חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הישיבה ניצלה
מעשה שהיה

נושאים נוספים
שיחת השבוע 1465 - כל המדורים ברצף
החזון הגדול שהיה למציאות
יש חדש
לא לוותר על ה'נחשלים'
מסירות נפש
כבוד הזולת
הניצוצות מחכים
הישיבה ניצלה
השביעין חביבין
'שירת הים' של הרבי
שיעור מזונות

תלמידי ישיבת 'תורה ודעת' שבארצות-הברית התקבצו לציון יום השנה לאחד ממייסדיה. התלמידים ישבו והאזינו לדברי ראשי הישיבה, ואז עלה אל הדוכן רבי שמואל קושלביץ, אחד מראשי הישיבה, ודבריו הכו את כל הנוכחים בהפתעה.

אחד התלמידים שהשתתפו באותו מעמד היה הרב מאיר פלוטקין ממונטריאול שבקנדה, והוא מספר:

הרב קושלביץ פתח בציטוט דברי הגמרא: "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה". הוא הכריז בהתרגשות: "התורה אינה יכולה להתקיים אם אין הלומד מוכן למות בעבורה. על האדם להיות מוכן להפקיר כל אשר לו, בלי להשאיר אצלו דבר, בעבור התורה הקדושה".

ואז עשה אתנחתה קצרה והמשיך: "אספר לכם סיפור שאירע כאן, בבניין הזה.

"הדבר היה בימי מלחמת העולם השנייה. המלחמה המתמשכת הנחיתה מכה קשה על הכלכלה העולמית, ועולם התורה, שהתקיים על תרומות, היה אחד הנפגעים הראשונים.

"ישיבת 'תורה ודעת' נקלעה למשבר קיומי. המנהלים לוו סכום כסף גדול מהבנק, ולא הצליחו להשיבו. הבנק החל לדרוש את הכסף, והזהיר שאם לא יקבל את הכסף יעקל את כל המבנים השייכים לישיבה.

"ראשי הישיבה ניסו לפנות ללב הציבור ולעורר את רחמיו על הישיבה העומדת בסכנת סגירה. הם פרסמו קריאות הצלה בעיתונים היהודיים. אולם ההיענות הייתה דלה והמנהלים עמדו לפני שוקת שבורה.

"הבנק כבר פנה אל בית המשפט כדי שזה יוציא צו עיקול. מנהל הכספים שקע בדיכאון כבד. אף שגיוס הכספים לא היה בתחום אחריותו, הוא חש אשמה שסגירת הישיבה עתידה להתרחש במשמרת שלו.

"יום אחד צלצל הטלפון במשרדו. הדובר מעבר לקו הזדהה כנציגו של הרבי הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון), האדמו"ר מליובאוויטש אז. 'הרבי מבקש לדעת כמה כסף נכנס במסע גיוס הכספים', אמר המטלפן.

"מנהל הכספים חש כי לא משם תבוא הישועה. הלוא הרבי עצמו חווה קשיים דומים במאמצי השיקום של חסידות חב"ד בארצות-הברית. הוא האחרון שיוכל לסייע לישיבת 'תורה ודעת', חשב בליבו.

"השיחה נסתיימה. חלפו עוד כמה ימים. בעוד זמן קצר תעוקל ישיבת 'תורה ודעת' ותחדל מלהתקיים. פתאום נשמעו נקישות על דלת המשרד. בפתח ניצב חסיד חב"ד ובידו מעטפה סגורה. 'זה מהרבי מליובאוויטש', ציין האורח. 'הרבי ביקש שבטרם אמסור לך את המעטפה אומר כמה דברים'.

"והאיש המשיך: 'הרבי אמר שבזמן היותו ברוסיה הקומוניסטית היה עליו להילחם מלחמה עקשנית כנגד המדינה החזקה בעולם כדי שהתורה לא תכבה בה. ההמונים רעדו לשמעו של הרודן סטאלין, אך הרבי עזר לכל מי שביקש עזרה לחיזוק התורה. הוא לא שאל אם הוא משתייך לחסידות חב"ד או לא. מי שנזקק למקווה, לשוחט, למוהל ולמלמד – הדבר האחרון ששאל היה אם הוא שייך לחב"ד.

"'הרבי הוסיף, שעשה כל שביכולתו כדי שאור התורה לא יכבה. פעילות זו הייתה כרוכה במסירות נפש. "שלחתי את תלמידיי", אמר, "כדי שיהיו שוחטים, מלמדים ומוהלים, והם נתפסו והוצאו להורג. שלחתי אחרים, וגם הם לעיתים נורו. ואני הייתי המשלח, האחראי לכל זאת! ובכל-זאת המשכתי, כדי ששלהבת התורה לא תכבה"'.

"החסיד הוסיף למסור את דברי הרבי: 'כעת, כשיד ההשגחה הביאה אותי לארצות-הברית, שבה יש חופש דת, אני רואה לפניי ישיבה, שבה לומדים מאות תלמידים, והיא ממוקמת לא בעיירה נידחת אלא בברוקלין שבניו-יורק, בלב קהילה חרדית, והישיבה הזאת עומדת להיסגר! ומפני מה, לא בגלל הממשלה – הלוא אין זו רוסיה הסטאליניסטית – אלא מפני שליהודים לא אכפת שהתורה תכבה!

"'העמדתי בסכנה את כל עבודתי שעשיתי עד כה מאז בואי לארה"ב', ביקש הרבי למסור, 'ואני מוסר לכם בהלוואה המחאה על כל הסכום. הכסף אינו שלי; לוויתי אותו. קחו את הכסף, שלמו את חובכם, ואל תסגרו את הישיבה. בקשתי היחידה היא: אנא, השיבו לי אותו בהקדם האפשרי, שכן כל עמלי נתון בסכנה'".

הקהל כולו ישב בפיות פעורים, והרב קושלביץ זעק ופניו האדימו:

"אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה! אני הייתי מעורב בסיפור הזה. כשהרבי מליובאוויטש ירד מן הספינה אל חופי ארה"ב (בשנת ת"ש) הייתי שם. ראיתי אותו. משותק למחצה, גופו לא מתפקד כראוי. הלוא הוא נידון למוות בידי סטאלין; איבד את ישיבתו שבפולין, ולא ראה יום אחד של מנוחה מאז בואו לכאן. האם עוד מישהו היה נכון להעמיד בסכנה את כל אשר לו בלי להרוויח מכך דבר? זו הייתה סכנה אמיתית, לא מעשייה של 'מלווה מלכה'! הוא סיכן את כל אשר לו, והציל את ישיבת 'תורה ודעת'!".

עצר הרב קושלביץ את דבריו, הנמיך את קולו ואמר: "ומה אתם סבורים? מובן שהחוב שולם במהירות. אנשי ישיבת 'תורה ודעת' התחילו לעבוד במרץ, ובמהרה השיבו לרבי את כספו. זו הייתה מסירות נפש אמיתית!".

(עדות למגזין הווידאו 'תורת חיים' של JEM)

 צילום תמונת ישיבת 'תורה ודעת': google street view


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)