חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:35 י"ג בסיון התש"פ, 5/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"אנו אין לנו אלא מנהג נשיא דורנו"
ניצוצי רבי

התייחסויות שונות של הרבי לדבקות במנהגי רבותינו נשיאינו וההליכה בדרכים שסללו * פעמים שהתבטא - "ואנו אין לנו אלא מנהג נשיא דורנו", ופעמים אחרות - "זהו הנהגת נשיא ואינו שייך לאחרים" * על כך ועוד ברשימה שלפנינו (ראה גם 'התקשרות' גיליונות תצו, תצח)

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בשנת תש"ו (איגרות-קודש, כרך ב, עמ' קנ) מבהיר הרבי:

המנהגים שנדפסו ב"היום יום" ובהגדה הם הוראה לרבים על-פי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, מלבד אותם שכתוב בפירוש: מנהג אדמו"ר או בית הרב, ואז על כל-אחד-ואחד לברר איך יתנהג.

בשנת תש"ט (בחיי הרבי הקודם) נשאל הרבי נשיא דורנו על-ידי הרה"ח ר' ישראל-נח בליניצקי "אם יש להוסיף על מניין ז' קרואים בשבת בכדי להוציא מלב הנוסף את החשד שמרחקים אותו".

הרבי (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' לא) משיב:

בכלל הרי-זה תלוי במהות הנוסף... הכל לפי ראות עיני המורה על אתר.

אבל בטח ידוע לכת"ר... אצלנו מקפידים במאוד שלא להוסיף קרואין אפילו בשבת וכנראה שהוא מיוסד על הוראת הצמח-צדק בשו"ת או"ח סל"ה. ואירע כאן בשבת חתונה ולא הסכים כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א שיוסיפו קרואים כי-אם שיקראו בשני מקומות.

בהמשך מוסיף הרבי וכותב כי, לצד "גודל ערך ההתקשרות, נחיצותה וחביבותה (ובפרט אם גם מקום גשמי מפסיק) הרי עלינו כולנו להתאזר ולהתאמץ ביותר לאחוז בהוראות רבותינו נשיאי חב"ד מנהגיה[ם] ותנועותיהם השייכים לנו". ובסוגריים: "פרט לאלו שאינם אלא של הנשיא עצמו".

תלמיד נוהג כרבו

דברים ברורים על חשיבות הדבקות במנהגי רבותינו השמיע הרבי לפני הסועדים על שולחנו, בסעודת ליל א' דחג-הסוכות תשכ"א ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' סב-סד):

חז"ל מדגישים בכמה מקומות את גודל העניין שתלמיד צריך לנהוג כרבו, וממילא יש להשתדל לנהוג כמנהגי רבותינו נשיאינו [כולל הנהגות שנהגו בד' אמות שלהם ובהסכמתם וכידוע בגודל העניין ד"מעשה רב"].

ובהמשך:

...כפי שנהגו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר - כך עלינו לנהוג בכל אתר ואתר, וגם באה"ק ת"ו. על-דרך זה בעניין מקום הדלקת נרות חנוכה. (קודם לכן דובר על נשיאת-כפים ועל שינה בסוכה).

"וכך נוהג גם אני"

בהתוועדות י"ג בתשרי תשמ"ג ('התוועדויות' תשמ"ג, כרך א, עמ' 145) אמר הרבי:

כ"ק מו"ח אדמו"ר נהג להתפלל את כל התפילות מתוך הסידור (מלבד עניינים מיוחדים) - אף-על-פי שבוודאי ידע את כל התפילות בעל-פה, וכך נוהג גם אני - כפי שראיתי את הנהגתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

"מעשה רב" גובר

"המנהג בפועל - 'מעשה רב' - גם אצל גדולי ישראל, וכן אצל רבותינו נשיאינו, שקורין שניים מקרא (לא מתוך ספר-תורה כשר, אלא) מתוך חומשים הנדפסים דווקא, למרות המובא אודות הנהגת האריז"ל, ופסק-דין אדמו"ר הזקן לקרותם בספר-תורה כשר..." - אמר הרבי בהתוועדות שבת-קודש פרשת ויגש תשמ"ח ('התוועדויות' תשמ"ח, כרך ב, עמ' 167).

טעם פשוט וטעם פנימי

בהתוועדות י' בשבט תשל"ז (שיחות-קודש תשל"ז, כרך א, עמ' 451) התייחס הרבי לשימוש המרובה שהוא עושה בלשון "וכו'". תחילה הסביר עניין זה בפשטות - כדי לקצר ולחסוך אריכות הדברים. לאחר מכן המשיך והסביר שזה קשור בעניין של "חייב אדם לומר בלשון רבו" - שכן מצינו אצל כ"ק אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע שימוש במילת "וכו'" בריבוי מופלג ביחס לשאר הנשיאים - אדמו"רי חב"ד.

ועוד בקשר למטבע לשון זה, כותב הרבי באיגרת משנת תשט"ו (איגרות-קודש, כרך י, עמ' שלט):

וכיוון דחובת אדם לומר בלשון רבו, הרי באותה הפעם שהייתי נוכח [=עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בברית-מילה] היה זה בווארשא ונתן עשרים זלאטעס (זהובים) ואמר...

"רצה להתנהג כמו אביו"

בהזדמנות אחת (אור לכ"ד טבת תשט"ו) הזכירו לפני הרבי את הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בימי ההילולא של רבותינו נשיאנו, והרבי הגיב ('התוועדויות' תשט"ו, חלק יג, עמ' 184):

פרטי הדברים בזה נתבארו ברשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנדפסה בקונטרס ב' ניסן תרח"ץ - החילוק בין הנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בימי ההילולא של אביו (אדמו"ר המהר"ש) וזקנו (אדמו"ר הצמח-צדק), לגבי הנהגתו בימי ההילולא של רבותינו נשיאנו בדורות שלפני זה, אדמו"ר האמצעי, ולפני זה אדמו"ר הזקן.

ולהעיר, שכן נהג גם כ"ק מו"ח אדמו"ר עם היותו דור שלאחרי זה, וכנראה הטעם הוא מפני שרצה להתנהג כמו אביו.

מנהג נשיא דורנו

במענה לשאלת בחור (לקוטי-שיחות, כרך כד, עמ' 343) השיב הרבי:

בנוגע לצבע בגדי שבת ויום-טוב - מפורסם שיש לובשים לבנים, ויש הפכם, ויש - צבעונים (ומפורש בספרים הטעמים השונים טעמי כל אחד ואחד).

אך הרבי  מוסיף וקובע:

ואנו אין לנו אלא מנהג נשיא דורנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר.

כיוון שנהגו בגלוי

בי"ט באלול תשמ"ח ('התוועדויות' תשמ"ח, כרך ד, עמ' 304) ביאר הרבי את הנהגתו יומיים קודם לכן, בעת הנחת אבן הפינה להרחבת '770', כאשר יצא לבוש בבגדי משי ("כאן המקום לבאר את הטעם שיצאנו ל'הנחת אבן הפינה' עם בגדי משי, לבושי שבת ויום-טוב").

אחרי הבאת קטע ממאמרו של הרבי מוהרש"ב ש"שבת מקבל מעולם הבריאה" ומשי הוא מבעל-חיים; ובשבת, שהיא בדרגת עולם הבריאה, לובשים בגד משי שבדרגת עולם הבריאה, המשיך הרבי:

והנה ראינו בהנהגת רבותינו נשיאינו, שבכל עניין של יום-טוב לבשו בגלוי בגד משי, ומכיוון שהם נהגו זאת בגלוי, זהו סימן שאין זה הנהגה מיוחדת לנשיאי הדור.

הנהגה שבפירסום

דיון ארוך ערך הרבי בהתוועדויות אחרון-של-פסח (בעיקר משנת תשכ"ז ותשל"ז) על-דבר הנהגת רבותינו נשיאינו להדר ולדקדק באכילת שרויה בסעודות אחרון-של-פסח (ראה גם 'אוצר מנהגי חב"ד', ניסן). כהקדמה מדגיש הרבי (לקוטי-שיחות, כרך כב, עמ' 30): אם על כל מנהג ישראל נאמר כי "תורה היא", הרי על-אחת-כמה-וכמה שזהו בנוגע להנהגה בפרסום של רבותינו נשיאינו, מה-שאין-כן הנהגה סתם או עראית, ועל-אחת-כמה-וכמה שבצנעה.

יש עניינים ויש עניינים

באופן כללי - הסביר הרבי בשיחת כ' במרחשוון תשל"ז ('יום מלכנו', עמ' 31, הערה 10) - יש אצל רבותינו נשיאינו עניינים השייכים להם בלבד, ויש עניינים שהם גילוי לאחרים; כשם שאצל הקב"ה יש עניין של "עצמות" ויש אור השייך לעולמות... שמזה מובן שעניינים והוראות של רבותינו שפרסמום ובדפוס (לדורות), משמעותם ושייכים הם לכל אחד ואחד.

"מכיוון שהרבי סיפר"

בכמה הזדמנויות סיפר הרבי כי לפני נישואיו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, 'חנוכת הבית' של דירתו היתה על-ידי הבאת ילדים מתלמוד-תורה שלמדו שם תורה כהקדמה לכניסתו לדור בבית.

"והנה" - ציין הרבי בשבת-קודש פרשת צו תשי"ד ('תורת מנחם', חלק יא, עמ' 142) - "מכיוון שהרבי הוא נשמה כללית, הרי כל העניינים שהיו אצלו הם עניינים הנוגעים לכל אחד ואחד. ומכיוון שהרבי גם סיפר סיפור זה, הרי זה גם הוראה לכל אחד ואחד".

היה צריך לבקש רישיון...

"כבר אמרתי פעם" - סיפר הרבי בכ"ד בטבת תשי"ב ('התוועדויות' תשי"ב, חלק ד, עמ' 260) - "שכאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר היה מספר לי סיפור, כבר ידע מלכתחילה שאפרסם אותו, יום קודם או יום אחר כך, אם בעל-פה או בכתב, או בדפוס, אבל זאת ידע, שהדבר לא יישאר בגדר סוד".

"אלא שבזה גופא היו חילוקים", המשיך הרבי (שם), "היו עניינים כאלה שציווה עליי להעלימם לעצמי, ואז הייתי צריך לבקש ולפעול רישיון על פרסום הדבר; אבל היו עניינים שמלכתחילה לא הטיל עליהם 'הגבלות'".

הדברים נאמרו בקשר ללימוד לקבלת 'סמיכה' קודם החתונה, כשהרבי מדגיש:

ואף שהמדובר הוא בנוגע להנהגה של בית הרב, מכל-מקום, כיוון שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר וגילה את הדבר, מובן שמנהג זה הוא הוראה לרבים שצריכים לקבל סמיכה להוראה קודם החתונה.

"אחד הקיף והקפידו על זה"

כך ציטט הרבי ב"היום יום" חלק שני ('ימי מלך', כרך ב, עמ' 878) משיחת חג הסוכות תש"ד:

בשנת האבילות אין מקיפין (הבמה בד' מינים). אדמו"ר היה מקיף אבל זהו מהנהגות נשיא ואינו שייך לאחרים. זוכר הני שאחד הקיף והקפידו על זה...

בהמשך ל'שבעה' אחרי פטירת אחיו ר' ישראל-אריה-לייב ז"ל כתב הרבי בי' בסיוון תשי"ב (איגרות-קודש, כרך ו, עמ' קד:

הנני בספק במנהג כ"ק מו"ח אדמו"ר בהאבילות - שבעה - אחרי אמו הרבנית ע"ה אשר עלה לתורה גם-כן בימות החול ובמנחה לשבת, היינו גם אלו העליות שלא היה רגיל בהם לולא האבלות, ולא מצאתי טעם על זה ובמילא לא מלאני ליבי לנהוג ככה ולא עליתי לתורה אלא ביום השבת-קודש וכידוע הפסק דרבינו-תם בזה.

(יתכן שבהמשך נתברר הדבר לרבי - כמפורש ב'רשימות הנהגות קודש' משנת תשכ"ה אות קע והערה 109 - כי בשנת תשכ"ה, אחרי פטירת אימו ע"ה, נהג כמנהג אדמו"ר מוהריי"צ).


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)