המדרש מסביר באמצעות משל את משמעותו של חג שמיני עצרת: "משל למלך שעשה סעודה שבעה ימים, וזימן כל בני-אדם שבמדינה בז' ימי המשתה. כיוון שעברו ז' ימי המשתה, אמר לאוהבו: כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה - נגלגל אני ואתה במה שתמצא".
והנמשל: בימי חג הסוכות אנו מקריבים שבעים פרים כנגד כל אומות העולם. ביום השמיני הקב"ה אומר לעם ישראל: "גלגלו במה שאתם מוצאים, בפר אחד ואיל אחד". במדרש אחר מסופר שהקב"ה כאומר: "קשה עליי פרידתכם", ולכן נתן לנו עוד יום של חג. נשאלת השאלה, והלוא בין כך ובין כך תהיה לבסוף הפרידה - במה פותר יום שמיני עצרת את "קשה עליי פרידתכם"?
מניעת פירוד
אלא שיש כאן דיוק בלשון "פרידתכם". לכאורה היה מתאים לומר "קשה עליי פרידתנו", שהרי מדובר בפרידה של הקב"ה מעם ישראל; ואולם הלשון הוא "פרידתכם". מזה מובן שהפירוד אינו קיים אצל הקב"ה, ושכל אפשרות הפירוד תיתכן רק מצד עם ישראל.
מצד הקב"ה אין שום פירוד בינו לבין עם ישראל. הקשר בינו ובין העם היהודי נצחי, בלתי-מותנה, אינו נתון כלל לשינויים. אהבתו הגדולה לעמו אינה יכולה להיעלם והיא קיימת במלוא עוצמתה בכל זמן ובכל מצב. אפשרות הפירוד יכולה להיווצר רק מצד עם ישראל, כפי שנאמר: "כי פנו אליי עורף ולא פנים". וזו הכוונה ב"קשה עליי פרידתכם": הקב"ה אומר לעם ישראל – מצידי אין כל פירוד, אבל אני חושש מ"פרידתכם", מהאפשרות שאתם תיפרדו מאיתי במהלך השנה.
עוד משמעות ב"פרידתכם" היא הפירוד הפנימי בתוך עם ישראל. כאשר עם ישראל מאוחד ומלוכד, השכינה יכולה לשרות בתוכו, בבחינת "ברכנו אבינו כולנו כאחד"; אך כאשר יש חלילה פירוד בתוך עם ישראל, הדבר מפריע גם להשראת השכינה. וזה מה שהקב"ה אומר: אחרי ימי חג הסוכות, שבהם הייתם מאוחדים ומלוכדים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במצוות הסוכה וארבעת המינים, אני חושש עכשיו שמא יקרה "פרידתכם" – שמא ייווצר ביניכם פירוד.
שמחה שווה
איך מונעים את הפירוד במשמעותו הכפולה, הפירוד מה' והפירוד הפנימי בתוך עם ישראל? – על-ידי עוד יום חג, שבו "נגלגל אני ואתה". הקב"ה מוסיף לנו יום של חג, שמטרתו לקבוע בתוכנו את האחדות הפנימית ואת האחדות עם הקב"ה, בדרך שלא תוכל להיפגע ולהתרופף במשך השנה.
באחדות שבחג הסוכות היה אפשר להבחין בפרטים מחולקים. היה אתרוג, היה לולב, היה הדס והייתה ערבה. אמנם הם התאחדו, אבל עצם החלוקה הזאת נותנת מקום כלשהו לפירוד. בשמיני עצרת מקריבים "פר אחד איל אחד". הדגש הוא על אחדות פשוטה, מוחלטת. היום הזה ממחיש שכל ישראל הם דבר אחד, ושהם מאוחדים לגמרי עם הקב"ה. הוא חושף את הנקודה הפנימית של עם ישראל, שמבחינתה אין שום הבדל בין יהודי ליהודי.
הדבר בא לידי ביטוי גם בריקודים של שמחת תורה. כל השנה יש הבדל בין יהודי למשנהו מבחינת הידיעה וההבנה בתורה. אבל בשמחת תורה הכול רוקדים עם ספר התורה הסגור והעטוף במעילו. אין הבדל בין יהודי ליהודי. הכול שמחים בשווה, רוקדים בשווה, ומבטאים יחדיו את הקשר העמוק עם התורה. כך היום הזה, שמיני עצרת ושמחת תורה, מעניק לנו כוח לצאת לדרך, לשנה החדשה, על בסיס איתן של אחדות, ובכך תימנע האפשרות של "פרידתכם". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
