מילים בוערות
"עשה לך תיבת עצי גופר" (בראשית ו,יד). 'גופר' מלשון גפרית. עשה את דבריך, מילותיך ו'תיבותיך', משולהבים בלהבת אש קודש.
(רבי צבי מזידיצ'וב)
איש כמעשהו
"עשה לך" – לך בדרכך ובשיטתך. לא התערבת עם בני דורך ולא הוכחת אותם. לא רצית להיות בצוותא עמם ולהתחבר אליהם. תהיה אפוא כעת בתיבה עם חיות השדה.
(אלשיך)
לא להינצל לבד
"ויבוא נח ואשתו... אל התיבה" (בראשית ז,ז). אין אדם יכול להסתפק בהיכנסו בעצמו לתוך ה'תיבה', לאותיות התורה והתפילה; מחובתו להכניס גם את בני ביתו אל ה'תיבה'.
(הרבי מליובאוויטש)
שני פירושים
"שניים-שניים באו... אל התיבה, זכר ונקבה" (בראשית ז,ט). בכל תיבה שבתורה יש שני פירושים, זכר ונקבה: 'זכר' – בחינת חסד; 'נקבה' – בחינת גבורה.
(כתר שם טוב)
לשון נקייה
לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו. שנאמר (בראשית ז,ח) "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה", ולא נאמר "מן הבהמה הטמאה".
(פסחים ג,ב)
הבריאה בידי האדם
"עשה לך תיבת עצי גופר". מדוע נאמר 'לך' דווקא, והלוא התיבה נועדה להחיות זרע "על פני כל הארץ"? אלא ללמדנו שהאדם הוא הבריאה המרכזית, וכל מה שנברא על פני כל הארץ תלוי בעבודת האדם. אם התנהגותו אינה כראוי, הוא מוריד את הבריאה כולה ממדרגתה, וכאשר הוא מתנהג כראוי, הוא מעלה הכול למדרגה עליונה יותר.
(ספר המאמרים תרצ"ט)
אך נח
"ויישאר אך נח" (בראשית ז,כג). "אך נח" –נח לבדו. זה פשוטו, ומדרש אגדה: גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות. ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו, ועליו נאמר "הן צדיק בארץ ישולם".
(רש"י)
דאגה לברואים
נח, על אף היותו "איש צדיק", בכל-זאת עסק וטרח בפרנסת כל ברואי העולם, ובכלל זה הבהמות והחיות. ואף שהיה הדבר כרוך בסבל אישי – "ארי הכישו", "גונח וכוהה דם" – בכל-זאת לא הפסיק את עבודתו זו.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
