חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:29 זריחה: 6:34 ט' בתשרי התשפ"א, 27/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יום צום ויום רצון
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1542 - כל המדורים ברצף
מי מחנך מחדש את צה"ל
יש חדש
יום צום ויום רצון
מעשה הקרבנות
למי מגלים סודות
קריאה והשתוקקות
הקשר הכשר
מיום ליום מתקרבים
ניס היהודית חוזרת לשגרה
צום נדחה

חכמי המשנה נחלקו בעניינו של יום תענית שחל בשבת. רבי יהודה אומר "הואיל ונדחה יידחה", ואילו חכמים חולקים עליו. מה עומד ביסוד המחלוקת ביניהם? נראה שהדיון עוסק בשאלה אם דחיית התענית ליום ראשון משמעה העתקת הצום לגמרי, או שזו השלמה בלבד של החובה לצום, ואילו תאריך הצום המקורי נותר בשבת.

רבי יהודה סבור שאי-אפשר לנתק את התענית ממועדה המקורי, ולכן הצום ביום ראשון הוא 'תשלומין' בלבד לצום המקורי שנדחה. לעומתו חכמים סבורים שהעתקת התענית היא מלכתחילה, וכל ענייני הצום מועתקים ליום ראשון.

צום דחוי

אלא שקשה לומר שזה ההסבר בדברי חכמים. הלוא בשלחן ערוך נפסק במפורש שצום דחוי קל יותר. למשל, כאשר צום תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון תגרום ברית מילה להפסקת הצום אצל בעל הברית – "אינו משלים תעניתו לפי שיום טוב שלו הוא". ואולם כאשר הברית חלה בתשעה באב עצמו ימשיך בעל הברית בצום עד הערב.

אם דעת חכמים היא שהצום מועתק באופן מלא ליום ראשון, איך אפשר להתיר להפסיק את הצום לרגל ברית? מכאן שלכל הדעות צום נדחה אינו חמור כמו צום במועדו המקורי, אלא שהמחלוקת בין רבי יהודה לחכמים היא על משמעותה של ה'דחייה' עצמה.

צום ושבת

בתענית שני עניינים: יום התענית, וחובת הצום של האדם. במקרה של צום דחוי חכמים סבורים שעניינו של יום התענית נותר במועדו המקורי, בשבת, ואילו ההיבטים הנוגעים באדם נדחו ליום ראשון. לעומתם, רבי יהודה סובר שגם עניינו של יום התענית נדחה.

ועדיין נשאלת שאלה: איך סבורים חכמים שבשבת קודש יש ממהות יום התענית, והלוא יום השבת אסור בתענית מן התורה, ואף יש להרבות בו באכילה ושתייה. וכי אפשר לומר שיש כאן 'תענית'?

יום מקרב

אלא שהנביא ישעיהו מגדיר את התענית "יום רצון לה'". גם הרמב"ם כותב שהצומות נועדו "לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה". "יום רצון" זה מתגלה על-ידי הצום. משמעותו האמיתית של הצום אינה העינוי שבצום כשהיא לעצמה, אלא הקִרבה לקב"ה שבאה בעקבותיו.

הקִרבה הזאת לקב"ה מושגת בשבת על-ידי אכילה ושתייה דווקא. הנשמה היא המתענגת מקיום מצוות עונג שבת, בשעה שהגוף והנפש הבהמית מתענגים מתענוגה של הנשמה. כך יש גם בשבת העניין של "יום רצון לה'". לכן רבי יהודה סבור שאפשר להשיג את כל מהות הצום כבר ביום השבת, ולכן אין להשלימו כלל. אך חכמים סבורים שלא כל אדם מסוגל להגיע למדרגה זו. אמנם שבת היא "יום רצון", אולם רק לעניינו של יום התענית, ועליו להשלים את חובות התענית כאדם.

(לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 156)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)