סיפור דמיוני: כשראש-הממשלה התלונן בראיון רדיו על ההסתה החמורה נגדו, היסה אותו המראיין: "זו מחאה ציבורית אותנטית נגד התכנית הבלתי-מוסרית שלך"

הרמזים על תכניתו של ראש-הממשלה הגיעו בטפטוף איטי. בתחילה השמיע הצהרה עמומה: "השגת הסדר תחייב את האוכלוסייה הערבית לוויתורים כואבים". אחר-כך שיגר רמז נוסף: "לא נוכל לחיות לעולם במצב שיישובים ערביים שזורים בתוך יישובים יהודיים". ולבסוף בחר בעיתון ימני כדי לחשוף את תכניתו: "ניאלץ לפנות עשרים ושניים יישובים ערביים".

הסערה הציבורית הייתה חסרת-תקדים. סופרים, אנשי-רוח ופרופסורים התכנסו לכינוס חירום. למחרת ציטטו הכותרות הראשיות את החלטת הכינוס: "פינוי יישובים – פשע מוסרי". העיתונות הכתובה והאלקטרונית התמלאה כתבות קורעות-לב על משפחות שהולידו ילדים ונכדים, ועכשיו נדרשות להרוס את עמל-חייהן ולהיקרע מאדמתן. במודעות ענק הודיעו מאות קצינים במילואים כי יסרבו ליטול חלק בעקירת אזרחים שלווים מאדמתם.

פשע מוסרי

האווירה הציבורית התחממה והלכה. בתכניות האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה הופיעו אנשי-רוח ומומחים למוסר, ודיברו על הפשע המוסרי שבעקירת אנשים מבתיהם. הם קראו לחיילים לסרב פקודה ולא לבצע הוראות בלתי-חוקיות בעליל. תומכי ראש-הממשלה הותקפו בשאלות נוקבות מצד המראיינים, שלא חדלו מלשאול אותם אם הם לא מבינים שהחלטה כזאת קורעת את העם.

הלחץ הציבורי עשה את שלו. יותר ויותר שרים וחברי-כנסת הודיעו שיתנגדו לתכנית. בסיעתו של ראש-הממשלה גברה התסיסה. מרכז המפלגה געש. כדי להיחלץ מהמצוקה החליט ראש-הממשלה להביא את העניין להכרעת ציבור המתפקדים. "החלטת חברי המפלגה תחייב מעתה את כל נבחריה", הצהיר.

לקראת משאל המתפקדים התגייסו כל ארגוני השלום והמוסר כדי לשכנע את ציבור המתפקדים שמדובר בפשע מוסרי ובפגיעה באושיות החברה. "איך תוכלו לשאת על מצפונכם את המראות הנוראים של קריעת אנשים, נשים וטף מבתיהם", דיברו על ליבם של המתפקדים. "אל תתנו יד לטרנספר", קראו שלטי-החוצות.

ציבור המתפקדים החליט לדחות ברוב ברור ומוחץ את תכניתו של ראש-הממשלה. "הטרנספר בוטל", זעקו הכותרות למחרת היום. אולם לתדהמת הכול הודיעו ראש-הממשלה וקומץ נאמניו כי הם נחושים להמשיך בתכנית, ויביאו אותה לממשלה בשינויים קלים.

הזעם הציבורי היה עצום. "הרס הדמוקרטיה", "עריצות שלטונית", "רודנות", "שחיתות מוסרית" – אלה מקצת הכותרות שזעקו מדפי העיתונות. ראש-הממשלה לא נרתע. כדי להבטיח את הרוב לתכניתו החליט לפטר שרים בעלי רגישות מוסרית גבוהה. הללו יצאו והודיעו: "הממשלה איבדה את דרכה ואת הלגיטימיות שלה".

ככה זה בגלות

בינתיים גברה הפעילות החוץ-פרלמנטרית. קבוצות וארגונים הודיעו שיעשו הכול כדי לסכל את תכנית הטרנספר. סופרים ומשוררים ידועים קראו לתושבים הערבים להתנגד בכל האמצעים שברשותם לתכנית העקירה הזדונית. אישי-ציבור הצהירו שהם עצמם יילחמו במו-ידיהם נגד חיילי צה"ל שיבואו לפנות את התושבים הערבים מבתיהם.

בניסיון נואש להסיט את האש, ניסו דוברי ראש-הממשלה להעביר לתקשורת דיווחים כי השב"כ מזהיר שההסתה נגד ראש-הממשלה עלולה לגרום ניסיונות לפגיעה פיזית בו. התקשורת דחתה את הספינים הללו בבוז. כשראש-הממשלה התלונן בראיון רדיו על ההסתה החמורה נגדו, היסה אותו המראיין: "זו מחאה ציבורית אותנטית נגד התכנית הבלתי-מוסרית שלך".

כל זה הוא, כמובן, פרי הדמיון, כי בג"ץ היה פוסל את התכנית על הסף. רק עקירת ערבים מבתיהם היא פשע מוסרי. יהודים הם בסך-הכול שקי-קמח ש'מפנים' ממקום למקום. ככה זה לאורך אלפיים שנות הגלות.