כשהרבי ביקש למסור ד"ש לירושלים * הכללים שהכתיב הרבי לפרסום תורתו בצורה מעובדת * החיילים רוצים רוחניות ולא "בדרנים", העלאת מצב הרוח דווקא על ידי דברי תוכן ומשמעות – תבע הרבי בעקבות מלחמת יום-הכיפורים * מכתב הוקרה מרגש מהפיקוד הצבאי ל"חברי כפר חב"ד"... * לעזור גם למוסד הלא חבד"י * מכתב לחייל שנפצע במלחמה והוא ממשפחת אדמו"ר הזקן
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
ביקור עיתונאי
ב'אוצרות ליובאוויטש' מחורף תשכ"ד מתואר: [ר'] ש"א [=שמואל אבידור] היה ב'יחידות' ארוכה בנושאי הכלל והפרט".
כנראה על אותה תקופה כותב הרב ישראל לייבוב להר' טובי' בלוי שיחי' (במכתב מי"ב כסלו תשכ"ד): "מר שמואל אבידור חזר. לפני נסיעתו היה על יחידות אצל אדמו"ר שליט"א שאמר לו בין השאר שימסור ד"ש בירושלים".
ומוסיף רי"ל: דברתי איתו שניסע ביחד לירושלים ושם ניקח את הרב עזריאל זעליג סלונים ואת ר' טובי', וכדאי מאוד שיהיו עוד כמה מאנ"ש וניסע להר ציון ונקח שם מעט משקה של כ"ק אד"ש, ויבא גם הצלם פריידין ויקח תמונות מהתערוכה ויכתוב מאמר על התערוכה ב'פנים אל פנים'.. על-כן תראה להכין אנשים שיהיו מוכנים...".
זהירות בהדפסת תורת הרבי
בקיץ תשמ"ג החל הרה"ג הרה"ח איסר זלמן וייסבערג (אז מתמימי 770) בפרסום חוברות "חידושים וביאורים" על פרשיות התורה מחידושי כ"ק אדמו"ר. חוברת ראשונה הופיעה לפרשת שלח.
וכך הוא כותב לאחד מידידיו (השליח הרה"ג ר' צבי וילהלם מנתניה, באותם ימים שליח כ"ק אדמו"ר לישיבת ליובאוויטש בלונדון):
"לפרשת שלח שנה זו, הוצאתי לאור הקונטרס הא' מחידושי כ"ק אדמו"ר שליט"א בסגנון ה"לומדים", לא הבאתי שם אומרם מטעמים מובנים, אבל כמעט כולם תפסו שזה שייך לליובאוויטש. שמעתי מהרבה בלייקוואד, תורה-ודעת, מיר ועוד, שנהנו מזה.
כתבתי פתק לכ"ק אד"ש והסברתי כוונת העניין ואופן הכתיבה וביקשתי הסכמה. קיבלתי מענה בזה הלשון:
בכלל נכון הדבר וטוב
אבל למה יהיה על אחריות יחיד
וטוב ומתאים שיהי[ה] על-כל-פנים ג' מתאימים
– להעתקה מאידית כדבעי הגה[ה] וכו' –
כן – אין מוזכר כלל של מי זה!
הרושם שנאמר (נכתב) בשנה זו!
כן מובן שאין להכניס בפנים מה שלא אמרתי
(וגם בהערה בשוה"ג [=בשולי הגליון] צ"ל [=צריכה להיות] זהירות מה לציין ומה שאינו מתאים
"...החלטתי, אפוא, שיותר טוב לילך בגילוי [=לפרסם שזהו מתורת הרבי]... וגם כתבתי שמי וכתובת שלי שלא יחשבו שזה 'רשמי' לליובאוויטש. מה שכתב רבינו 'לא להכניס בפנים וכו' – וגם בשולי הגליון וכו'', הדברים יובנו לך אחרי שתקרא הגיליון לפרשת שלח.
"בנוגע לה'ג' מתאימים' – הרבנים לייבל אלטיין ונחמן שפירא מגיהים הדברים קודם ההדפסה, גם ביקשתי מהתמימים הנעלים שלמה סגל ואליעזר ברוד שי' לסייע והסכימו – ונראה אם הם יכולים.
"בנוגע להוצאות, ה'ועד להפצת שיחות' מכסה הכל, אולם הפצת הקונטרס היא עבודה רבה – נא להודיעני אם אתה יכול לעשות משהו להפיצם באירופא, כן ישולחו בארץ הקודש".
מה חיילים מבקשים באמת?
"בנה שי' הגין על עמנו ועל ארצנו הקדושים ועל ידי זה על אחינו בני ישראל בכל מקום שהם", כך כתב הרבי לאמו של פצוע צה"ל במלחמת יום הכיפורים (אגרת קודש כרך כט עמ' מט) – ראה להלן הסיפור המלא.
בהתוועדות י"ט כסלו תשל"ד שוחח הרבי בהרחבה אודות אנשי צה"ל, ובין השאר התבטא (שיחות קודש תשל"ד כרך א' עמוד 149):
כשמדברים אודות מצב הרוח, תוקף רוח, אמונה בה', ובטחון וכיוצא-בזה, העניקו לכך שם (שמקורו בתרבות הגויים) מוראל, אשר גם להצלחת פעולות בכלי הנשק נדרש מצב רוח כדבעי. הם – חיילי הצבא מבקשים שישגרו להם – לא זמרים, ולא כאלה המכונים "בדרנים" (שמדברים דברי ליצנות וענינים שאין בהם תוכן), אינם אלא מבלבלים את הראש כדי שלא יחשבו על ענינים של תוכן, אלא – אנשים שישוחחו עמהם על ענינים של משמעות ותוכן באופן שיהיה זה בבחינת "טופח על מנת להטפיח", שאחרי שיעזבו ישארו פרותיהם ופירות פירותיהם – כלומר יעניקו להם 'החומר' שיהיה להם עם מה להתבונן ולהפיק תוכן שיוכלו ללכת ולהתעלות "מחיל אל חיל"...
מן הראוי לציין כי מספר ימים קודם לכן, בט"ו כסלו תשל"ד, דיווח הרב אפרים וולף לרבי:
"ביום ו' ישבתי עם... בעניין סידור פעולות אנ"ש בין החיילים. היו הרבה דרישות מנקודות שונות שביקשו שחב"ד יבואו אליהם לפעולות, וקצין חינוך ראשי של הצבא ביקש, שעיקר הפעילות עכשיו יתרכזו בצד של אפריקה, כי שם המוראל ירוד מאד, וכפי הסבר? שהם בעצמם בין החיילים... שהחיילים תובעים שיבואו אליהם מחב"ד כי הם מואסים בדרנים וכו'.
לפני מספר ימים קראו לר' שלמה שי' מיידנצ'יק מטעם קצין חינוך ושם מסרו לו הדברים. על סמך זה הוחלט לשלוח ביום ג' לפנות בוקר 2 אוטובוסים עם כ-90 איש למשך יומיים לצדה המערבי של התעלה. והננו לבקש ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א שהפעולות יהיו בהצלחה".
על הצלחת הפעולות יעיד המכתב הצבאי להלן – מסמך המסווג כ"מוגבל" ד.צ. 1495; חינוך, מנ- 2- 1199:
"בחודש טבת תשל"ד (4 ינואר 1979) כותב סגן אלוף יצחק גולן ששימש כקצין חינוך פיקודי:
"לכבוד
"חברי כפר חב"ד היקרים!
"(לידי מר מדנצ'יק)
"בשם פקוד הדרום והחיילים החונים במרחבי סיני ובארץ גושן, ברצוני להביע בזאת את תודתנו העמוקה והערכתנו הרבה על האורה והשמחה שהבאתם לנו בחג החנוכה.
"למרות קשיים אובייקטיביים של אירוח שהיה לנו, הרי שלא התלוננתם. עקשנותכם להגיע לכל חיל וחיל בחזית עודדו אותנו והקלו עלינו את המלאכה.
"רישומכם יישאר חרוט בלבנו ומלאכת הקודש בה הנכם עוסקים יש בה משום דוגמא ומופת לרבים אחרים.
"אנא, העבירו תודתנו לכל מי שלקח חלק במבצע אדיר וחשוב זה.
"היו ברוכים ויישר כוחכם!
"יצחק גולן סא"ל
"קצין חינוך פקודי".
לא ללחוץ...
בנו של האלוף הרצל שפיר נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים. אמו, מרת אורה, עמדה בקשר עם הרבי שעודדה, וכן גם את הפצוע עצמו.
מר הרצל שפיר עצמו, לא הרגיש נוח לכתוב לרבי. לעומתו, הרגישה אשתו שלא בנוח מן העובדה שהרבי כל-כך מתעניין בהם, ואילו בעלה אינו מתייחס. לכן ניסתה האשה ללחוץ על בעלה לכתוב לרבי, אך ללא הועיל. לבסוף כתבה על כך בעצמה לרבי, והרבי הגיב (אגרות קודש כרך כט עמ' ק):
במענה לכתבה – בבקשה שלא ללחוץ כלל על בעלה שי' שיאשר מכתבי ויכתוב לי וכו', ועל ידי מכתבה – הרי זה ממש כאילו כתב הוא גם כאן. ודיו הטרדות שיש לו בתפקידו האחראי (חוששני אשר די והותר).
לומדים תורת משה...
מעשה בחסיד חב"ד בעל צדקה שעזר בגופו ובממונו להקמת תלמוד תורה חרדי בעיר מגוריו. עברו שנים המוסד קם ועמד על רגליו, אך עם הזמן בשל טרדותיו ביקש הלה להפסיק את התעסקותו בענייני המוסד, מה גם שאין זה מוסד של חב"ד.
תגובת הרבי הייתה בערך כדלהלן :
בוודאי שאין להפסיק העזרה למוסד, כי עצם קיומו הוא חיוני וצריך להמשיך לסייע לו.
וביחס למה שאמרת שזה לא 'חיידר' של חב"ד, על כל פנים זהו 'חיידר' שלומדים בו תורת משה...
(תשורה סוסובר ל"ג בעומר תשע"ה)
בעקבות אדמו"ר הזקן
מפורסמת התבטאותו של הרבי באגרת מיום ג' אייר תשי"ב (אגרות-קודש כרך כ"א עמ' קנה):
אם ברצוננו או שלא ברצוננו הנה אנחנו ממלאים מקומם של חסידי חב"ד בדורות שלפנינו ולפני פנינו עד הדור דיעה של חסידי כ"ק רבינו הזקן מייסד תורת חב"ד.
גם במאמרו הראשון באתי לגני יו"ד שבט תשי"א (אות ח') קובע הרבי:
וזה תובעים מכל אחד מאתנו שידעו שנמצאים בדור השביעי, שכל מעלת השביעי הוא שהוא שביעי לראשון..
בהזדמנות מסויימת בשנת תשל"ג (אגרות קודש כרך כ"ח עמ' רפט) הביע הרבי את מורת- רוחו מכך שפרסום אודות פעילויות חינוך עם ילדים קטנים כלל פרס של כדור רגל, ובין השאר כתב:
ה[אם] כלו [=נגמרו] כל שאר הדברים [=פרסים] שבא[רץ] הק[ודש] ת[בנה] ו[תכונן]??!!
האמנם אף אחד מכל אלו שדנו בזה – לא עלה בדעתו ספק שאפשר שפרס השייך למבצע חב"ד ואד[מו"ר] הז[קן] אפ[שר] ל[היות] אופנים וסוכריות וכו' אבל לא כדור רגל.
עד כדי כך הגיעו הדברים, שממזכירות הרבי ביקשו ('ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 186): "למסור לר"י שי' ליבוב .. שכ"ק אדמו"ר אינו גורס את הפרס של כדורגל, העיקר שבעיקר להשמיד המודעות שנדפסו (מה שהופץ כבר אבוד) ובאופן שקט שלא יתנו לילדים את הפרס הזה. ולהבא שידעו את יחסו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בזה".
בכרוז אודותיו נכתב המענה לא נזכר כלל אדמו"ר הזקן. אלא בראשו נרשם: "של"ה – שיעורי לימוד התורה – על פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש".
ומובנת כוונת הרבי "שפרס השייך למבצע חב"ד ואדמו"ר הזקן", כלומר שהרבי הוא ממשיכו של אדמו"ר הזקן.
הקופסה ומה שבתוכה...
הרה"ג הרה"ח רבי אברהם רוגונסקי ע"ה שימש ברבנות באחת העיירות ברוסיה. עד יום פטירתו זכה לשאת עמו קופסת כסף שקיבל בירושה מסבי סבו, בן אחר בן. הקופסה הזו – על פי הצוואה – היתה של אדמו"ר הזקן.
כאשר נודע הדבר להרה"ח ד"ר חיים לייב איטקין, סיפר על כך להרה"ג הרה"ח ר' ארי' לייב קפלן (ע"ה) מצפת שהציע למשפחה למסור את הקופסה במתנה לרבי.
אכן, בבוא העת בתקופת החגים של חודש תשרי תש"נ, מסר הפרופסור גוכברג (חתן הרב רוגינסקי) את הקופסה לרבי. הרבי הגיב ואמר (לפי 'כפר חב"ד' גליון 401 עמ' 43):
זוהי קופסה מאדמו"ר הזקן, ואדמו"ר הזקן חיבר שולחן-ערוך, שצריכים להתנהג על פיו...
בהמשך העניק הרבי לו ולרעייתו שלושה שטרות לצדקה לכל אחד.
משפחה אחת
אחד מפצועי מלחמת יום-הכיפורים היה צבי שפיר, בנו של האלוף הרצל שפיר הנזכר לעיל. אמו של החייל, מרת אורה, בכתבה על-כך לרבי ציינה: "בזכות שהננו בני משפחה אחת, משפחת אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע" (כך בציטוט במכתב הרבי מיום ט"ו כסליו תשל"ד – אגרות קודש כרך כט עמ' מט).
גם אל החייל הפצוע כתב הרבי במכתב (שם עמ' נ):
אף על פי שאיני מכירו אישית, אבל על פי מכתב אמו תחי' – הרינו בני משפחה אחת, משפחת אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן-ערוך, מייסד שיטת חב"ד, ועל פי מה שכתבה אלי גם אודותיו הריני כאילו מכירו...
בג' אדר תשל"ד (שם עמ' צט) כתב הרבי שוב לאם:
ובעת רצון אזכיר עוד הפעם את צבי שליט"א על ציון ראש משפחת צאצאי אדמו"ר הזקן בדורנו...
והכוונה כמובן ל'ציונו' הקדוש של כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
