פעמים רבות הורה הרבי לאנשים או נשים לעיין, ללמוד ולחזור בספר 'חובת הלבבות', ולמי שצריך – להסביר רק את התוכן * מדוע אין לפחד מאריה? * הכינוי שכינו חסידים לאדמו"ר הרש"ב * העצה הרוחנית בעתות מצוקה, למקרי פחד, ייאוש, כעס ודאגה, אף למצב כלכלי או מצב בריאותי לא תקינים (ח"ו) * וגם – להשתתף לעתים תכופות בהתוועדויות ושמחות חסידיות, לשמוח ולשמח!...
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
הפחד ממי?
"רבינו בחיי, חיבר ספרו הקדוש 'חובת הלבבות'.. והקורא בספרו יראה תוקף קדושתו ודבריו חיים וקיימים והיו למאורות", כך חיד"א ב'שם הגדולים' מערכת גדולים אות ב ס"ק א.
בעת מאסרו של אדמו"ר הזקן בתשובותיו (אגרות-קודש כרך ב' עמ' קנג) כותב: הרי מפורש נאמר בספר 'חובת הלבבות' הנפוץ בישראל מזה למעלה משש-מאות שנה ששאלו לאחד מהולכי המדבריות אם אין הוא ירא מן האריה במדבר, והשיב "אני בוש מהאלקים שיראני ירא לזולתו"...
[וראה גם שם עמ' קד: הזכרת כללות עשר שערים של 'חובת הלבבות'].
כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ מזכיר במכתבו (אגרות קודש כרך ח' עמ' רפה), על שיעור שמעביר הרב חדקוב ב'חובת הלבבות', אחת לשבוע, לפני קבוצת תלמידים צעירים בישיבה.
בכללי החינוך וההדרכה אנו מוצאים "וכמובן כל זה ממה שכתוב בחובת הלבבות, שער חשבון הנפש פ"ב וזה-לשונו...", "ועיין מה-שכתב ב'חובת הלבבות' שער הפרישות פרק ג'...".
כך גם בצוואת כב' קדושת אדמו"ר מוהרש"ב – ראה 'ספר התולדות' (רא"ח גליצנשטיין) עמ' 448; 466.
בספר 'דרך אמונה' להצמח צדק חי"א פ"ג וד' מצטט: "גם החסיד בחובת הלבבות שער א' סוף פרק ה' העמיד יסודו לברר חידוש העולם..".
ובהמשך מצוטט "מ"ל" והכוונה: מ"ל – מרפא לנפש, פירוש לספר חובת הלבבות.
ובהמשך "והמ"ה" – והמנוח הלבבות [אף הוא] פירוש לספר חובת הלבבות (ראה הערות כ"ק אדמו"ר בסוף ספר החקירה עמ' 274).
'חובת הלבבות' החסידי
בשיחת שבת-קודש פרשת וירא תנש"א (התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 281-282) צוטטו בהערה 25 דברי כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בספר השיחות תשי"א עמ' 160, שאדמו"ר [מוהרש"ב] נשמתו-עדן הוכתר על-ידי זקני החסידים בתואר 'חובת הלבבות' – על שם העובדה שהן בשערים הקלים יותר, והן באותם העמוקים יותר שנכללו בהם עניני חקירה עמוקים – ישנה בחינה וראיה מוכחת, השופכת בהירות ומאמתת את הנושא הנידון.
וכמו-כן היה אצל הרבי [מוהרש"ב] נשמתו-עדן, כל מה שאמר הן בדברי תורת החסידות שלו והן בעבודת הכלל, היה מבטא בצורה ברורה אחרי שהעניין היה ברור ונהיר אצלו בתכלית הבהירות על-ידי בחינה מסויימת.
על יחס רבותינו נשיאינו (וכן גדולי החסידות) לספר 'חובת הלבבות' – ראה ספר מגדל עוז (כפ"ח תש"מ; להר"י מונדשיין) עמ' תכב ובהע' 7; 'היכל הבעש"ט' גיליון כה (כסלו תשס"ט) עמ' קעד ואילך; ושם גיליון כו ניסן תשס"ט) עמ' קעד-ה ועוד.
ברשימתנו אם כן נתחקה אחר השימוש שעשה הרבי בספר זה, ועל הוראותיו פעמים רבות לאנשים ונשים ללמוד בו כדי להתחזק ולהתעודד.
לחזור וללמוד כמה פעמים
כך כותב הרבי ליהודי בכ"ח אייר תשי"ט (אגרות-קודש כרך ח"י עמ' שצב):
במה שכתב אודות ענין הבטחון, יעיין בחובת הלבבות שער הבטחון.
"ילמוד בחובת הלבבות שער הבטחון ויתבונן בתכנו מזמן לזמן" כותב הרבי ליהודי שני בכ"ף סיון תשל"ד (אגרות-קודש כרך כט עמ' קפא).
ובכ"ס ניסן תש"כ (אגרות-קודש כרך יט עמ' ער):
וכשיתחזק בעניין הבטחון בהשם-יתברך.. תחול הטבה גם בזה, ומהנכון שילמוד שער הבטחון בספר חובת הלבבות..
לפעמים (שם כרך טו עמ' רצה) מורה הרבי "ומהנכון שילמד פעמיים ושלש שער הבטחון בספר חובת הלבבות" – הדברים נכתבו בהקשר עם "מנוחת הנפש" –
ויש (שם כרך כא עמ' קלא) מי שנצטווה: "ילמוד ג' או ד' פעמים שער הבטחון ב"חובת הלבבות". כמובן, שאין כוונתי שילמוד זה בפעם אחת, אלא במשך איזה שבועות".
סגולה לפחד ייאוש וכעס
בכ' חשון תשד"מ (לקוטי שיחות כרך כד עמ' 527) כותב הרבי לאשה שכתבה כי כל הצרות והייסורים שבעולם משפיעים עליה לרעה וגורמים לה מחשבות ייאוש:
.. תלמוד שער הבטחון בספר חובת הלבבות. ישנו גם באנגלית...
כך גם בתשל"ג (אגרות קודש כרך כח עמ' שמז):
למהר השיחרור והפחדים – כעצת רופא ידיד, לימוד ש'[=שער] הבטחון בספר חובות הלבבות (ישנו גם באנגלית)..
כשאדם פרטי כתב לרבי נענה במכתב מכ"ף מר-חשון תשכ"ט (לקוטי שיחות כרך טל עמ' 297):
לכתבו על-דבר בטחון – מובן שאין הענין יוצא מדי פשוטו וכדמוכח בכמה מקומות בתורה-שבכתב ובתורה-שבעל-פה. ועיין חובת הלבבות שער הבטחון..
(וראה גם אגרות-קודש כרך יז עמ' ק).
וכ"סגולה" נגד עצבנות וכעס, כתב הרבי במנחם-אב תשל"ז (היכל מנחם כרך א' עמ' קצא, ומשם בלקוטי שיחות כרך לו עמ' 298):
בכל יום חול בוקר פרוטות אחדות לצדקה, בלי נדר, תלמוד שער הבטחון (בספר חובת הלבבות). בדיקת המזוזות ואופן קביעותן.
והשווה גם, אגרות-קודש כרך ח' עמ' רעט: כדאי היה שילמוד איזה פרקים בשער הבטחון בחובת הלבבות..
גם לפחדים כותב הרבי (אגרות-קודש כרך יא עמ' קסב):
ילמוד איזה פעמים שער הבטחון בספר חובת הלבבות, ויסיח דעתו מהפחד.. ומעצמו יחלש עד שיפטר מזה לגמרי..
והרבי מוסיף:
ובודאי יש אצלו תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר בפורמט כיס.
בכ' אייר תשט"ו (אגרות-קודש כרך יא עמ' קט) כותב הרבי ליהודי מבוגר:
וכדאי היה שילמוד שער הבטחון בספר חובת הלבבות ויתבונן בהענינים המבוארים בו, וכשיתבונן אפילו לשעה קלה.. הרי אי אפשר לבלבל שמחתו של זה דעוז וחדוה במקומו, על ידי עצבות של מי שהוא.
וכך גם הורה הרבי לחסיד לגבי אדם אחר שנלחץ מחוסר הכנסות כלכליות – (אגרות-קודש כרך ח' עמ' רסז):
נתינת צדקה סגולה היא.. אמירת תהלים גם-כן מועיל, ואפשר היה כדאי שכת"ר ילמד אתו או יסביר לפניו הענינים המובאים בשער הבטחון ד'חובת הלבבות'.
וגם למי שהרבי ראה "חלישות הבטחון שלו" (כרך ד' עמ' ש'קט) – כתב:
והעצה לזה הוא ללמוד שער הבטחון בחובת הלבבות, ובכלל להיות קשור באילנה דחייא, הוא לימוד חסידות, ולהיות בהתוועדות חסידותית בשמחה חסידותית באמת, לעתים תכופות לשמוח ולשמח.
לאשה שהיו לה טענות כלפי השם-יתברך (רח"ל) נענתה על ידי הרבי:
תלמוד בס[פר] חו[בת] הל[בבות] פרקים המתאימים ותראה איך שהשכל אפילו דהנ[פש] הב[המית] מוכיח שצ[ריך] ל[היות] אהבת השם.
במדור זה בגליון מג (פרשת בחוקותי תשנ"ה) עמ' 14 ציטטנו התכתבות של הרבי עם אחד מחשובי החסידים ובאחד הפתקים מב' תמוז תש"מ כותב לו הרבי חד וחלק (וראה שם תשובה נוספת בהמשך לזה):
בעיקר – להסיח דעת ככל האפשרי מהצטננות וכיו"ב ופשיטא – להפסיק ההתבוננות בזה (תכיפות השיעול וכו').
לימוד ש' הבטחון בחוה"ל. ישאל רופא להרגעת העצבים..
עשר מדרגות בבטחון
לעתים יש להסביר את תוכן הדברים שבספר, כי אינו מתאים לקריאה בדרך כלל על ידי כל אחד. כך עולה מאגרת שנכתבה בי"ג אדר תשט"ו (אגרות-קודש כרך יו"ד עמ' שפ):
מה ששואל אותי מפני מה לא הזכרתי הספרים 'חובת הלבבות' ו.. בנוגע לחינוך הבנות, הוא מפני כי האמור בספרים הנ"ל, אם מציעים הדברים ככתבם לפני בנות דורנו זה, קשה עליהם להבינם, ותלוי באופן ההסברה, עד שלפעמים קרובות אופן ההסברה הוא העיקר, וזה תלוי בהמורה יותר מאשר בהספרים ממנו לוקח את האמור, כמובן...
כך מסביר הרבי בו' שבט תשי"ג (אגרת-קודש כרך ז' עמ' קמא):
ומה-שכותב שקשה לו הלימוד בחובת הלבבות, הנה בטח זוכר שאמרתי לו שאין כוונתי לשער היחוד אלא להשערים שאחריו ואם גם זה קשה בשבילו, אזי ילמוד ב'פוקח עורים' ומאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר.. במקום שלבו חפץ.
בשני מכתבים-כלליים ("אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ה' עליהם יחיו") שכתב הרבי בתחילת חודש אלול תשל"ה ובימי הסליחות תשל"ד ציין הרבי לפחות ג' פעמים ל"חובת הלבבות".
בראשון ('אגרות-מלך' כרך א' עמ' קכו) בהערה דיבור-המתחיל "הבטחון בשלימותו", ציין הרבי:
ראה חובת הלבבות סוף ש' [=שער] הבטחון דעשר מלות.. מדריגות בבטחון. וראה אור התורה להצמח צדק לישעי' על הפסוק בטחו בה'.
בשני (שם עמ' קל) על "הבטחון.. יסוד בתורה" ציין הרבי: "ראה חובת הלבבות שער הבטחון".
ובהמשך המכתב (שם עמ' קלא) על ש"במדה.. מודדין לו" ציין:
משנה סוף פרק א' דסוטה. ובחובת הלבבות סוף ש[שער] הבטחון דיש עשר מדרגות בבטחון. וראה ביאור בזהר פרשת וארא. אור התורה להצמח צדק לישעי' (ע' ר"ז ואילך).
בחורף תשל"ה כותב הרבי מכתב כללי-פרטי (זאת חנוכה תשל"ה) ואף שם ('לקוטי-שיחות' כרך יו"ד עמ' 289) מציין הרבי:
"יבטח.. מבטחו ירמי' יז, ז. (ראה כתר שם טוב דיבור-המתחיל ובוטח בה' (סימן רל – בהוצאת קהת). בארוכה בשער הבטחון בס' חוה"ל [=חובת הלבבות].
ועוד, בפתק שכתב הרבי למישהו (היכל מנחם כרך ב' עמ' צה) ציין הרבי ליד מלת "דאגות":
שער הבטחון בס' חוה"ל [=חובת הלבבות].
ובמכתב כללי שנכתב בין יום הכיפורים לחג הסוכות תשמ"א (לקוטי שיחות כרך יט עמ 565) מציין הרבי:
עיקר גדול .. בטחון בהשם: ראה חובת הלבבות שער הבטחון. עיקרים מאמר רביעי פמ"ו ואילך. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
