. אם אני מוריד את הכשרות, אני אמור לכאורה להרוויח יותר. אבל אנחנו יהודים, נולדנו בארץ ישראל, זו דרך החיים שלי".

בית של אמונה

לדבריו, הוא נתקל גם בתגובות עוינות. "השבוע נכנסה אליי אישה וכשראתה את סמל הכשרות, אמרה שהרופא שלה אמר לה לא לדרוך כאן. שאלתי אותה מה כוונתה, והיא השיבה: במקום שיש כשרות יש שחיתות... אמרתי לה שיש מסביב הרבה מתחרים בלי כשרות ושאנחנו לא מחייבים אף אחד להיכנס אלינו. כאן שומרים כשרות והמקום שומר שבת".

הקשיים אינם מרתיעים אותו. הוא דבק באמונתו. "על הנייר אולי אני מפסיד מהסגירה בשבת, אבל אני חי לפי האמונה שלי, ואני מאמין שבכסף של שבת אין ברכה. הנפש שלי אומרת להקפיד על השבת והכשרות. יש לי שישה ימים לעבוד ולהוכיח שאני טוב. יום אחד בשבוע לא עובדים. יש לי שלושה ילדים. אני הולך איתם לבית הכנסת, עושה קידוש, אוכלים יחד. הטלפון לא מעניין אותי. אף אחד לא ייקח ממני את זה".


בורא עולם לפני הכול. מכלוף ומסעדתו


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)