התקדמות ועלייה בחיים יכולה להיעשות בשתי דרכים: יש התקדמות שבאה בהדרגה, כשיפור של מצב קודם. זו בנייה של נדבך על-גבי נדבך, כאשר המבנה של אתמול הוא הבסיס לשיפורים של היום. ויש התקדמות שבאה בקפיצה, תוך פריצת המסגרות שבתוכן פעלה המערכת אתמול. זו אינה התקדמות של שלב אחר שלב, אלא יצירת מתכונת פעילות חדשה, שאינה על בסיס מתכונת העבר כלל.

במונחיה של תורת החסידות ההתקדמות הראשונה נקראת 'עמידה'. נכון שיש שם התקדמות והמערכת משתפרת ללא הרף, עד שאי-אפשר להשוותה היום למה שהייתה בעבר; אולם מאחר שזו התקדמות בתוך אותה מסגרת קיימת והיא יוצאת מתוך אותו בסיס, הרי בעיקרם של דברים יש כאן דריכה מסויימת במקום. ההתקדמות היא צפויה, מוגבלת, ובהכרח גם מצומצמת בהיקפה. לעומת זאת, הדרך השנייה נקראת 'הליכה', שכן בה יש מעבר אמיתי ממצב אחד למצב חדש - כעין אדם הולך, שהיום הוא כאן ומחר במקום אחר לגמרי. אף כאן, הואיל ונוצרים דפוסים חדשים לגמרי של פעילות, זו התקדמות שבבחינת 'הליכה'.

פריצה קדימה

גם בעבודתו הרוחנית של האדם קיימים שני אופנים אלה של התקדמות והתעלות. יש הצורה שאדם מתקדם צעד אחר צעד, שלב אחר שלב, כאשר דרגתו הרוחנית נבנית נדבך על-גבי נדבך; ויש המתכונת השנייה, של קפיצה קדימה, תוך שבירה מסויימת של המבנה הקיים. צורה זו, השנייה, היא עבודת התשובה. התשובה, במהותה, אינה תוספת קומה על הבניין הקיים, אלא היא בבחינת היחלצות והתנערות מתוך דפוסי החיים של העבר, בשאיפה לסוג חדש לגמרי של חיים רוחניים.

בעל-תשובה אינו בונה את חייו החדשים על בסיס העבר. כדי שהתשובה תהיה שלמה ואמיתית, מחובתו להשתחרר מהר ככל האפשר מאורחות-החיים ומדפוסי-המחשבה של העבר, ולבנות מערכת-חיים חדשה לגמרי. אין הוא משפר את האתמול, אלא משתחרר ממנו ועובר לצורה חדשה של התנהגות. הוא רואה דברים אחרת, מתנהג אחרת ונהפך לאדם שונה. זו נקראת 'הליכה' בחיי הנפש - מעבר אמיתי ממצב רוחני אחד למצב שני.

לאור תפיסה זו של התשובה מובן שהיא אינה מוגבלת רק למי שחטא ועבר על ציוויי התורה. כל יהודי, יהיה מי שיהיה, יכול וצריך לחזור בתשובה, כלומר, להתעלות לגמרי מצורת ההתנהגות והמחשבה של העבר לדרך חדשה לגמרי בעבודת-ה'. לא רק להתקדם צעד אחר צעד, אלא לזעזע את כל צורת החיים הנוכחית (אף שהיא טובה וישרה), כדי להגיע לרמה גבוהה לאין-ערוך של חיי תורה ומצוות.

תכלית ירידת הנשמה

התשובה, במשמעות זו, היא הסיבה האמיתית לירידת הנשמה למטה. ההבדל בין נשמה שירדה לעולם-הזה לאותה נשמה כפי שהייתה למעלה, קודם ירידתה, הוא ההבדל בין 'הליכה' ל'עמידה'. על הנשמה לפני ירידתה נאמר: "חי ה' אשר עמדתי לפניו". גם המלאכים נקראים 'עומדים' - "שרפים עומדים ממעל לו". אמנם יש בהם עליות, ועליות גדולות עד מאוד, אך הכול על אותו בסיס ובאותה מסגרת; אין מעברים לדרגות גבוהות לאין-ערוך. רק כאשר הנשמה יורדת למטה היא נעשית בבחינת 'מהלך' - "ילכו מחיל אל חיל".

ייחודו של האדם ביכולתו לעשות תשובה - לבצע קפיצה ודילוג גבוהים לאין-ערוך מהמסגרות שבתוכן חי ופעל עד כה. ככל שמצבו עד עכשיו היה טוב ויפה, יש לו הכוח להתרומם לדרגה חדשה, שלגביה המצב הקודם היה בבחינת 'חטא' (מלשון חיסרון והחטאה). לכן על-פי שיטת החסידות הכול צריכים לחזור בתשובה (ראה לקוטי-תורה שלח לח,ד. ספר המאמרים תרס"ו עמ' תצו. לקוטי-שיחות כרך כג עמ' 225; כרך ה עמ' 110).