חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:15 זריחה: 6:11 כ"ב באב התשע"ט, 23/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לעלות תמיד אל-על
ניצוצי רבי

כמה פעמים הביע הרבי את דעתו בדבר העדיפות לטוס עם חברה יהודית, בבחינת "קנה מיד עמיתך" * בהזדמנויות אחרות הדגיש בהקשר זה את עניין הביטחון * ברשימתנו שורת התייחסויות של הרבי לטיסות, לטסים ולאנשי הצוות בחברת 'אל-על' (בעבר החברה היחידה בבעלות יהודית) * בין השאר הזהיר מחילול השבת - "על-פי תורה ברור שכסף שמרוויחים על-ידי חילול שבת אינו מביא תועלת כלל, ואדרבה, כסף זה 'סוחב' עמו גם כסף כשר"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

נפתח בהתייחסות של הרבי (בשנות הנשיאות הראשונות) לחברת "אל-על", שהייתה אז חברת התעופה היחידה מארץ-הקודש לארה"ב, בבעלות יהודית.

בקיץ תשט"ז שיגר הרבי לארץ הקודש קבוצת תלמידים בתור שלוחים ובאי-כוחו לחיזוק תושבי הארץ בכלל ואת חסידי חב"ד במיוחד. השלוחים הגיעו ארצה בחודש מנחם-אב. באיגרתו מיום כ"ג בתמוז תשט"ז מדווח הרבי לגאון החסיד הרב שלמה-יוסף זוין ז"ל ('נשיא וחסיד' עמ' 424):

והתלמידים כבר יצאו לדרכם צלחה... מובן שנסיעתם נסתדרה שבכל מקום האפשרי יסעו דווקא באל-על וכדרשת רז"ל על-הפסוק קנה מיד עמיתך.

בהמשך נוהל משא-ומתן להשתתפות בהוצאות הנסיעה והרבי כתב בז' באלול (שם):

ובהנוגע להוצאות הכרטיסים, ששילמו אותם כאן, אם מותר להחזיר במזומן כאן - החלק שיסלקו לנו, הוא המובחר וישר. ואם בשום-אופן אי-אפשר זה, ישנה אפשריות בשעת הדחק, היינו שהמשרד אל-על כאן יודיענו שנמצא לזכותנו הסכום כך וכך, ובמשך הזמן בטח יהיו נוסעים מאנ"ש מהכא להתם וינכו הסכום ממחיר כרטיסם.

[הרבי הבהיר אחר-כך בכ"ו במרחשוון (שם עמ' 425): "ומה שכתבתי הוא שיש מקום שיודיע להאל-על דכאן שחלק מההוצאות ששילמו בכאן ישאר לזכות המשלמים, אבל מובן שאין שייכות כל העניין לאל-על אשר באה"ק ת"ו"].

"לעלות תמיד אל-על'"

בו' בטבת תנש"א ('זורע צדקות' עמ' 38-39) הגיעה אל הרבי (במהלך חלוקת השטרות לצדקה) משלחת של  חברת "אל-על" ובראשה מר דוד שיין, מנכ"ל החברה בארה"ב. הלה ביקש את ברכת הרבי לחברה. בתוך כך הזכיר את הגעתם של אלפים מיהודי רוסיה לארץ הקודש וביקש ברכה שגם יהודי אמריקה יבואו לבקר בארץ ("שיבקרו אותנו ולא יעזבו").

הרבי:

אני מעודד כל הזמן את הביקור בארץ הקודש. ואדרבה, ביחס לארה"ב, הרי דווקא על ארץ-ישראל נאמר שהיא "ארץ אשר... עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה". משה רבינו אמר את זה לפני שלושת אלפים שנה. הוא הכריז זאת בקול גדול, והדבר נחרת והגיע אל כל אחד ואחד מאיתנו. ויהי רצון שיעשו בארץ-ישראל את כל העניינים הדרושים, שיהיו שם בגלוי ענייני תורה ומצוותיה, שאז יראו בגלוי שזוהי "ארץ אשר ... עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ואין צורך לחכות דווקא לשבת או לראש-השנה, או לשאר המועדים, אלא שומרים על תורה ומצוות אף בימות החול.

ומכיוון שהשם של כל החברה הוא "אל-על", יהי-רצון שתראו שהתאווה והרצון של כל חברי "אל-על" תהיה לעלות מעלה אחר מעלה, ותמיד לעלות אל-על.

מר שיין הודה לרבי על הברכות, ואחר כך נתן לו הרבי דולר לצדקה, ואמר:

כדאי שבאווירונים תהיה קופת צדקה. זה מוסיף בביטחון של האווירון. וכדי להתחיל בהוצאות הכרוכות בזה, אוציא מכיסי דולר אחד בשביל האווירון, (ונתן דולר נוסף באומרו:) וזה בשביל האווירון השני, (ונתן עוד דולר באומרו:) וזה בשביל האווירון השלישי, ובשביל כל האווירונים - זה יגיע אחר כך. תשלח לי רשימה - כמה אווירונים יש לכם, ואזי אתן לכם בלי נדר דולר בשביל כל קופת צדקה שתהיה בכל אווירון ואווירון.

מר שיין הודה לרבי שוב ואמר כי אכן ישלח את הרשימה. למנהל הסניף בניו-יורק, מר ליאון חסדאי, אמר הרבי:

כפי שאמרתי לפני כן, 'אל-על' שייך גם אליך - שתלך תמיד אל-על.

"כאילו המטוס עדיין אינו במציאות"...

יום שלישי כ' בשבט תש"ל. הרבי מקיים התוועדות מיוחדת של 'צאתכם לשלום' לכבוד האורחים שהגיעו לי' בשבט תש"ל [שנת העשרים, שבמרכז אירועיה עמד סיום כתיבת הספר-תורה לקבלת פני משיח]. הרבי משמיע מדיברותיו הק' ואחר-כך מספר על "הצלחה בזמן" סיפור על כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ וכן על הרשב"א. בהמשך הדברים אומר הרבי (שיחות-קודש תש"ל, כרך א, עמ' 471):

יש כאן יהודים שבעוד שעה ורבע בערך עליהם לטוס, עליהם עדיין לארוז את המזוודות ולקשור את החבילות כדבעי, ועדיין עליהם להיפרד ממארחיהם, ליפול על צווארי ידידיהם להעניק ולקבל דרישות שלום ("שלום עליכם - עליכם שלום"), בין לבין יש גם להתפלל מעריב. במצב שכזה קשה לדרוש מהם ריכוז מלא, כאילו המטוס של "אל-על" עדיין אינו במציאות, והוא יתחדש מאין ואפס המוחלט באותו רגע שיצטרכו להתיישב בו ולטוס לארץ-הקודש!

דבר זה אמנם מבואר ב"שער היחוד והאמונה" (בתחילתו), וכל אחד מאמין בזה בפשטות, בלי שום ספיקות. אבל אף-על-פי-כן, לפעול בעצמו שעכשיו מטוס "אל-על" איננו, ושדה-התעופה "קנדי" איננו וה"טיקעטס" [=כרטיסי הטיסה] אינם, רק מה שנמצאים יחד בד' אמותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר - זהו דבר קשה ביותר.

ואכן - המשיך הרבי - אחד יושב ומביט כל הזמן בשעון; השני מתאפק ואינו מביט בשעון, שזה בלבול גדול עוד יותר: אם היה מסתכל בשעון, היה יודע לפחות שנשארו כך וכך דקות עוד זמן לטיסה; אבל כשאינו מסתכל, נדמה לו שכבר לא נשאר זמן, ואם כן - מדוע מעכבים אותו כאן, עליו לרוץ כבר... ממילא נשתדל לקצר עד כמה שאפשר, שלא להעמיד יהודים בניסיון זה, ולאחר מכן יתן להם הקב"ה "הצלחה בזמן", שינצלו את הזמן במילואו.

התעניינות בכל שלבי הטיסה, הלוך וחזור

בחודש תשרי תשכ"א הגיעה ל-770 הקבוצה המאורגנת הראשונה בטיסת צ'רטר מארץ הקודש. סיפור הטיסה התפרסם בקובץ "נוסעים לרבי" ("מ'פארט צום רבי'ן" עמ' 214-216), וכדאי להביא כאן קטעי ריאיון שנערך עם הרה"ח ר' יצחק-מענדל שיחי' ליס מכפר-חב"ד, שסיפר על התייחסות הרבי לנסיעה ולנוסעים:

"מיד עם הגיענו התבשרנו על 'יחידות' מיוחדת עבור האורחים מארץ- ישראל. עקב ריבוי האורחים הוחלט לחלק את הקבוצה לשתיים, ולכל קבוצה הוקדש לילה שלם ל'יחידות'. אני חילקתי את הקבוצות ואת עצמי שיבצתי משום-מה ביום השני. מאוחר יותר התברר שזה היה בהשגחה פרטית, מכיוון שרבים מהנכנסים ל'יחידות' שאלו את הרבי כל מיני שאלות שנגעו לצ'רטר, ומכיוון שאני הייתי עתיד להיכנס ביום השני ענה הרבי לכולם שמחר הרב ליס ייכנס ויפתור את השאלות.

"למחרת, כשנכנסתי, קם הרבי מלוא קומתו ואני חשבתי לעצמי שהלוואי והאדמה תפצה את פיה ואבלע באדמה ולא אראה את הרבי קם בשבילי... בינתיים בירכתי 'שהחיינו' והרבי ענה 'אמן'. אחר-כך המשיך: 'הרב ליס, א גרוייסען יישר כוח פאר אייך, פאר דעם נחת רוח וואס איר האט געבראכט' [=יישר-כוח גדול לכם, על נחת-הרוח שהבאתם].

"במשך ה'יחידות' שנמשכה כמעט שעתיים (!), דיבר איתי הרבי על כל אותן שאלות ששאלו אותו חברי הקבוצה ב'יחידות' לפני שנכנסתי. הבעתי לפני הרבי את דעתי על כל שאלה שהרבי הפנה אליי, כמובן תוך הבהרה שאינני מעוניין שדעתי תקבע, ואני בסך-הכול מביע את דעתי לבקשת הרבי. בכל אותה 'יחידות' יכולתי לחוש כיצד הרבי מתעניין בכל פרט ופרט, הרבי ירד ממש עד לפרטים הקטנים ביותר כמו איך עברה עלינו הנסיעה וכדומה.

"גם לאחרי ה'יחידות' נתן לי הרבי הוראות מפורטות לפרטי-פרטים על הנסיעה חזרה. ולדוגמה: היו כמה מהנוסעים בקבוצה שהחליטו להישאר בארצות-הברית, ועלה בדעתי לצרף לנסיעה בחזרה נוסעים אחרים, שלא נסעו איתנו מסיבות שונות בדרך הלוך, ובקשו מאיתנו לצרפם לנסיעה בחזור. הלכתי למשרדי 'אל-על' והם לא הסכימו לבקשתי [היום אני מבין אותם - הרי אותם חסידים מוכרחים לנסוע בחזרה, ואם הם לא יוכלו לטוס בצ'רטר יאלצו לקנות כרטיסים ב'אל-על'...). כשראיתי שעם הפקידים זה לא ילך, פניתי למנהל החברה בניו-יורק והוא הסכים הסכמה עקרונית, אלא שהתנה זאת בהסכמת ההנהלה בתל-אביב, שכן איתם חתמנו את החוזה. בתל-אביב לא הסכימו בתחילה, ורק לאחר מאמצים מרובים הצלחנו להשיג אישור להחלפה עבור שישה אנשים.

"גם בשמחת-תורה הורה לי הרבי לעמוד ולחלק את הפסוקים של 'אתה הראת' לחברי הקבוצה שנסעו בצ'רטר. אחד מהנוסעים ששאל-על כך את הרבי ב'יחידות', קיבל מענה לנסוע יחד איתנו בחזרה, ואני לא ידעתי שהרבי הורה לו להצטרף אלינו. לאחר שקיבלנו את האישור להחלפת הנוסעים, צלצלתי מיד להרב חודוקוב ובישרתי לו על קבלת הרשות. הרב חודוקוב, שידע על הוראתו של הרבי לאותו חסיד, לנסוע יחד איתנו, שאל אותי את מי אני חושב לקחת איתי. עניתי לו שהראשון שאני חושב לקחת הוא אותו חסיד הנזכר. הוא צחק קלות ואמר, "טוב מאוד, אתה חושב טוב מאוד, אותו צריך לקחת ראשון"... אחר כך נודע לי שהייתה בזה הוראה מיוחדת של הרבי.

"גם לפני יציאתנו לכיוון שדה התעופה הרבי ליוה אותנו, ולפני שיצאנו קרא לי הרבי ומסר לי מספר הוראות אחרונות בקשר לטיסה חזרה".

הדרכה מפורטת למשא-ומתן עם חברת התעופה

להלן תשובה שקיבל הרב ליס בנוגע לארגון הצ'רטר - המועתקת מצילום כתב-יד-קודש של הרבי, שנכתבה על גבי מכתב השאלה של הרב ליס. הנקודות במכתב:

1) הנהלת אל-על לא מסכימה להחלפות נוסעים במטוס, 2) הסוכן שינה את תאריך הטיסה, 3) לכן אולי יש מקום לתביעת פיצויים מהחברה על שינוי הזמן. תשובת הרבי, בהתאם לשלושת הסעיפים הנ"ל:

(1) מובן שבלי דיבור שם פא"פ [=פנים אל פנים] אין כל סיכויים למילוי הבקשה.

(2) פשוט - אשר אין סוכן בעה"ב [=בעל-הבית] על הנוסעים כ"א [=כי אם] ממוצע ומשרת שלהם. ואין כל נפק"מ [=נפקא מינא] - במה שמחליט על ד"ע [=דעת עצמו].

(3) בטיפול המתאים - מוכרחים יהיו (החברה והסוכן) לשלם להנוסעים בעד כל ההיזק שנגרם ע"י שינוי הזמן. אבל פשוט שדרכינו דרכי נועם וכו'.

הערה באם "אל-על" נוקטת בסעיף (1) - העמדה שאין לנטות מהמדובר, אף שאין לזה כל הסברה בשכל - כש"כ וק"ו [=כל-שכן וקל-וחומר] שזה מחייבם שלא לנטות מהמדובר בסעיף (3) - פרט עיקרי שהשכל מחייבו.

לדאוג לכשרות במטוסים

בהזדמנות מסויימת (ט"ו באלול תנש"א - 'זורע צדקות' עמ' 22) עבר הרב אבשלום קציר, רב חברת אל-על, במהלך חלוקת הדולרים לצדקה ואמר לרבי שהוא אחיו של הרב קורצטאג מיוהנסבורג.

הרבי הגיב:

קורצטאג פירושו שזה בקיצור, אבל אתה תעשה את כל העניינים באריכות, בהרחבה...

כנגד טיסות בשבת

"כאשר מדובר אודות טיסות בשבת - התבטא הרבי בשבת-קודש פרשת נח תשמ"ב ('התוועדויות' תשמ"ב, כרך א, עמ' 366) - מצד אחד מגישים במטוסים מאכלים כשרים, "גלאט כשר" (וייתכן שזה אמנם "גלאט כשר") ולאידך - ישנן טיסות ביום השבת!".

ולכן - המשיך הרבי - מובן בפשטות שלא ייתכן שום רווח ממטוסים כאלו, וכפי שרואים במוחש בחשבונות של החברה (לאחרי שלא היתה ברירה, והיו מוכרחים להראות ולפרסם את החשבונות וכו') שישנם הפסדים של מיליוני דולרים!... דבר ודאי, כי על-פי תורה ברור שכסף שמרוויחים על-ידי חילול שבת אינו מביא תועלת כלל, ואדרבה, כסף זה "סוחב" עמו גם כסף כשר כו'!

בסדר ובבטחה - בגשמיות וברוחניות

לא רק ברבים, גם מאנשים בודדים בעלי תפקידים באל-על תבע הרבי בעניין זה של הימנעות מטיסות בשבת. וכך כתב בי"א בטבת תשל"ו ('כפר חב"ד' גליון 900 עמ' 208):

לכבוד...

שלום וברכה:

על ידי מר... נתקבלה בקשת ברכה בעד אביו שי', ואזכירו על-הציון להמצטרך לו.

שמעתי שנמצא מר בתפקיד אחראי של ביטחון של כמה וכמה מאחינו בני ישראל, ואשר עניין מיוחד בביטחון זה הוא שהתוקף והשלום בזה הרי זה נוגע למנוחת הנפש של כל המעוניינים בהנעשה בארצנו הקדושה וכל הדברים הקשורים בזה, ובפרט ענייני אל-על המהווים גשר וגם קשר - לבני עמנו בכל מקום שהם, ולכל לראש קשר הדדי בין אחינו בארץ-ישראל ובין אחינו בחו"ל. אשר מזה גם מובן גודל הזכות, וביחד עם זה גודל האחריות, של כל אלה הממונים על שרות זה שיהיה בסדר ובבטחה, הן ברוחניות (שמירת שבת ויום-טוב) והן בגשמיות כפשוטו.

הרבי מסיים את מכתבו בשורות הבאות:

וכיוון אשר בורא האדם ומנהיגו - הוא השם יתברך, נותן התורה והמצווה - אינו מבקש אלא לפי כוחו של כל אחד, בוודאי שכל אלה שבהשגחה פרטית על שכמם התפקיד האמור ניתנו להם הכוחות למלא התפקיד במילואו ובשלמותו, ובפרט אשר נוסף על הכתוב לעיל, הרי בזה גם תלוי "שם" עם ישראל תוקפו ובטחונו בכל קצווי תבל, וכנ"ל בגשמיות וברוחניות גם יחד. ועל-פי הסיסמה הידועה של כל אנשי רוח, ובפרט עמנו, אשר כל אחד ואחת מהם בסוג אנשי רוח הם - ב"הגברת הרוח על הגשם והצורה על החומר".

ביטחון גם בארה"ב

"בברכה לבשורות טובות בהאמור [=ברכה להריון זוגתו] וכן להצלחה בתפקידו ובמיוחד, אשר כמה וכמה נמצאים בהנהלתו בתפקיד אחראי בזה וזכות הרבים מסייעתו" - כן כתב הרבי לבכיר ב"אל-על", בנוסף למכתב הקודם (שנשלח לאדם אחר בחברה).

והרבי מוסיף - כהמשך למכתב הנ"ל:

למותר להדגיש אשר כל האמור במכתב זה בנוגע לכללות "בטחון אל-על" הרי זה מכוון גם למר ולעוזריו במסגרת תפקידו בארצות-הברית ובניו-יארק בפרט והרי כמדובר כמה פעמים האוכלוסיה היהודית בניו-יורק היא גם כן בערך ג' מיליון נפש שליט"א.

בסוגריים מרובעים מבהיר הרבי:

פשוט שאין בזה חס-ושלום משום מיעוט בחשיבות וקדושת ארצנו הקדושה ובחשיבות וקדושת עם קדוש היושב בארץ-הקודש.

"תפקידם הכי אחראי"

"תודה לבבית למר ולכל עובדי הבטחון ב"אל-על" בעד מיטב איחוליהם בקשר עם מלאת שלשים שנה לנשיאות חב"ד" כך פותח הרבי מכתבו מג' שבט תש"מ ('מקדש מלך' כרך א' עמ' 74) ל"מר ראובן שי' ריבלין קצין ביטחון ממונה 'אל-על' בארה"ב נמל התעופה קנדי".

בהמשך כותב לו הרבי:

יברכהו ה' ואת כל אחד ואחד מעובדי הבטחון מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות גם יחד, ובפרט בהצלחה מופלגה במילוי תפקידם הכי אחראי - "לחיים ולשמחה ולשלום". בכבוד ובברכה להצלחה.

"בשם תנועתנו ובשמי"

באותו יום שיגר הרבי שני מכתבים נוספים. הראשון ל"צוות פקידי ועובדי 'אל-על' נמל התעופה 'קנדי' ה' עליהם יחיו" (לקוטי-שיחות כרך כא עמ' 371), שם מודה הרבי על שיתוף הפעולה עם פעילי חב"ד:

בהזדמנות זו אביע רגשי תודה והכרה לכל אחד ואחד מהם בעד האהדה והסיוע לאנשי חב"ד במסגרת פעילותם בין נוסעי 'אל-על' לקרבם יהדות, התורה ומצוותיה אשר בוודאי שימשיכו לשתף פעולה בזה ועוד יוסיפו בזה כהנה וכהנה.

ומכתב נוסף:

...וכאן מקום אתי להביע רגשי תודה והכרה, בשם תנועתנו ובשמי באופן אישי בעד האהדה והסיוע אשר אנשי חב"ד מקבלים מהנהלת "אל-על" ועל אנשיה, במסגרת פעולתם בנמלי התעופה לעודד ולקרב את אחינו בני-ישראל הנוסעים ולמשכם בחבלי אהבה למסורת אבותינו תורתנו ומצוותיה, ולנכסי עמנו הנצחיים.  והרי מכתבו ורחשי לבבו מחזקים תקוותי אשר כ' וכל אנשי 'אל-על', שיחיו, ימשיכו בזה גם להבא ועוד יוסיפו בזה.       


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)