בפרשתנו מופיעה מצוות הפרשת חלה: "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ". המשנה במסכת חלה מסבירה שחובת המצווה מתחילה בשלב "שהיא (האישה) נותנת את המים". יציקת המים בקמח יוצרת את העיסה החייבת בחלה.
הקמח מסמל את הפירוד. הקמח מורכב מאין-ספור גרגירים זעירים, וכל אחד הוא מציאות לעצמו. המים מסמלים את האחדות, ועל-ידי ערבוב המים בקמח נוצרת עיסה, שבה הקמח חדל מלהיות מציאות של אין-ספור גרגירים נפרדים, אלא הוא נעשֶה חלק מעיסה אחת ומאוחדת.
לא אוסף של פרטים
זו למעשה העבודה המוטלת על האדם – להכניס את נקודת האחדות בתוך ריבוי הפרטים שבעולם. כשמביטים בעולם רואים אין-ספור פרטים. יש דומם, צומח, חי ומדבר, ובכל אחד מהם פרטים רבים ומגוּונים. לכאורה יש כאן אוסף של פרטים שאין ביניהם שום קשר. אך האמת היא שיש נקודה הקושרת את כולם ומאחדת את כולם, וזאת מפני שאת כולם ברא ה' אחד.
גם בתורה יש לכאורה ריבוי פרטים. התורה עוסקת במגוון תחומים והלכות, שלכאורה אין ביניהם קשר. אבל על כך אמרו רז"ל: "הוא עמל במקום זה, ותורתו עומלת לו במקום אחר". כשיהודי לומד עניין אחד בתורה, היא זוכה לבהירות יתרה בעניינים אחרים בתורה, גם כאלה השייכים לתחומים שונים לחלוטין, מפני שבכל ענייני התורה יש נקודה פנימית אחידה.
אחדות גם בעולם
החתירה לנקודה המשותפת ולמוקד האחדות באה לידי ביטוי בהלכות רבות בתורה. למשל, הקביעה כי שור שנגח שלוש פעמים נחשב 'שור מוּעד'. לכאורה אפשר לטעון ששלוש הנגיחות היו שלושה אירועים נפרדים, ולכל אחד ואחד מהם סיבה נבדלת. אומרת התורה: לא, עלינו לחפש את נקודת האחדות בין האירועים הפרטיים ואת המקור המשותף לכולם.
גם בחכמות העולם גוברת המגמה לחתור אל נקודת האחדות שבין תחומי הבריאה ולמצוא את המשותף לחוקי הטבע ולתופעות בתחומים מגוּונים. מגמה זו נובעת מהעובדה שחוקי הבריאה אינם אוסף של פרטים אקראיים, אלא מעשי ידיו של הקב"ה, שהוא אלוקים אחד.
התבטלות תחילה
מצוות הפרשת חלה מבטאת את הדרך לחשוף את האחדות האלוקית שבבריאה. אם האדם ניגש אל הדברים מתוך תחושת ישות עצמית, הוא עלול להתכחש להכרה שיש כאן אחדות אלוקית. לכן עליו להקדים את ההתבטלות לקב"ה, וזה עניינה של מצוות הפרשת חלה.
תחילת הכול, "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם", להתבטל לקב"ה ולזכור שהכול בא ממנו. כשאדם חדור בהכרה זו, הוא מחפש את נקודת האחדות בכל דבר – בתורה ובעולם, וכשהוא ניגש לדבריו בגישה זו, יזכה לגלות את נקודת האחדות של הקב"ה בכל דבר.
(תורת מנחם כרך נו עמ' 351) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
