פרשת דברים נקראת בכל שנה בשבת שלפני תשעה באב. ההפטרה בשבת זו נפתחת במילים: "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ" (ישעיה א,א). לכן השבת גם נקראת 'שבת חזון'. רבי הילל מפאריטש מביא (הועתק באור התורה לנ"ך כרך ב, א'צז, בשולי הגיליון) בשם רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב פירוש מעמיק יותר למשמעותה של שבת חזון. בשבת זו, הוא אומר, מראים לכל יהודי ויהודי במחזה, מרחוק, את בניין בית המקדש השלישי, שייבנה במהרה בימינו.
מראה מרחוק
רבי לוי-יצחק מביא על כך משל מאב שתפר לבנו בגד יקר מאוד, אך הבן קרע את הבגד היקר והיפה לקרעים. חזר האב ותפר לבנו שנית בגד יפה כקודמו, אולם גם הפעם קרע הבן את הבגד. כשראה האב כי בנו אינו נוהג כשורה, תפר לו בגד שלישי, אולם לא מסרו לו, כדי שלא יוכל לקורעו. מפעם לפעם, בזמנים מיוחדים, היה מוציא את הבגד, מראה אותו לבן ומבטיחו, שאם ישפר את דרכיו עד שהדרך הטובה תיקבע בנפשו – יקבל את הבגד. כך התכוון האב להרגיל את בנו לנהוג בדרך טובה וישרה.
והנמשל מובן: הקב"ה נתן לבניו את בית המקדש הראשון, והוא חרב בעוונותיהם. לאחר מכן נתן להם את בית המקדש השני, ושוב נאלץ להחריבו. על כן אין הקב"ה נותן מיד את בית המקדש השלישי. רק פעם אחת בשנה, בשבת חזון, הוא מראה לבני ישראל את בית המקדש השלישי, כדי לעוררם לתקן את דרכיהם עד שיהיו ראויים לזכות בבניינו.
ואולם כאן עולה מיד השאלה: וכי מי רואה את המחזה הזה של הבית השלישי? אם רואים אותו צדיקים בלבד ובעלי נשמות גבוהות, לכאורה לא הושגה המטרה של ה'מחזה', שהיא לעורר את העם לתשובה – שהרי מי שצריכים לתקן את דרכיהם הם המוני העם, והלוא הם אינם רואים את ה'מחזה'.
שאלה דומה נשאלת (ראו לקוטי תורה דברים לו,ד) גם על סוגים שונים של 'בת קול' שיוצאים בכל יום, כפי שמפורט במשנה ובגמרא (אבות פרק ו משנה ב. ברכות ג,א): מי שומע את ה'בת קול' הזאת? איזו תועלת היא מביאה אם אנשים כמונו אינם שומעים אותה?!
ה'בת קול' נקלטת
מוסבר על כך בתורת החסידות (לקוטי תורה דברים עא,ד; המשך תרס"ו עמוד קכא), שאכן הכרזותיה של ה'בת קול' נשמעות אצל כל אדם. אמנם האוזניים הגשמיות אינן שומעות אותה, אך נשמתו של כל יהודי שומעת את ההכרזות האלה. הנשמה המלובשת בגוף האדם אינה עיקר הנשמה אלא הארה בלבד שלה. עצם הנשמה נשארה למעלה, והיא שומעת את ה'בת קול' ומתעוררת, וכשהיא מתעוררת, נוצרת התעוררות גם בנשמה המלובשת בגוף.
הדבר מסביר מדוע מתעורר לפעמים ליבו של יהודי בהרהורי תשובה, בלי שום סיבה גלויה. לא קרה שום דבר שיגרום לו להתעורר. הוא לא חשב על כך ולא חווה אירוע שטלטל אותו, ופתאום חש התעוררות תשובה. מניין באה התעוררות זו? – מאותה 'בת קול' עליונה, שנקלטת על-ידי הנשמה. היא המעוררת את האדם באורח בלתי-מודע להתעוררות של תשובה ומכניסה בו מחשבות למעשים טובים.
זה גם ההסבר לשאלה בדבר ה'מחזה' של בית המקדש השלישי. אמנם בחושינו הגשמיים איננו יכולים לראות את מראה בית המקדש השלישי בשבת חזון; אולם הנשמה, שחושיה רוחניים ומעודנים יותר, קולטת את המחזה הרוחני ויש לכך השפעה גדולה, אם כי לא תמיד מוּדעת. ומי שגם גופו מזוכך ומעודן – רואה את הגילוי הזה גם בראייה גשמית ממש (ראו לקוטי שיחות כרך ט, עמוד 24). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
