תכלית ההפרעות
"כי אני הכבדתי את ליבו" (י,א). גזֵרות פרעה לא באו מהחלטתו של פרעה ברצונו שלו, אלא מפני שהקב"ה הכביד את ליבו, כדי שיתגלו ניסי ה' ונפלאותיו. ללמדך: כשיהודי נתקל בהפרעות לעבודת הבורא, עליו לזכור שהן באות מהקב"ה, וזה מבחן בלבד, שמטרתו לעורר אצל האדם את כוחות נשמתו.
(הרבי מליובאוויטש)
חינוך באמונה
"ולמען תספר באזני בנך... וידעתם כי אני ה'" (י,ב). כדי לנטוע בלב הבנים את האמונה צריך שיהיה תחילה "וידעתם כי אני ה'" – אתם עצמכם צריכים להיות מאמינים ולדעת את ה'.
(רבי יהושע רוקח)
לראות אחים
"לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו" (י,כג). החושך הנורא מכול הוא כאשר איש אינו רואה עוד את אחיו ואינו מושיט לו יד עוזרת בעת צרתו. ההתעלמות מצרתו של הזולת גורמת שגם לו-עצמו לא תהיה תקומה – "ולא קמו איש מתחתיו".
(חידושי הרי"ם)
ציווי לדורות
"דבר נא באוזני העם וישאלו איש מאת רעהו" (יא,ב). זה ציווי לעתיד ולדורות – תמיד, בכל זמן ובכל מקום, צריכים יהודים 'לשאול' איש מאת רעהו, לסייע ולעזור איש לרעהו.
(רבי יוסף מקרלין)
מתרגלים למופתים
"לא ישמע אליכם פרעה, למען רבות מופתיי" (יא,ט). אין זו קביעת עובדה בלבד, אלא דבר ונימוקו: "לא ישמע אליכם פרעה", ומדוע? – "למען רבות מופתיי" – מפני שכבר ראה מופתים רבים כל-כך, וממילא התרגל אליהם ואין הם עושים עליו עוד כל רושם.
(מאוצרנו הישן)
לקנות התבטלות
"וייקחו להם איש שה" (יב,ג). על האדם לקנות לו את מידת ההתבטלות, כשה הזה שיש בו התבטלות יותר מן הבהמות.
(אור התורה)
בכוח הבורא
"ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" (יב,יב). גאולת מצרים לא באה על-ידי מלאך ולא על-ידי שרף, אלא על-ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו. וכל-כך למה? כי בני ישראל היו שקועים כל-כך בעניינים חומריים ובטומאת מצרים, עד שרק הקב"ה בכוחו האין-סופי והבלתי-מוגבל היה יכול להוציאם משם.
(אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש)
רחמי האב
"ועבר ה' לנגוף את מצרים" (יב,כג). שם הוי' הוא מידת הרחמים, ובכל-זאת נאמר "ועבר הוי' לנגוף את מצרים". כי אכן מכה זו באה מתוך אהבתו הגדולה של הקב"ה לעמו (בבחינת 'גבורה שבחסד'); וכמשל האב, שמרוב אהבתו את בנו, מכה את המתנכלים לו.
(אור תורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
