טוב בעצם מהותו
משה רבנו, בהיותו טוב בעצם מהותו, כפי שנאמר (שמות ב,ב) "ותרא אותו כי טוב הוא", הרגיש והכיר את כל חלקי הטוב שיש בכל אחד ואחד מישראל, ובכלל זה גם מה שצפון ונעלם בתכלית ההעלם. את הטוב הנעלם הזה הביא לידי גילוי. לכן הוא נקרא 'רעיא מהימנא', רועה המפרנס את נשמות ישראל ומביא את הטוב הנעלם בתוכן והצפון בהן לידי גילוי.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
שכר גומלי חסדים
"ותקרא שמו משה... כי מן המים משיתיהו" (שמות ב,י). מכאן אתה למד שכרם של גומלי חסדים. אף-על-פי שהרבה שמות היו לו למשה לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כפי שקראתו בִתיה בת פרעה, ואף הקב"ה לא קראו בשם אחר.
(שמות רבה)
שלא כדרך העולם
"ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו" (שמות ב,יא). אומר המדרש (שמות רבה): "שהיה גדל שלא כדרך העולם". אין זה מדרך העולם שיהודי מקורב למלכות, בן בית בחצר המלך, ופתאום הוא מתעניין בצרת אחיו.
(ילקוט הדרוש)
פנה אל התלאות
"וירא בסבלותם" (שמות ב,יא). משה לא חיפש את חטאי ישראל, אף שהיו עובדי עבודה זרה. הוא לא הביט על זה כלל, אלא "וירא בסבלותם" – ראה את צרות ישראל.
(רבי אהרון רוקח מבעלז)
מושה אחרים
לכאורה היה צריך להיקרא 'משוי'. אלא 'משה' הוא מלשון ממלט ומושה אחרים מצרה. שמו של אדם אינו על-פי המאורעות אלא על-פי המעשים. לא מפני שניצול, אלא כדי שיציל. לא 'משוי' אלא 'מושה' אחרים.
(הראב"ד)
שתי שלמויות
"ותרא אותו כי טוב הוא" (שמות ב,ב). אומרת הגמרא (סוטה יב): "אחרים אומרים נולד כשהוא מהול, וחכמים אומרים... נתמלא הבית כולו אור". לכל מנהיג בישראל מעלתו ושלמותו העצמית, וכמו-כן מעלתו ושלמותו כמנהיג. במשה נראו שני הדברים מיד עם לידתו. העובדה שנולד מהול רומזת על שלמותו העצמית, ואילו זה שנתמלא הבית כולו אור רומז על שלמותו כמנהיג, המרעיף שפע ברכה ואורה לבית ישראל כולו.
(הרבי מליובאוויטש)
האש שבסנה
"וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה" (שמות ג,ב). מן השמים הראו למשה רבנו כי מנהיג ישראל חייב למצוא את 'לבת האש' בתוך ה'סנה', היהודי הפשוט, ולגלותה.
(אדמו"ר הזקן)
יוליד עברים
"ותאמר מילדי העברים זה" (שמות ב,ו). "מילדי העברים" – מיילד עברים. הוא יוליד וייצור עברים; הוא יהיה ממעצבי דמות העם.
(ישמח ישראל) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
