קרוב למאתיים אלף מבקרים ומתנדבים עסקו במרוצת השנים בסינון העפר שהוצא מהר הבית. הממצאים שופכים אור חדש על ימי הבית הראשון והשני. "הם מכסים שנות היסטוריה מימי הבית הראשון, השני, מהתקופה הרומית, הביזנטית ועד ימינו", אומר צחי דבירה, הארכאולוג ויוזם האתר.
ערב תשעה באב אנו מציגים כמה ממצאים שנחשפו במקום, לצד הסברים שניסח הצוות הארכאולוגי של המיזם.
אוצר המקדש
זו טביעת חותם על טין (בולה), המתוארכת לשלהי ימי הבית הראשון. מופיע בה שמה של אחת ממשפחות הכהונה, משפחת אימר. טביעה זו חתמה שק של חפצי יוקרה (כסף, זהב וכדומה), ככל הנראה מאוצר המקדש, שעליו הופקדו הכוהנים. זו העדות הארכאולוגית הראשונה שנתגלתה אי-פעם והמעידה על הפעילות המִנהלית שהתקיימה בבית המקדש הראשון.
"ירושלים הקדושה"
יותר מ-1500 מטבעות, מבין אלפי המטבעות שנמצאו בסינון, שייכים לתקופת הבית השני. המטבעות מייצגים יפה את חילופי השלטון לאורך ימי הבית. מטבע נדיר, אשר עורר התרגשות מיוחדת, נטבע בשנה הראשונה של המרד הגדול כנגד הרומאים. בחזית המטבע מופיעים ענף ועליו שלושה רימונים וכתובת בכתב העברי העתיק: "ירושלים הקדושה". בגב המטבע מופיעים גביע העומר והכתובת: "חצי השקל". ככל הנראה, המטבעות האלה נטבעו בהר הבית עצמו. המטבע נשתמר היטב, אף שהוא פגום מעט בשל שרֵפה, אולי השרֵפה שגרמה לחורבן בית המקדש השני.
סימני החורבן
מקצת הממצאים מעידים על החורבן האלים והלהבות האדירות ששרפו את בית המקדש. נתגלו ראשי חיצים, ששימשו את הצבא הרומי; פריטים אדריכליים עם סימני חריכה; ומטבעות שעברו שרֵפה. "בעפר שאנו מסננים יש כמויות גדולות של אפר, ומקורו בשרֵפה הגדולה של החורבן", מציין הראל אברהמי, מנהל האתר.
חריטת מנורה?
בעת האחרונה נחשפה חריטה מעניינת על חרס עתיק. "האם זו מנורה? צמח כלשהו?", שאלו בצוות אתר הסינון. "אם זו אכן מנורה, מה אפשר ללמוד ממנה על דגם המנורה במסורת היהודית? בכל השאלות הללו דנים כעת הארכאולוגים החוקרים את החרס הזה", אומרים אנשי האתר.
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
