ייחוסו של המשיח מתחיל בסיפור יהודה ותמר, שממנו נולד פרץ, שמזרעו יהיה המשיח. וכך אומר המדרש (רבה פרשה פה): "ויהי בעת ההיא – רבי שמואל בר-נחמן פתח: כי אנוכי ידעתי את כל המחשבות. שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף; ויוסף היה עסוק בשקו ותעניתו; ויהודה היה עסוק ליקח לו אישה; והקב"ה היה עוסק – בורא אורו של מלך המשיח".
בפירוש יפה תואר מוסבר: "ה', המסבב הסיבות, הכין הכול בחכמה, כי על-ידי מכירת יוסף ירדו בני יעקב למצרים ונשתעבדו בהם; אך הקב"ה, המכין את הרפואה לפני המכה, סיבב הדברים כי ייוולד להם גואל... בעוד שבני-אדם עסוקים במחשבותיהם ובמעשיהם, הקב"ה לבדו חושב מחשבות לטובתם".
עניינים נעלים בדרך מרמה
המהר"ל מפראג מציין כי בעניין זה טמון סוד עמוק (גבורות ה' פרק יח, ועוד): "הדבר הזה מופלא מאוד למבינים... כי הוא עמוק מאוד". הוא מסביר שהקדושה וה'קליפה' כרוכות זו בזו, עד שה'קליפה' עצמה היא הנותנת כוח לקדושה להעבירה מן העולם. הוא קושר זאת בפסוק שנאמר על יעקב (בראשית כה,כו): "וידו אוחזת בעקב עשיו", ומסביר שהדבר דומה לפרי, "שכאשר הוא בלתי-נשלם, הוא בתוך הקליפה, עד שהפרי גדול ועומד על שלמותו, ואז, כאשר הפרי גדול, נפסדה הקליפה מכוח גידול הפרי".
הרבי מליובאוויטש מבאר (תורת מנחם כרך ח, עמ' 222) שכמה וכמה עניינים נעלים ביותר נולדו דווקא דרך 'ירידה' ו'מרמה': "עניינים נעלים צריכים לבוא בדרך של מרמה דווקא. וזהו גם תוכן העניין של מעשה יהודה ותמר, שעל-ידי זה הייתה לידת זרח ופרץ, שממנו בא משיח, שלכן נאמר בהם 'תולדות מלא'... דווקא על-ידי הירידה נמשך ומתגלה אור נעלה ביותר".
הרבי מביא עוד כמה וכמה דוגמאות: "וזהו גם תוכן העניין של לידת אפרים (שעליו נאמר 'כי הפרני אלוקים בארץ עניי') מאסנת בת פוטיפרע, ובפרט לפי הדעה שאסנת הייתה בת דינה שנולדה משכם – כידוע שעניינים נעלים בכלל, ובפרט עניינים שלמעלה מהשתלשלות, באים על-ידי עניין של מרמה, וכיוצא בזה. ועל דרך שמצינו בברכות יצחק ליעקב, 'וייתן לך האלוקים מטל השמים וגו'' – שהן ברכות נעלות בעניינים רוחניים... – שהוצרכו לבוא בדרך מרמה דווקא".
יש כוונה עליונה
במקום אחר הרבי מבאר (לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 195) שבמעשה תמר היו שני עניינים הפוכים, והא בהא תליא: "לכתחילה סברו שמצד זה ש'זנתה תמר כלתך' צריך להיות 'הוציאוה', וכפירוש הזוהר – 'בגלותא' [=יציאה לגלות]; ולאחר מכן, בקשר למעשה זה גופא של תמר, יצאה בת-קול: 'ממני ומאיתי יצאו הדברים כו' להעמיד מלכים בישראל', שבעצם כל המטרה הייתה כדי להביא ללידת פרץ וכו' עד משיח, שעניינו הוא הגאולה.
"אלא הביאור בזה: כל הכוונה של הגלות, שבאה 'מפני חטאינו', היא כדי שעל-ידי בירור חושך הגלות יתגלה יתרון האור בגאולה העתידה. ולכן הגם שבתחילת העניין נחשבה באמת פעולתה של תמר בתור חיסרון, שהתוצאה ממנה צריכה להיות 'הוציאוה בגלותא', אבל לאחר מכן... נתגלה ש'ממני ומאיתי יצאו הדברים כו' להעמיד מלכים בישראל', שבזה יש מלכתחילה כוונה עליונה, שיבוא מזה פרץ וכו' עד ש'עלה הפורץ לפניהם', שיפרוץ את כל הגדרים, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
