השבת קוראים בתורה את פרשת ויקהל ואחריה מוסיפים את פרשת שקלים. השבת גם מברכים את חודש אדר שני. המפגש בין שלושת הדברים האלה אינו מקרי, ויש להם נקודה משותפת. העניין המחבר את שלושתם הוא משה רבנו, הקשור הן לפרשת ויקהל, הן לפרשת שקלים, הן לחודש אדר שני.
פרשת ויקהל נפתחת במשה רבנו: "ויקהל משה". גם פרשת שקלים פותחת במשה, שאליו הקב"ה פונה ואומר: "כי תישא את ראש בני ישראל". הדגש שניתן למשה בשתי הפרשיות האלה לכאורה אינו הכרחי לעצם העניין שהפרשה מדברת בו, ובכל-זאת מודגש שהדבר קשור במשה.
למה משה
במגבית מחצית השקל לכאורה אין עניין מיוחד שמשה דווקא יבצע אותה. יתרה מזו, כמה פעמים אף נאמר "שאו את ראש", ומזה משמע שגם אחרים יכולים לעשות זאת. זו גם מצווה הנוהגת לדורות ואינה תלויה כלל במשה. ובכל-זאת הפרשה נפתחת בקריאה למשה. גם ההקהלה בפרשת ויקהל נעשתה – כדברי המפרשים – בידי אחרים, ולא בידי משה, ובכל-זאת נאמר "ויקהל משה".
משה רבנו גם קשור במיוחד לחודש אדר שני. ידועים דברי הגמרא על בחירת המן בחודש אדר דווקא לביצוע גזֵרתו, מפני שבו נסתלק משה רבנו, והמן הניח שבחודש הזה נחלש מזלם של בני ישראל. אלא שהמן לא ידע שבחודש הזה גם נולד משה רבנו, ויום לידתו של משה גובר על יום פטירתו והופך את החודש לחודש המזל של עם ישראל.
רועה נאמן
מכיוון שראש חודש הוא התמצית של כל ענייני החודש, הרי שבשבת מברכים חודש אדר שני באה לידי ביטוי מעלתו המיוחדת של משה רבנו, שבזכותו ניצלו בני ישראל מגזֵרת המן.
משה מכונה 'הרועה הנאמן' של בני ישראל, בזכות דאגתו לכל אחד ואחת מבני העם ברוחניות ובגשמיות. משה סיפק לבני ישראל את הצרכים הגשמיים הבסיסיים ביותר – מן, בשר וכדומה – ובבד בבד היה 'ממוצע המחבר' הרוחני בין הקב"ה לבני ישראל, ככתוב "אנכי עומד בין ה' וביניכם".
כיצד מקרבים
בכל יהודי יש ניצוץ מנשמת משה, ולכן כל אחד ואחד יכול וצריך לאמץ לעצמו דברים מדרכו וממעשיו. הדגשת התורה "ויקהל משה" מלמדת שעניינו של משה לאחד את כל עם ישראל. וכך כל יהודי נדרש להקהיל קהילות, ולהשפיע על יהודים לעשות 'משכן' לקב"ה. אלא שהתורה מציבה תנאי לעבודה עם הזולת, והוא האזהרה על קדושת השבת. אכן, צריך לאחֵד את ישראל ולקרבם לעבודת המשכן, אבל הדבר חייב להיעשות על-פי ההלכה, ואין להתיר לעבור על הוראות התורה ולוּ כדי לקרב יהודי שני לה' ולתורתו.
פרשת שקלים מלמדת כיצד יש לפעול עם יהודי שני. אפשר לנסות לעשות זאת על-ידי ששוברים אותו ומשפילים אותו, כדי שיבין את פחיתותו ויתקן את דרכיו. באה התורה ומלמדת שהדרך הנכונה היא "תישא את ראש" – לרומם את היהודי לדרגה גבוהה יותר, וממילא יחפוץ להתעלות עוד יותר ולהתקרב אל ה'.
(שיחות קודש תשל"ו, כרך א, עמ' 513) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
