חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:09 זריחה: 6:39 כ"ח בטבת התש"פ, 25/1/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיר-הלל לארץ-ישראל
עמדה שבועית

הגיע הזמן להתנער מהחששות ולחזור לטפח את האהבה לארץ-ישראל. יש להשריש בלב ילד יהודי אהבה עזה כל-כך לארץ-ישראל, שלא יעלה כלל על דעתו לעזבה לעולם

בין הערכים האנושיים הקיימים בכל אומה ולשון קיים הערך ששמו אהבת מולדת. כל עם מטפח את הערך הזה ובונה מיתוסים שממחישים אותו ומשמשים לו מופת חי. כל עם מספר בשבחה של ארצו, עברה ונופיה, כדי ליצור בלב בני-העם קשר רגשי אל האדמה שעליה הם חיים.

בעם-ישראל זה הרבה יותר מאהבת מולדת. היחס לארץ-ישראל אינו דומה ליחסו של הצרפתי לצרפת. לארץ-ישראל יש מימד של קדושה. שבחה של הארץ אינו רק ביפי נופיה ובאוצרות הטבע שבה, אלא גם בקדושה השורה בה, בכך שזו ארץ הבחירה של הקב"ה - פלטרין של מלך.

פרי מארץ-ישראל

אלפיים שנות גלות הזינה האהבה לארץ-ישראל את אמונתם של היהודים. עליה חלמו, אליה התפללו. יהודים שמרו כל דבר שיש לו קשר כלשהו לארץ-ישראל כעל אוצר יקר. בכמה אהבה וקדושה היו עוטפים חפץ שהגיע מארץ-ישראל, על-אחת-כמה-וכמה פרי. פירות מארץ-ישראל - רק המילים הללו היו מציתות את הדמיון ומעלות לחלוחית בעיניים.

חזרנו לארץ-ישראל, אנו חיים בה, נושמים את אווירה, אוכלים מפירותיה - ואולם נדמה שמשהו בזיקה לארץ נפגע. אמנם טבעי הדבר, שהשגרה וקשיי היום-יום שוחקים את הרגשות. האדם, מטבעו, מפתח רגשות עמוקים יותר לדברים בלתי-מושגים, וכשהוא משיגם - רגשותיו כלפיהם מתקהים. ועם זה, קרה כאן דבר חמור יותר.

אולי זה הוויכוח הנצחי על ה'שטחים', שיצר בקרב חוגים מסויימים רתיעה מטיפוח האהבה לארץ. אולי ההתרחקות מהתורה הרחיקה רבים גם מהיחס היהודי המסורתי לארץ-ישראל. בין כך ובין כך, עובדה היא שאין מטפחים עוד, בעוצמה הדרושה, את הערך היהודי הגדול הזה, 'ארץ-ישראל'.

ארץ-ישראל ביהדות אינה רק ארץ מגורים. יש מצוות מיוחדות התלויות בה. יש איסור לצאת מהארץ אלא בתנאים מסויימים ומוגדרים מאוד. ארץ-ישראל היא מערכת שלמה של חיים, ערכים ומושגים.

תמיד עיני ה' בה

מי שמבקש למצוא שיר-הלל לארץ-ישראל, יטה אוזנו לקריאת-התורה בפרשת השבוע הנוכחית: "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות, יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית-שמן ודבש... ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת".

בפסוקים האלה, ובאחרים, התורה מתארת את ארץ ההבטחה, ואולם השיא מגיע בסוף: "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה" - זו הארץ שהקב"ה, כביכול, אינו פוסק מלשים את לבו אליה. בה נתונות עיניו  תמיד. והדור שלנו אכן רואה במוחש, כיצד הקב"ה מגן ושומר על הארץ באורח על-טבעי לגמרי, בניסי-ניסים שכבר היו לשגרת-חיים.

הגיע הזמן להתנער מכל הפחדים והחששות ולחזור לטפח את האהבה לארץ-ישראל. נער יהודי צריך להרגיש קשר נפשי עמוק לחברון, שם טמונים אבותיו ואימותיו; לבית-לחם, שם רחל אמנו מבקשת רחמים על בניה; לירושלים, שם עתיד להיבנות בית-המקדש השלישי; לנגב ולגליל, לבקעת הירדן ולשפלה - לכל הארץ שהנחיל לנו הקב"ה. יש להשריש בלב ילד יהודי אהבה עזה כל-כך לארץ-ישראל, שלא יעלה כלל על דעתו לעוזבה לעולם.

ונוסף על כל אלה ראוי לזכור, כי קדושת הארץ מחייבת התנהגות מתאימה. בפלטרין של מלך אי-אפשר להתנהג כמו בשוק. החינוך לקדושת הארץ מוליד הכרה בצורך להתקדש בעצמנו, במחשבה, בדיבור ובמעשה, כדי שנהיה ראויים לזכות הגדולה הזאת שניתנה לנו: לחיות כיהודים בארץ-ישראל, הארץ הנבחרת שניתנה לעם הנבחר.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)