הפרח מסמל פריחה ושלמות בעבודת ה' * החסיד שקיבל 'ישר כח' מהרבי על היעדר פרחים בחתונת בתו * גם מדבר דומם צריך ליצור פרח * ומה נעשה עם עציצי הפרחים שהיו בבית הרבי לאחר הסתלקות הרבנית בשנת תשמ"ח?
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
בשיחתו לתלמידות המסיימות – כ"ח סיון תשמ"ג ('התוועדות תשמ"ג' כרך ג' עמ' 1672) מתבטא הרבי:
וכמנהג ישראל במקומות רבים ליפות את הבית עם פרחים לכבוד שבת ויום-טוב...
הרבי לא הצביע על מקור, אך נראה שיסוד הדברים במדרש ויקרא רבה פרשה כג פיסקא וא"ו:
"מה שושנה זו, מתוקנת לשבתות וימים טובים...". [המדרש שם ממשיך: "כך ישראל מתוקנים לגאולת מחר"]. זאת בנוסף למה שמצינו במסכת שבת (לב, ב) בענין הדסים לבשמים – שני הדסים אחד (כנגד) זכור ואחד (כנגד) שמור.
תנועה של פריחה
בשבת קודש פרשת מקץ שבת חנוכה תנש"א ('התוועדויות תנש"א' כרך ב' עמ' 70 הערה 27) אומר הרבי:
להעיר ש"פרח" הוא מלשון פריחה, שנמצא תמיד בתנועה של צמיחה וגידול – ומטעם זה צריכה להיות זהירות יתירה בשבת בנוגע לפרחים ראה (לדוגמא) שולחן-ערוך אדמו"ר-הזקן אורח-חיים סימן שלו סעיף יח ["ענפי אילנות שהוכנו לתשמיש מבעוד יום בענין שיש תורת כלי עליהם ומותרים בטלטול כמ"ש בסימן שח מותר להעמידם במים בשבת ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים וצריך ליזהר שלא ליתן מים אל כלי כדי להעמידם שם אלא יעמידם במים שהיו בכלי מכבר, ואפילו העמידם במים מבעוד יום אסור להוסיף עליהם מים בשבת ויום-טוב מפני שטורח לתקן כלי"] – ויש בו גם ענין היופי, שמורה על שלימות העבודה.
אות הצטיינות
בכ"ח סיון תשמ"ג הסיק הרבי – מסיפור מטה אהרן – שמכל דבר בעולם הנמצא סביבו, גם דבר דומם, צריכים לעשות "פרח" (דבר של יופי) ביחס לענייני יהדות, תורה ומצוותיה, ועד שדבר זה גופא עושה פירות – "ויגמול שקדים" ובאופן של זריזות.
ביום ו' דחג-הסוכות תשמ"ה ('התוועדויות תשמ"ה' כרך א' עמ' 327) השווה הרבי את האתרוג והלולב שנוטלים בחג-הסוכות ל'אות-הצטיינות' על הניצחון במלחמת היצר, וציין: "וכן הוא מנהג העולם – שנותנים בידיו של המנצח 'פרחים' וכיוצא-בזה".
דיי לבזבוז
כאשר נישאה בתו של הרב החסיד ר' משה יצחק העכט מניו-הייוון, החליט הנ"ל כי בחתונה לא יהיו פרחים. מזכירו של הרבי – הרב ח.מ.א. חדקוב נכח בחתונה והבחין באי-הימצאותם של פרחים בשולחנות.
כמה ימים לאחר-מכן קרא הרב חדקוב לחתן – הרה"ח ר' יעקב הכהן קפלון – ונתן לו יישר-כוח בשמו של הרבי על כך שלא היו פרחים. גם ההורים עצמם – הרה"ח ר' משה יצחק העכט ורעייתו – זכו לשמוע מהרבי ב'יחידות' שהתקיימה בימים שלאחרי החתונה "יישר-כוח שלא היו פרחים בחתונה". הסיבה לכך היא, מן הסתם, החיסכון בהוצאות החתונה.
וכך כתב הרבי בשנת תשל"א (הדברים התפרסמו בשעתו ב'בטאון חב"ד' כסלו תשל"א – ומשם ב'אגרות-קודש' כרך ז"ך עמ' יא):
אם כן יעשוה בהקדם. ואין עניין בכלל לבזבז מעות על הוצאות חתונה. והלואי שיזכו להראות דרך לאברכי אנ"ש שי' – אשר חתונה חסידותית היינו בהרחבה בכל ענינים הרוחניים והרחבה אמיתית, ויקר ממונם של ישראל להשתמש בו – לא בשביל להראות לפלוני שכאן היו פרחים גשמיים – יותר מאשר אצל פלוני וכיו"ב".
מתנה לניצול
סופר השואה אלי ויזל שהרבי עודד אותו להינשא ולהקים בית, סיפר כי ביום נישואיו זכה לקבל מחסיד חב"ד סידור-פרחים בשם הרבי (ומידי ספק לא יצאה שמועה זו אם מדוייקת היא).
פרחים בבית הרבי
הרה"ח ר' זלמן גורארי' – מידידי בית הרב – נהג לקנות בערב י"ד כסלו – יום נישואי הרבי והרבנית בשנת תרפ"ט – כלי כסף נאה ובו פרחים יפים לרבנית. בשנת תשמ"ח הגדיל לעשות כאשר קנה עץ גדול ומפואר והרבנית ביקשה להציב את העץ על אם הדרך המובילה מהכניסה אל החדר בו היו הרבי והרבנית יושבים בעת סעודת שבת – בספריה.
עם פטירת הרבנית הורה הרבי למשמש-בקודש הרה"ח ר' שלום דובער גאנזבורג למכור את כל העציצים והפרחים שהיו בבית בנמקו "אין מי שיטפל בהם – הם יתקלקלו ויהיו מכך זבובים", והוסיף: את הכסף תיתן לצדקה. זכות ראשונים – הוסיף הרבי – לאלו שנתנו את זה וכך נעשה ('בקודש פנימה', אשכנזי, עמ' 40).
* * *
היה זה באחד מכינוסי הנשים ב-770 בהם דיבר הרבי לפני נשי ובנות ישראל. בצאתו, הבחין בסלסלת פרחים שהוכנה עבורו, משך בכתפיו לסימן תמיהה ופליאה, אך לפועל נטלה ויצא עמה את ביהמ"ד ב-770. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
